בפרשת השבוע שנקרא השבת, כאשר יוסף הצדיק מתוודע אל האחים הוא אומר: "לא אתם שלחתם אותי, כי אם האלוקים, וישימני לאב לפרעה...". כמה פסוקים לאחר מכן, הוא מבקש מהאחים לספר לאבא, ליעקב אבינו, כי הוא חי, וכי "שָׂמַנִי אלוקים לאדון לכל מצרים".
על האמירות הללו של יוסף הצדיק, ישנה שאלה ידועה: מי ומה היה המלך פרעה באותה תקופה? אם נדמה את זה לזמננו, הוא היה כמו האפיפיור. אבי אבות הטומאה במצרים ומחוצה לה. ולהבדיל, יעקב אבינו היה מקור הקדושה הכי גדול שהיה אז, כלומר "הכהן הגדול" של אותו דור. ומה בא יוסף ואומר לאחים שיגידו לאביהם, יעקב אבינו, מקור הקדושה והטהרה? שהוא שולט בבית של פרעה... וכי ייתכן, שואלים המפרשים, שזה מה שיוסף הצדיק ביקש להעביר ליעקב? בזה יוסף התגאה? הרי לכאורה הוא היה יכול לצער אותו בכך שיעקב ישמע שהוא שולט על ביתו של מקור הטומאה הגדול!?
אחד התירוצים המפורסמים על כך, הוא שהדגש בדברי יוסף היה "שָׂמַנִי אלוקים". כלומר, אני יוסף הצדיק - כלום, פשוטו כמשמעו, וכל מה שאני פה, ושהצלחתי להגיע למה שהגעתי ושאני שולט בארץ הזאת, זה רק הקב"ה. אני - אפס אפסים, כל מה שיש לי זה אך ורק מהקב"ה. ואז, ברגע שיעקב אבינו שמע שיוסף מסר לו את המילים "שמני אלוקים", כלומר שהוא עדיין בדרגה הזו שהוא מסוגל לבטל את עצמו ככלום ולהאמין שהכל-הכל הוא מהקב"ה, הוא הבין שיוסף נשאר עם יראת השמים אותה ירש בבית אביו הגדול ובמסלול הנכון שהוא התווה לו, ושהוא לא "התקלקל" ח"ו. זה בעצם היה המסר שיוסף רצה להעביר ליעקב.
•
בשבועות האחרונים אנחנו עדים לכך שח"כ אלי ישי יוצא ואומר בכל מקום את המשפט שאמר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל "בכל ביתי נאמן הוא", ומוסיף להסביר עד כמה הוא הצליח בתור שר הרווחה, שר התמ"ת, שר הפנים וסגן ראש הממשלה, וכמה שמרן זצ"ל אהב אותו.
הכל נכון. אבל ידידי היקר, אתה התבלבלת: אתה אפס! כל מה שהיה לך, היה אך ורק בגלל שהיה לך את המעיין הזה שקראו לו מרן. כל הסיעתא דישמיא שהייתה לך וכל ההצלחות שהיו לך, הכל היה אך ורק מכוחו של הרב, רק ממנו. אתה, וגם כל הנציגים האחרים - בגדר אפסים. כל הסיעתא דישמיא שיש לנציגים החרדיים היא אך ורק בגלל שהם מחוברים לחמצן שלנו, לגדולי ישראל, להדרכתם ועצותיהם. גדולי ישראל, הם השפע והם הסיעתא דישמיא של המפלגות החרדיות. לא אף נציג מסוים.
כבודו רוצה לעשות צעד, לפרוש ולהקים משהו חדש, כשהוא יוצא בטענה שיש לו דעת תורה חדשה? אין בעיה, תעשה את זה, אבל תתחיל מאפס. כלומר, תתחיל להוכיח מהמקום שאתה נמצא בו, שיש לך הצלחות בזכות אותו רב שאתה קשור אליו. אך בשום צורה אל תנסה לטשטש את העובדות ולומר שאתה עצמך כביכול האיש המוצלח, ואל תשתמש בשמו של מרן זצ"ל. היסוד בנציג ציבור חרדי הוא שהוא אפס. איך אמר יוסף? "שמני אלוקים". אתה כלום, וכל השפע שאולי עבר דרכך זה אך ורק בזכות גדולי-ישראל שהיו מאחוריך.
אני עצמי מרגיש נח לדבר על זה, כי זכיתי גם אני להיות קרוב לגדול בישראל, ויום יום הייתה לי את המלחמה הפנימית הזו לחשוב שאולי אני המצליח, בזכות עצמי. אני מכיר את התחושה הזו. ואני ממש נלחמתי בעצמי כדי להשריש בתוכי את ההבנה שאני אפס , וכל הסיעתא דישמיא שיש לי היא אך ורק כי הייתי מחובר למורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולא מעבר לזה.
נ.ב. בשבוע האחרון אני שומע דובר של ביתו של אחד מגדולי ישראל, שמסתובב מאולפן לאולפן ומתחנה לתחנה ותוקף את אלי ישי על מה שהוא עושה, כשהדובר מדגיש שהוא מדבר על דעת עצמו ולא בשם אותו גדול. עצה שלי אליו: אצלנו ב"משפחה" (בציבור הספרדי), לא אוהבים שאיש זר מנסה לתפוס צד או לחלופין להתערב בבעיות הפנים שבתוך המשפחה, ושדווקא אחד כמוך ייכנס פנימה לעשות סדר אצלנו. זאת במיוחד לאור העובדה שאלי ישי הוא בסך-הכל החיקוי, ואילו המקור - נמצא אצלכם.
הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'
הצגת כל התגובות