היא היתה בת 85 כשפגשתי אותה.
כשהניחה לרגע את גלימת שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, שלה, וקפצה לישראל לקבל את פרס בראשית למפעל חיים, בטקס שהכיר בתרומתה המשפטית האדירה של השופטת רות ביידר גינסבורג לקידום ההגנה על זכויות נשים, על הזכות לשוויון ועל זכויות לכל אדם באשר הוא.
במהלך השהות בארץ היא ביקשה לפגוש נשים פורצות דרך בישראל וזכיתי להיות אחת מ6 נשים ממגזרים שונים שנבחרו לפגישה איתה.
זכיתי לראות השראה אמיתית מקרוב.
האשה הזו, עברה כל מחסום אפשרי בחיים, היה לה אז, כל מה שלא צריך כדי להתקדם, היא היתה: גם אשה, גם יהודיה, גם בעלת חוש צדק מפותח וגם בעלת חוש הומור מפותח.
אבל היא לא נתנה לשום דבר מכל זה לעמוד בדרכה, היא דילגה על כל 'לא' והיו המון כאלה בדרך.
בתקופה בה לא היו נשים באקדמיה, היא היתה אחת הבודדות בהרווארד (9 מתוך 500), בתקופה בה לא היו נשים בשפיטה, היתה אחת הבודדות במערכה (2 מתוך 9) והפכה לשופטת היהודיה הראשונה בהיסטוריה בבית במשפט העליון של ארה"ב, לפני 27 שנים(!).
לאורך כל הדרך הלא קלה שלה, עסקה בסלילת הדרך לבאות אחריה, כשהקדישה את כל חייה, הציבוריים והפרטיים, למען קידום זכויות נשים.
עד יומה האחרון בגיל 87 שירתה את הציבור וכשנכנס ראש השנה בישראל הלכה לעולמה, לאחר שהשאירה חותם אדיר בעולם שלנו.
וכך היא אמרה לי אז, אי שם בקומה האחרונה של הילטון תל אביב- בקומה נמוכה אבל ענקית שלה שלה, בחיוך קטן וחם, אבל במבט חודר, כזה שכבר ראה הכל ורואה באדם ממול יותר ממה שהוא עצמו מצליח לראות. מבט כזה שישאר לי תמיד בתודעה: אל תפסיקי לעשות, את יכולה, העולם שלנו צריך את זה.
ונתנה לי כח, המון כח - צוואה קטנה מאשה ענקית.
חודש לאחר מכן, בערב ראש השנה תשע"ט, זכיתי לקבל בשם 'מן המיצר', חלק מפרס בראשית, אותו ביקשה כלת הפרס להעניק לארגונים חברתיים הפועלים לקידום והעצמת נשים בישראל.
נוחי בשלום על משכבך, רות, השארת לנו נכס אדיר, השראה אמיתית וכח להמשיך ולפעול ולשנות את פני החברה שלנו, לנסות כל הזמן אותה למקום טוב יותר.
נתת לנו את הכח לצעוד קדימה בדרך שפילסת ולהמשיל לסלול אותה, תוך ידיעה שאין דבר כזה תקרת זכוכית וכל 'לא', אפשר להפוך לכן, אם רק נרצה וכל עוד המטרה טובה, נגיע ליעד ונצלח כל מחסום.
הווית השראה והוכחת שאם את יכולה, כל אחת יכולה, כל אחד יכול.
ואני בטוחה שניצלת את היום הראשון שלך בבית דין של מעלה, בדיוני ראש השנה, לקידום זכויותינו גם שם!
כב' השופטת רות ביידר גינזבורג, ראש השנה תשפ"א, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
- מתוך דף הפייסבוק של עו"ד שוורץ.
הצגת כל התגובות