סרבני בית ספר? תודה לא-ל על חוק חינוך חובה

"אמא, אני לא רוצה ללכת לבית ספר!"

ירידה במוטיבציה ללימודים אצל הילדים לא מתרחשת ביום אחד. אומנם מעטים הילדים שכל יום רצים לבית הספר בהתלהבות רבה, אך לרוב מאחורי ההתנגדות העיקשת לספרים עומדת סיבה מסוימת. והדרך היעילה היחידה לטפל בסרבנות של התלמיד הצעיר היא לזהות את הסיבה הזאת.,"משעמם לי בכיתה",אכן, יום לימודים ארוך לא ממש דומה לטיול שנתי. ילדים תזזיתיים, מוכשרים ויצירתיים הם הסובלים העיקריים משיעורים ארוכים, בהם כל מה שנותר לתלמיד זה לשבת בשקט ולהקשיב להסברים משעממים. במקרה הזה ההורים הם אלה שיצטרכו לגלות יצירתיות רבה. ראשית, אין כמעט מצב שהילד לא אוהב שום מקצוע.,תמיד יש משהו שעולה בקנה אחד עם התחביבים ותחומי עניין של הילד. אם יש לו אפשרות לפתח את התחומים המעניינים בלימודים ולבלוט בהם, לרוב הוא גם יגלה סבלנות רבה כלפי המקצועות המעניינים פחות ויגלה יותר נכונות ללכת לבית הספר.,כמו כן, ההורים היצירתיים צריכים ליצור קשרים בין המקצועות ולהראות לילד כי בהמשך דרכו, על מנת לממש את הכישרון שלו, הוא יזדקק גם לכלי עזר וידע בתחומים שנראים לו היום כ"לא קשורים". גם ילדים קטנים יחסית מסוגלים לראות את התמונה במלואה, אבל משימת ציור התמונה הזאת והפיכתה לאטרקטיבית מוטלת על ההורים.,,"קשה לי בכיתה" ,זה בדיוק ההפך מהמקרה הראשון והוא, לצערנו, נפוץ יותר. אף שהחומר הלימודי אמור להתאים לכל ילד בשכבת גיל מסוימת, ישנם ילדים רבים שמתקשים בלימודים. לעיתים הקשיים נובעים לא רק מהקושי להבין את החומר עצמו, אלא גם מבעיות קשב וריכוז, בעיות בכתיבה, בעיות בהבנת ההוראות וכו'. בכל מקרה כשהשיעורים הופכים לסבל, קשה לצפות שהילד יגלה חדוות לימודים אמיתית. שיעורי תגבור במקרים האלה, לעיתים קרובות אף עם מורה שמתמחה בהוראה מתקנת, יכולים לשנות בצורה משמעותית לא רק את המצב בתעודה, אלא גם את מצב רוחו של התלמיד.,"לא טוב לי בכיתה",זה כנראה המצב המסובך ביותר. כשהבעיה הלימודית נובעת מעצם היחסים בין הילד למקצועות הלימוד, לרשות ההורים והמורים עומדים שלל אמצעיים לעורר עניין אצל התלמיד או לעזור לו להתמודד עם הקשיים. כשמדובר בבעיות התמודדות חברתית בכיתה, המצב נהיה רגיש הרבה יותר. כשמדובר באווירה לא נוחה בכיתה או סכסוך מתמשך עם הילדים בכיתה, להורים לבדם גם אין הרבה כלים לשנות את המצב. במקרה הזה עיקר העבודה תהיה של המורים, וההורים יכולים רק לשתף אתם פעולה, כשהיוזמה חייבת להיות של בית הספר עצמו.,במקרה פשוט יותר, כשמדובר בלחץ מצד מורה כשלהו או בפחד לענות בקול רם למשל, כלומר בבעיה נקודתית כלשהי, אותה אכן ניתן לפתור ביוזמת ההורים. כשההורים ערים לבעיה והמורה מוכן להתחשב בצרכים וקשיים אישיים של התלמיד, ניתן להסיר את המכשול שבין הילד לבית הספר.,,כשמדובר במקרים בהם היוזמה צריכה לבוא מצוות בית הספר, המשימה הראשונה והעיקרית של ההורים היא לא להזניח את הבעיה ולהמשיך "להציק" למורים כל עוד לא נמצא פתרון סביר. לעיתים עצם ההרגשה שההורים מגנים עליו, לא מבטלים את סבלו ומחפשים דרכים למצוא פתרון למצוקתו, עוזרת לילד להרגיש בטוח ורגוע יותר בשעות הלימודים.