היום, כ"ד באלול, לפני 88 שנים, נפטר אחד מגדולי ישראל המובהקים ביותר רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זכר צדיק וקדוש לברכה.
שמם של ספריו המפורסמים ביתר הם 'חפץ חיים' ו'משנה ברורה' מתוך עשרות ספרים שחיבר.
נצא למסע מסעיר אודות ניסיון עליית החפץ חיים לאה"ק כפי שציפה ושאף כל ימיו.
בחוברת סוד "המאה ליטרא" (ת"א תשפ"א) בהוצאת סיני הובא בשמו של הגאון רבי אשר זליג מרגליות סיבה רוחנית מדוע החפץ חיים לא הצליח לעלות לארץ ישראל:
"בעת שלמד ריא"ז מרגליות קבלה אצל הסבא קדישה רבי שלמה אליעזר אלפנדרי סיפר לו שהיה כתוב בעיתון שהחפץ חיים מתכונן לעלות לארץ ישראל. הסבא קדישה זי"ע ענה לו בפסקנות: "לא יעלה, ולא יבוא!".
לאחר תקופה קצרה הבחין ריא"ז מרגליות שהחפץ חיים אכן לא עלה, והתפרסם בעיתונות שביטל את עלייתו. ניגש ריא"ז מרגליות לרבו המקובל סבא קדישה ושאלו היאך ידע שהחפץ חיים לא יעלה?
ענה לו הסבא קדישה בנועם לשונו; הרי אם החפץ חיים היה עולה, הוא היה מבקר את כל הפלגים של יהודי ירושלים באותה העת. הן את הגרי"ח זוננפלד, והן את הגריא"ה קוק. (וכפי שעשו הרייצ' מחב"ד והאדמו"ר מגור). ואם הקנאים ישמעו על מעשה זה של החפץ חיים, הרי שהם יחרימו את ספריו הקדושים.
המשיך וסיפר הסבא קדישא: "אני יודע שמשמים נגזר שספריו של החפץ חיים צריכים להיות מקובלים בכל חלקי כלל ישראל, ואם כן בהכרח שהחפץ חיים לא יעלה לארץ ישראל".
הדברים צוטטו מפיו של הגאון רבי יעקב אדלשטיין (בחייו) במוסף 'עונג שבת' של עיתון 'יום ליום' שאמרם לכבוד שמחת חתונת נכדתו. הגר"י הוסיף שמשמים נגזר על החפץ חיים להיות ממנחילי פסק ההלכה כהרמב"ם והבית יוסף בדורו.
מסורת זו הובאה גם מאת הרב משה צבי נריה שציטט בספרו מאת עיתון דגלינו.
הטענה מקבלת חיזוק ממקור נוסף בשינוי אחד המעורבים בפרשה: מגדולי מקובלי ירושלים היה הגאון רבי חיים שאול הכהן דוויק (הרב השד"ה). לפנים כיהן כרבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.
בספרו פאת השדה מובא כך: סיפר הרה"צ רבי אליעזר בריזל רב ק"ק קרלין סטולין, כי לקראת סוף ימיו של מרן ה"חפץ חיים", החליט לעלות לארץ ישראל. הוא ארז את כל חפציו, ועזב את עירו, ועשה דרכו לוורשא כדי להפליג בספינה לחופי ארץ ישראל. כל הגולה רעשה מהעובדא שגדול הדור בדרכו לארץ ישראל, וגם בארץ ישראל היתה נסיעת הצדיק לשיחת היום, כאשר כולם מצפים ומתכוננים לבואו.
ברם הגיב הרב השד"ה ז"ל ואמר: "רבינו החפץ חיים לא יבוא לארץ ישראל, כי המצב כאן בארץ מחייב שיצטרך הרב להצטרף לאחד הפלגים החרדיים, אם לימין ואם לשמאל, ואם ככה יעשה יפגע הלימוד בספריו הקדושים ובפרט בספר משנה ברורה, ומאחר שהקב"ה רוצנו שכל ישראל יעסקו בתורתו, לא יניח לו להגיע לארץ ישראל. וכך הוה, כי החפץ חיים שוב שינה דעתו וביטל מחשבתו ושב לעירו, ותורתו נעשתה לנחלת כל כלל ישראל".
***
אין חולק על כך שהחפץ חיים רצה לעלות לארץ הקודש, וכך סבור גם הרב אביעד נייגר מאתר 'ילקוט והשבעתי אתכם' שכתב שתקופה ארוכה רצה החפץ חיים לעלות לארץ ישראל, ולא רק בסוף חייו כפי שכתבו אחרים.
ברם, כנגד מסורות אלו, טוען הרב נייגר שהם כזבים. וכך דבריו: "סיפור מעשיה, שאין לו שחר אלא מומצא מכף רגל ועד ראש... מגוחך... שהומצא ככל הנראה אחרי פטירת החפץ חיים... ע"י כת היחצ"נים של [הרב] קוק".
***
למעשה נפטר החפץ חיים עצמו לאחר מחלה בחוץ לארץ ללא שראה במו עיניו את ארץ הקודש. יהי רצון שימליץ טוב בעדינו תחת כסא הכבוד.
שנה לאחר פטירתו של החפץ חיים מפרסם עיתון 'דבר' על שביתה שפרצה בישיבת ראדין לאחר שהתלמידים טענו שמיום פטירת החפץ חיים אין מי שדואג להם, והם סובלים חרפת רעב.
לא לחינם בחורי הישיבה שבתו עקב מצבה הגשמי הירוד של הישיבה. כבר בתוך השלושים לפטירת החפץ חיים כתבו בני משפחתו לראי"ה קוק בירושלים, בו הם מבקשים עזרה לישיבה על מצבה הכלכלי (מכתב מתאריך -ז' תשרי תרצ"ד (1934) הובא בחוברת סוד המאה ליטרא עמ' 79).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות