במבה עם קולה זהו שילוב מנצח האהוב על כולנו. בכלל, שילובי טעמים ומרקמים של מלוח ומתוק או מתוק ופיקנטי - נפוצים מאד בימינו. אבל כשגילינו את המסורת של תושבי דרום ארה"ב שהחלה אי אז בשנות העשרים של המאה הקודמת - ללגום מבקבוק קולה שלתוכו הוכנסו בוטנים מלוחים, מודים, נפלנו מהכיסא. מה?! זה מופרך, ביזארי וחסר כל קשר. אז היינו חייבים לבדוק מה עומד מאחוריה.
מה המקור למנהג התמוה? יש כמה תאוריות. אחת מהן גורסת כי בעבר, פועלים עם ידיים מלוכלכות לא רצו לגעת בבוטנים שלהם ולהעביר אליהם זוהמה וחיידקים, אז הם פשוט השליכו אותם לתוך הקולה הצוננת שלהם.
תיאוריה נוספת טוענת כי השיטה הזו באה כדי לאפשר לנו להנות מנשנוש מהנה הכולל שתיה, תוך שימוש ביד אחת בלבד, בעוד היד השניה יכולה לעשן סיגריה (עדיף שלא) או לעבוד על המחשב (זה בסדר).
אז איך הטעם? המשקה הופך למתובל ומתוק, הבוטנים מסתובבים במעגל, נשארים פריכים ונותנים לכם חטיף קטן ונחמד בסוף המשקה.
ומה באשר לבוטנים ודיאט קולה או זירו? לא עובד, צר לנו. דיאט קולה ממותק על ידי חומר שאינו סוכר - כך שהוא פשוט לא עובד באותו אופן כמו קולה קלאסית.
כך תעשו זאת בעצמכם: רכשו בקבוק קולה אישי מזכוכית (כי אין תחליף לבקבוק זכוכית) של 350 מ"ל ושקית בוטנים מומלחים קלות (המלח חשוב, אל תוותרו עליו), שפכו חצי ממנה פנימה וקדימה, בתאבון ולרווייה.
הצגת כל התגובות