מדוע לא גילו 'בעל התניא' מי זה הסבא?
בחודש אלול, הגיעו הורי ה'אדמו"ר הזקן' 'בעל התניא' רבי ברוך ורבקה, לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל ברכה לילדים.
הבטיח להם הבעל שם טוב הקדוש, שבתוך שנה ייולד להם בן.
הורי האדמו"ר הזקן נשארו במזיבו'ז עוד כמה ימים, עד יום הולדתו י"ח אלול של הבעל שם טוב הקדוש.
בסעודת יום ההולדת אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי ברוך, למועד הזה ממש אתם חובקים בן.
בדיוק לאחר שנה בח"י אלול תק"ה, נולד רבי שניאור זלמן – האדמו"ר הזקן. לפני יום הכיפור נסע אביו של 'בעל התניא' לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל ממנו הדרכה, איך לנהוג עם הילד, והבעל שם טוב הקדוש, הזהירו אותו לבל יספר לשום אדם על בנו, ועל גדולת בנו.
ואכן, בגיל שנה, החל שניאור זלמן לדבר, וכבר בגיל שנתיים הרגישו שבנם ניחן בתפיסה ובזיכרון יוצאים מגדר הרגיל.
בגיל שלוש, הוריו הביאו אותו לבעל שם טוב הקדוש, והבעל שם טוב הקדוש הניח ידו על פאותיו וברכו בברכת כהנים, וביקש מהוריו לבל יספרו לשום אדם על נסיעתם.
לשאלת שניאור זלמן הקטן, מהו האיש שגזז את שערותיו, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: סבא.
שאל אביו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע אסור לשניאור זלמן הקטן לדעת אודותיך, ענה הבעל שם טוב הקדוש, מי שצריך להדריך את הנשמה החדשה הזו בעולם הוא תלמידי, רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, ולא אני.
ואכן, לאחר שמלאו ל'בעל התניא' שמונה עשרה, הוא נסע ללמוד מפי המגיד ממעזריטש. בהגיעו למגיד הקדוש, גילה לו המגיד את דברי הבעל שם טוב הקדוש אודותיו ואודות שליחותו בעולם:
לגלות ולבאר את תורתו של הבעל שם טוב הקדוש לעולם.
כדי ששליחותו של רבי שנאור זלמן מלאדי תצא לפועל, נמשיך את הסיפור עם ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב הקדוש:
'פרי הארץ' רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ורבי אברהם הכהן קאליסק במכונה: 'הקליסקר'.
הם עלו לא"י באדר תקל"ז, בראש עליית החסידים הראשונה, קבוצה שמנתה שלוש מאות איש.
האנשים שהיו מקושרים אליהם ונותרו ברוסיה, היו צריכים מענה בצורה זמינה, ולכן, 'פרי הארץ' וה'קליסקר' פנו אל אהובם חביבם רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא', וביקשו ממנו לקחת את ההנהגה ברוסיה הלבנה.
אבל, 'בעל התניא' ברח מן הרבנות, ושנא את השררה, והשיב את פניהם ריקם, רבי אברהם הכהן מקאליסק כתב לו איגרת נמרצת:
"לדעתי, שכל חיי האדם, אף אם הם אלף שנים יחיה, אין די עולה העבודה נגד זכות הרבים להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!".
לבסוף ויתר בעל התניא על התענוג העצום ללמוד והספיק הרבה בפנימיות התורה הקדושה, וזכה לכתוב במשך 20 שנה את ספר התניא, וכפי שכתב לו ה'קליסקר':
כל חיי האדם, אף אם יחיה אלף שנה, לא עולה כנגד זיכוי הרבים...
כותב 'בעל התניא' בהקדמה לסיפרו:
"מיוסד על פסוק כי קרוב אליך וכו' לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד" וידוע מה שאמר, שבספר זה תמצא את התשובות לכל השאלות...
הוא הכין במשך 20 שנה, תשובות לכל השאלות ולכל איש, כדי שעד ביאת המשיח, כל אחד יוכל לקבל מענה מדויק לשאלתו...
כשראה רבי לוי יצחק מברדיט'שב את ספר התניא, הוא עיין בו בהתרגשות מרובה ושאל: כיצד הוא הצליח להכניס כל כך הרבה אלוקות לסיפרון כל כך קטן... טעמו וראו...
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש: "ואהבת לרעך כמוך" שכמו שאתה תתנהג עם רעך – באהבה ואחדות: "כמוך אני ה'" – שאני ה' כמוך, והוא בסוד:
"ה' צילך" – מבאר הבעש"ט הקדוש, שכמו שאדם מתנהג למטה עם חברו באהבה ומידות טובות, כך יתנהג עימו המלך העליון.
כמו ה'צל' - שכל תנועה שהאדם עושה, כך עושה כנגדו הצל, כך ה' יתברך מתנהג עם האדם כמו שהאדם מתנהג עם חברו, וזהו:
"ואהבת לרעך, כי כמוך אני ה', להתנהג גם עימך באהבה וכל טוב" (אוצר החיים, פר' קדושים).
לאהוב כל יהודי 'כמוך': הבעש"ט הקדוש מדגיש "בנים אתם לה' אלוקיכם" כל אחד מישראל נקרא בן של הקב"ה, והקב"ה אומר על בניו "אהבתי אתכם אמר ה'" – הקב"ה אוהב כל יהודי באשר הוא, ולכן:
כל אחד שאוהב את הקב"ה, צריך לאהוב כל יהודי כי מי שאוהב את האב, אוהב גם את הבנים שלו, ואם נחדד את הדברים:
מי שלא אוהב את כל אחד מעם ישראל, יש לו חסרון באהבת ה'.
אהבת ה' ואהבת ישראל היא – אהבה אחת: אין כאן שתי אהבות נפרדות, כי עם ישראל והקב"ה כולא חד.
איך אפשר לאהוב את השני? כל אדם אוהב את עצמו – אהבה ללא סיבה, יש לו: 'אהבה עצמית' - גם בלי קשר למעלות ויתרות שיש לו.
האדם אוהב את עצמו כי זה 'הוא': האדם אוהב את עצמו, בדיוק – איך שהקב"ה ברא אותו, על יתרונותיו וחסרונותיו, ואדרבא, דווקא בגלל שהאדם אוהב את עצמו: הוא מכיר את יתרונותיו ומעלותיו ומשתמש בהם.
אהבת האב לבן: האב אוהב את בניו, בלי קשר למוצלחות שלהם, אלא, כי הם חלק ממנו ממש – עצמו ובשרו, ולכן, מדגיש 'בעל התניא' שהאהבה הזאת היא 'אהבת נפש' ונקראת בתורת החסידות 'אהבה עצמית'.
לאהוב כל יהודי בלי קשר למעלותיו: כדי ש"ואהבת לרעך כמוך" תוכל להתקיים, אתה צריך לאהוב כל יהודי 'אהבה עצמית' בלי קשר למעלותיו, כי אם תאהב יהודי רק בגלל מעלותיו, זאת תהיה - אהבה שתלויה בדבר.
תאהב כל יהודי ללא כל תנאי וסיבה: כמו שאתה אוהב את עצמך, רק כי כולנו הבנים של הקב"ה, והקב"ה אוהב את כולנו, ועלינו נאמר: "אהבתי אתכם אמר ה'".
הבעל שם טוב הקדוש היה אוהב את היהודים הפשוטים אהבת נפש, והיה מקרב אותם כי הם בנים של הקב"ה, את דרכו הנחיל לממשיכי השושלת, וכל מי שרוצה להיות אהוב למקום, שנזכה אמן!
יהי רצון שיהיה שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל, בשורות טובות ישועות ונחמות, אמן!