בעקבות עתירה שהגישה עמותת "נוער כהלכה" בראשותו של יואב ללום נגד ההחלטה בעניין הענקת "מוסד פטור" לבית-הספר בעמנואל, מוציא היום בית-המשפט העליון החלטה סופית, כך נראה, בפרשה.
"החלטתנו זו משלימה את הדיון בהליכים לפי פקודת בזיון בית משפט שיזמו העותרים נוכח אי-קיום פסק דיננו מתאריך", כותבים השופטים בפתח פסק-הדין.
בנוגע להענקת "מוסד פטור", כותבים השופטים: "מחובתנו לציין כי על פני הדברים האישור שניתן יוצר לכאורה חשש, עליו עמדו העותרים בתגובתם, ביחס לאפשרות שהפגיעה בעקרונות היסוד החייבים להתקיים גם במסגרת החינוך המגזרי - נמשכת. נעמוד על הדברים מיד בסמוך.
"כפי שציינו בפסק הדין, וכעולה מפסיקה קודמת של בית משפט זה – שיטת המשפט בישראל מכירה בזכותם של מגזרי אוכלוסיה שונים לשמור על ייחודיותם ועל סגנונם הדתי והתרבותי כחלק מאופייה הרב-תרבותי של החברה הישראלית, המכבדת גם את השונות ואת הייחודיות ונותנת להן מקום בחייהן של עדות וקהילות.
"לא להנצחת האפליה"
"...כאשר משרד החינוך שוקל האם לתת היתר לקיומו של ´מוסד פטור´ עליו לוודא, בין היתר, כי אין הוא נותן יד להקמת מוסד שמטרתו איננה מימוש הייחודיות דווקא, כי אם להנצחת הפליה, בדרך של הדרת רגליהם של מי שמקימי המוסד רואים בהם כגורם בלתי רצוי, או נחות להם, ותוך הפרה של עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית".
עוד כותבים השופטים בעניין: "חשש נוסף הכרוך באישור מוסד פטור כמו זה שאושר כאן, הוא ה´אטומיזציה´ של החברה הישראלית. כאשר קבוצת אנשים מבקשת ´לשמר את ייחודיותה´ בתחום החינוך, אגב הרחקת השוֹנ ה מטעמים האסורים על פי סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, הרי שהיא תורמת בפועל לפיצולה של החברה לתת-קהילות, קטנות, נפרדות ומסוגרות. הנה כי כן כשהמדינה מכירה במוסדות חינוך של קבוצות מיעוט מתבדלות שכאלה, הרי שהיא עלולה להקים מכשול בפני גיבושה של החברה כולה".
לדברי השופטים, "הכרה במוסד פטור יכולה שתיעשה רק מקום שבו משרד החינוך מגיע למסקנה כי קיימים שיקולים ענייניים בעלי משקל מספיק, שיש בהם כדי להצדיק את הפגיעה בניסיון ליצירת בסיס ערכי משותף כלשהו, אותו חזו לנגד עיניהם מקימי המדינה. לסיכום הערה זו נדגיש איפוא כי אף שעניינו של ההליך שלפנינו איננו מתמקד בהכרה במוסד הפטור ככזה, הרי שלא ראינו מנוס מלציין את תמיהותינו לגבי מהלכיו האחרונים של משרד החינוך בפרשה".
"לא לסיוע תקציבי"
בנוגע לתקצוב "מוסד הפטור", כותבים השופטים: "מדיניות משרד החינוך ונהליו – כך טוען המשרד – היא לתקצב מוסדות פטור בשיעור של 55% מתקצוב מוסד חינוך רשמי. במקרה שלפנינו, כפי שעולה מהודעת משרד החינוך – קבוצת ההורים, אשר ביקשה את הכרתו של משרד החינוך במוסד
הפטור, הביעה נכונותה לוותר על זכותה הנטענת לתקצוב של אותו מוסד.
"משרד החינוך הוסיף ומסר כי הוא לא יתקצב את המוסד בשנת הלימודים תשע"א, ואולם הוא
ישקול הענקת תקציב למוסד הנ"ל בשנים שלאחר מכן, אם תוגש לו בקשה מתאימה. המועצה המקומית עמנואל ראתה להדגיש ´למען ההגינות´, כאמור, כי תשקול בקשות לתמיכה ולא רק הקצאה של מקרקעין – למוסד הפטור כבר בימים הקרובים.
"עמדות אלה יש בהן כדי להציף את שאלת תקצובו של מוסד פטור בידי המדינה, ולחלופין – על-ידי רשות מקומית. כיוון שהדברים חורגים מגדרו הישיר של ההליך שבפנינו – רואים אנו מחובתנו
להתייחס בתמציתיות רק להצהרות שהובאו בפנינו בהקשרים אלה, ולו כדי שלא יחשב בהכרח כי שתיקה כהסכמה דמיא.
"מלכתחילה לא ברור מדוע על המדינה להוסיף להכרה שהיא מעניקה למוסד פטור ככזה (בהתקיים התנאים המצדיקים זאת) – אף סיוע תקציבי כלשהו, ככל שהיא נעדרת סמכות מפורשת לעשות כן בחוק. במיוחד נכונים הדברים כאשר ביחס להשתתפות המדינה בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים נדרש הסדר סטטוטורי מפורש כדי לאפשר את הדבר – במגבלות האמור שם.
"הנה כי כן לכאורה ניתן לעורר ספקות האם ´מדיניות משרד החינוך ונהליו´ מהווים בסיס מספיק לתקצוב לגבי גוף חינוכי".
אזהרה למועצת עמנואל
ובג"צ מתייחס גם למועצת עמנואל: "בהקשר אחרון זה – הודעתה של המועצה המקומית עמנואל מחייבת אותנו להוסיף ולהעיר, כי אף היא איננה יכולה לכאורה לשמש כמקור לתקצוב המוסד הפטור.
"במגבלות מסוימות, שאין אנו נדרשים כאן, כמובן, לשאלה אם נתקיימו פה – רשאית המועצה המקומית להעמיד למוסד הפטור קרקע ומבנה לשימושו, אולם ודאי שאין המועצה המקומית רשאית להעביר כספים, או שווי כסף, מתקציבה למוסד הפטור, בניסיון לעקוף את ההסכמה בדבר היעדר תקצוב, עליה הצהיר משרד החינוך. העברת מקורות כאלה שלא כדין עלולה לגבול בפלילים ואף להביא לחיוב אישי של מי שיהיו אחראים לכך".
"הדיון הסתיים"
וכך חותמים השופטים את פסק-הדין האורך: "סוף דבר: הדיון בעתירה אודות גורלו והתנהלותו של בית הספר ´בית יעקב´ בעמנואל – הסתיים לעת הזו, וכך אף הדיון בבקשות שהונחו בפנינו מכוח פקודת הבזיון. בשים לב לעובדה ששאלות הנוגעות למוסד הפטור ולאישור פעילותו אינן מצויות להלכה בגדרי העתירה הנוכחית – אין מקום לדיון מפורט יותר, או למתן הוראות אופרטיביות נוספות בעניינים אלה, ושאלות אלו ייוותרו, בכפוף להערותינו הראשוניות הנ"ל, לעת מצוא.
"חבל עם זאת שהתקווה שהובעה על-ידי הצדדים ורבניהם כי סוכת שלום תיפרש על עמנואל ותושביה ברוח של: יחד שבטי ישראל – טרם התממשה. אולם עדיין לא מאוחר מדי. לפיכך, בהיותנו בעיצומם של הימים הנוראים, אנו קוראים שוב לכל המעורבים: אמרו ועשו – ראוי איפוא כי הפוגעים יבקשו סליחה ומחילה מאלה שנפגעו על ידם, וכולם יקבלו על עצמם את הציווי: "ואהבת לרעך כמוך".
הצגת כל התגובות