הצעת חוק חדשה שתעלה היום (ראשון) תקבע כי גם לומדי תורה בעלי דירות יהיו זכאים לסיוע כלכלי, בתנאי שלא ישתכרו יותר מ-1,200 שקלים בחודש. על פי ההצעה שהועלתה לאתר משרד ראש הממשלה ותעלה לדיון היום בישיבת הממשלה, "לומדי תורה נזקקים" יהיו זכאים לסיוע רשמי - בתנאי שהיקף התשלומים לכל האברכים הנזקקים לא יעלה על 100 מיליון שקלים.
נתניהו, כחלון ובנט הודיעו כבר כי הם תומכים במהלך, ובהצעה שתוגש לשרים נכתב כי "אין השפעה על המשק ומשמעויות כלכליות להחלטה".
מדובר בהצעת חוק שנתניהו וכחלון מקדמים ומביאים לאישור הממשלה, בשם "חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו". השרים צפויים לאשר באופן עקרוני את הצעת החוק הראשונית ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לקדם את ההצעה, תוך כדי זירוז ועדת הכנסת.
החוק מגדיר סיוע, שיעמוד על לא יותר מ-1,040 שקלים בחודש, ללומד תורה עם שלושה ילדים קטינים לפחות שלא משתכר (יחד עם רעייתו) יותר מ-30 אלף שקלים בשנה לכל היותר. תנאים נוספים שכולל החוק: האברך ילמד תורה לפחות 35 שעות שבועות, ולו ולבת זוגו וילדיו אין בעלות על עסק, מניות או "נכסים מסוימים כגון דירה שאינה דירת מגורים" או כל נכס בשווי של יותר מ-36 אלף שקל. כלומר, גם אברך בעל דירה אחת יוכל לקבל את המענק.
כמו כן, על פי ההצעה החדשה לא יוכל האברך להחזיק ברכב מנועי מלבד קטנוע עד 125 סמ"ק.
הסיוע יעמוד על 1,040 שקלים בחודש לכל היותר, וישתנה בהתאם למספר הזכאים "תוך עמידה במגבלת התקציב השנתי" שכאמור נקבעה על מאה מיליון ש"ח. הבקשות יוגשו אחת לשנה למשרד החינוך, ובהצעה נכתב כי בנט תומך בהצעה. לומד תורה יהיה זכאי לקבל את המענק החודשי למשך חמש שנים לכל היותר, ולאחר הגשת הבקשה ייבדק האם האברך קיבל מלגות או סיוע מהקרן עליה החליטה הממשלה לפני כשנה.
"ההסדר נועד להפעיל מערך סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים וזאת מתוך הכרעה בכך שלימודי התורה מהווים ערך מרכזי עבור העם היהודי", נכתב בנימוקים של הבקשה אותה יעלה בנט, "ומתוך הכרה של מדינת ישראל בחשיבות לימוד התורה, לשימור העם היהודי, מקורותיו ההיסטוריים ועתידו הרוחני בארץ ובעולם".
בהצעה נכתב כאמור כי אין לה השפעה על המשק. בחוות הדעת המשפטית נכתב כי הסיוע לא סותר את עיקרון השוויון מכיוון שהוגדל תקציב קרן הסיוע לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
ההצעה תהווה תיקון נוסף למכות הכלכליות שספגו האברכים בשנים האחרונות. במשך שנים שילמה המדינה הבטחת הכנסה לאברכים, אך הדבר נעשה מכוח החלטת ממשלה. ב־2010 בג"ץ קיבל את עתירת התאחדות הסטודנטים ופסל את מתן התקציבים ומינואר 2015 האברכים לא זוכים עוד להבטחת הכנסה.
עם כינון הממשלה הנוכחית דרשו המפלגות החרדיות לעגן בחקיקה את החזרת הבטחת ההכנסה לאברכים. אך זה כשנה שהממשלה לא קיימה את שהתחייבה, וח"כ משה גפני החל לקדם הצעת חוק פרטית בנושא, אך עצר את קידומה בהמתנה לחקיקה הממשלתית. בחודש שעבר הופץ תזכיר החוק בעניין, שעולה היום לוועדת שרים לחקיקה ואחר כך צפוי להגיע לאישור הכנסת.
הקצבאות אמורות לממן מדי שנה כ־עשרת אלפים משפחות חרדיות. במקביל וכדי לשוות להצעת החוק שוויוניות, יזכו לתמיכה דומה כ־4,000 סטודנטים חילונים שיצטרכו לעמוד בקריטריונים שונים שיקבעו שמצבם הסוציו־אקונומי מתאים לקבלת הסיוע.
בכך משלימות המפלגות החרדיות את החזרתם של אותם תקציבים שנלקחו מהן בשנים האחרונות, בין אם בגלל החלטות בג"ץ ובין אם בשל החלטות שר האוצר לשעבר יאיר לפיד שאחת מהן תוקנה בשבוע שעבר עם ביטול חוק הליבה.
הצגת כל התגובות