מכת חושך - הייתה נס בדרך הטבע או נס מעל הטבע?

ערפל כבד (צילום: שאטרסטוק)

פרק ד': כפי שהבאנו בפרקים הקודמים, ישנם פירושים של רבותינו הראשונים על חלק מניסי התנ"ך שלא היו ניסים מעל הטבע, אלא הנס היה טבעי לגמרי, והעיתוי המדויק היה נס.

• האם "קריעת ים סוף" היא נס על-טבעי? | הפילוסוף והבעל שם טוב
• מה אפשר ללמוד מה'קשת בענן' על 'קריעת ים סוף'?
• ההוצאה להורג בוטלה בגלל רעידת אדמה; האם זה נס מיוחד?

אחד מאלו הוא רבנו אברהם אבן עזרא שסבר שמכת חושך הייתה נס בדרך הטבע, כפי שציטט המקובל הרה"צ ר' יצחק מאיר מאָרגְנשְטֶערְן בעלון 'דעה חכמה לנפשך' (פרשת בשלח תשפ"א (עמ' 14), על הפסוק "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ" את מדרש חז"ל שהחושך היה עבה כדינר, והיה מעשה על כ"ק הרבי מגור ה'אמרי אמת' שהיה לומד בפרוש 'תורה תמימה' על החומש מאת הגאון רבי ברוך הלוי אפשטיין, וכשהגיע לפרוש מאמר חז"ל על מכת חושך, הציע שהנס היה שגדל על העיניים של המצריים עור עבה כמו תבלול על עין, והוא הוא מכת חושך האמורה בתורה.

כאשר הגיע ה'אמרי אמת' לקטע זה, הוא סגר את החומש הנ"ל, כי סבר שאין לפרש במכת חושך שלא כמקובל ביד כל ישראל שהיה חושך כפשוטו, ובהערת שוליים הגרי"מ מורגנשטרן ציטט מילה במילה את דברי ה'מקור ברוך'.

ממשיך ומצטט הגרי"מ מורגנשטרן פירוש קדום מאת רבנו אברהם אבן עזרא שפירש את דברי חז"ל שהעובי של מכת חושך היה כמו עובי של ערפל שישנו במדינת הים, כמו בלונדון.

בעניין זה הובא בספר 'כרם הצבי' (הגדה של פסח עמ' סב) לגאון רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון שסיפר שבשנת תרע"ב (1912) היו ימי חושך ואפילה כאלו בעיר מנצ'סטר, וכותב שם שהראו לו הזקנים רחוב שהיה נקרא מלפנים "איבן עזרא פלייס" [מקום האבן עזרא], וקבלה בידם ששם התגורר האבן עזרא, ושם ראה חושך זה, וכך עם ישראל זכה לביאורו המחודש שמכת חושך הייתה ערפל כבד בדרך טבע, והעיתוי היה ניסי. לא עוד אלא שערפל כבד מצוי במדינות קרות כמו לונדון, וכמעט שלא במצרים.

בזיכרוני הביאו בעבר במוסף שבת קודש לעיתון יתד נאמן מספר שמועות בנושא זה מאת הגאון רבי יחזקאל אברמסקי שכיהן כראב"ד לונדון והעיד על ערפל זה שהיה כמו מכת חושך, אולם לא מצאתי את היתד במאגרים וחבל על דאבדין.

במאמר זה לא יכלנו לסקר את כל הסוגייה, אולם נזכיר שכנגד פרושו המחודש של בעל ה'תורה תמימה' על מכת חושך, יצאו רבים, כגון אחד מכ"ק אדמור"י חב"ד. עוד בזכרוני שהגאון בעל ה'כתב והקבלה', כתב כעין ביאורו של ה'מקור ברוך', ובעז"ה עוד חזון למועד, נפרסם פולמוסים אלו בבמה זה לעתיד לבוא, בכדי להגדיל תורה ולהאדירה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com