ריינהולד הנינג, הוא היום גרמני קשיש, בן 94. עברו הרחוק יותר מסעיר: כשהיה בן 23 לערך, בין 1943 לקיץ 1944, הוא שימש כשומר ואיש אס.אס במחנה ההשמדה אושוויץ הידוע לשמצה. בשל כך הוא עומד בימים אלו לדין בגרמניה, במשפט שנפתח לפני כארבעה חודשים, באשמת סיוע לרצח המוני של 170 אלף יהודים שהושמדו שם בתקופה המדוברת.
את מה שאירע בימים האחרונים במהלך משפט זה, לא ישכח כל כך מהר גדעון גרייף מישראל, היסטוריון ופרופ' ישראלי, מומחה למחנה ההשמדה, שהוזמן לתת עדות מומחה מטעם עורכי דינם של תובעי המשנה במשפט - ניצולי מחנה אושוויץ - שתכנן להציג את הנינג כשקרן בהכחשתו את עברו המחריד: "ברגע שהגיע זמני להעיד" מספר גרייף, "קפצו מיד שני הסנגורים של הנאשם על רגליהם כנשוכי נחש, והודיעו כי הם מתנגדים להשמעת עדותי, בנימוק ש'על אושוויץ לא צריך עדות של מומחה, די לגלוש בגוגל'.
בעדות שלא הותר לו להשמיע, ביקש פרופ' גרייף להשיב לשקרים, כדבריו, שמצא בעדות הנאשם: "הוא סילף ועיוות כל נתון הקשור למחנה אושוויץ ולסדריו" אומר גרייף, "והציג תמונה מעוותת לחלוטין של המחנה. העובדות ששובשו היו בסיסיות ביותר, ולא ייתכן שמי ששירת באושוויץ, אפילו יום אחד, לא מכיר אותן ובקי בהן".
כך לדוגמה טען הנינג - שעם הזמן שבר את שתיקתו - כי מהמחנה לא נמלטו אסירים. "אלה שטויות. מאושוויץ ניסו להימלט 700 אסירים, יהודים ולא יהודים. מחציתם נתפסו ונתלו, אך כמה מאות הצליחו להימלט אל החופש", אומר גרייף. "מניעת בריחות עמדה בראש מעייני שלטונות המחנה, שחששו מהדלפת הסוד על פשעיהם", הוסיף. טענה נוספת של הנינג, היתה כי "התעללות באסירים היתה אסורה במחנה בתכלית". גרייף ביקש לומר לבית המשפט, כי הקביעה הזו שגויה, שכן "אנשי הס"ס התחרו ביניהם מי ימציא שיטות התעללות יצירתיות יותר. השמיים היו הגבול להתעללויות". הנינג אף טען, כי על אנשי הס"ס נאסר להיכנס למגורי האסירים. "זוהי טענה מצחיקה ומעוררת גיחוך. ממי צריכים היו אנשים הס"ס לבקש רשות? הם נכנסו ויצאו בלי הגבלה, גם אם לא התלהבו לעשות זאת מפחד שמא יידבקו במחלות", אומר גרייף.
ולהמשכה של הדרמה בבית המשפט הגרמני: לבסוף הצליח להם, לסנגורי הנאצי, עם הטיעון המדהים שהשמיעו, כי הדיון הופסק ולאחר התייעצות הודיעה השופטת כי קיבלה את דרישתם וגרייף לא יכול להשמיע את עדותו. ההיסטוריון הישראלי אכן נאלץ לשוב לישראל מבלי שניתנה לו האפשרות להשמיע את דבריו, אך הוא מצהיר כי "המילה האחרונה לא נאמרה. אני והתובעים מכינים 'הפתעות' לסניגוריו של איש האס.אס לקראת ההכרעה בעניינו ומסירת גזר הדין. אי אפשר לתת לפושע לומר את המילה האחרונה. היא חייבת להיות מילתם של היהודים שעונו, הושפלו ונרצחו באושוויץ".
במהלך החודשים האחרונים, הואיל הגרמני הקשיש להודות כי שירת במחנה, הביע צער על כך והתנצל. עם זאת, הוא לא הודה כי השתתף במעשי הרצח שבוצעו בו: "מפריע לי מאוד שהייתי חלק מארגון פשע כזה. אני מתבייש בכך שראיתי אי צדק ולא עשיתי דבר ואני מתנצל על המעשים שלי", אמר. עוד הוסיף: "כל חיי ניסיתי לשכוח את זה. אושוויץ היה סיוט".
מענין לציין, כי כתב האישום התבסס על התקדים המשפטי שנקבע במשפט דמיאניוק ב-2011, לפיו ניתן להרשיע שומרים ששירתו במחנות השמדה גם אם אין הוכחה קונקרטית להשתתפותם בפועל ברצח. התביעה מבקשת לשלוח את הנינג לשש שנות מאסר. עורכי דינו מבקשים לזכותו בנימוק כי "לא הרג או היכה אף אדם".