קינצוגי היא אמנות יפנית ייחודית של תיקון ושחזור כלי חרס וקרמיקה שנשברו (קין - זהב, צוגי - חיבור, יפנית).
ביפן ישנה טכניקה עתיקה, כאשר כלי חרס מתנפץ, במקום להשליך אותו ולוותר עליו - אוספים בקפידה את החלקים השבורים ומדביקים אותם בעזרת תערובת של לכה יפנית, לאחר מכן צובעים את הסדקים באבקת זהב שמעניקה לכלי מראה אמנותי ומיוחד.
בתהליך הזה אין ניסיון להסתיר או להסוות את הנזק, אלא להעניק לקו השבר יופי ועוצמה ולהדגיש באמצעות עורקי הזהב את ערכם החיוני של השברים.
היפנים מאמינים כי משהו הופך למושלם רק לאחר שנפגם, הם רואים בשבור את השלם והבחירה לעטר את הכלי בצבע זהב באה להדגיש זאת, להעיד שהכלי מיוחד ושרד למרות הנזק.
התהליך של הקינצוגי הוא תהליך מורכב וסמלי כאחד. הוא בעצם מגלם את היופי שבחוסר השלמות, הוא מדגיש שההיסטוריה של החפץ, הצלקות והתיקונים שלו, הם אלו שהופכים אותו ליפה באמת.
הפילוסופיה של הקינצוגי משתרעת הרבה מעבר לאמנות, הקינצוגי משמש כמטאפורה מדויקת לחיינו.
כשם שכלי החרס השבורים - מתוקנים ומעוטרים בזהב, כך גם אנו נוכל לראות בכישלונות שלנו הזדמנויות לצמיחה ולשינוי אישי ולהבין שגם אנחנו יכולים לצאת מהשברים והאתגרים שלנו חזקים ויפים יותר. הסדקים בחיינו מספרים סיפור ויוצרים את מי שאנחנו.
בעולם בו שמים דגש רב על השלמות ועל הפחד מכישלון, הקינצוגי מלמד אותנו לשים דגש דווקא על הסדקים, להעריך את הפגמים, להוקיר את הצלקות כחלק מההיסטוריה שלנו, ולהבין שאתגרי החיים יכולים להוביל ליצירת מופת ייחודית של כל אחד ואחד מאיתנו - הם מעטרים אותנו בסדקים של זהב.