הרב שי פירון: כופר / דעה

בתשובה לשאלה, האם מותר למכור בית לערבים, כתב פירון כי אסור למכור בית לערבי משום איסור התורה של "לא תחנם".

פירון מיהר להתנער מתדמית פוסק ההלכה הפרמיטיבי, החשוך והמיושן. "אז ייצגתי את ההלכה לא את עצמי" הוא הגיב. "איש חינוך אמיתי" אין מה לומר, פוסק הלכה שמחייבת את השואל, אבל את עצמו? מה פתאום!

בהודעתו זו, גילה פירון על עצמו שהוא כופר בתורת ישראל. ולא אני אומר שהרב לשעבר שי פירון כופר, אומר זאת בצורה חדה וברורה הרמב"ם. אותו גדול שהקוראים לנו להתגייס ולעבוד, מצטטים אותו חדשות לבקרים.

וכך כתב הרמב"ם (הלכות תשובה, ג, י"ז): "שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת - אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה".

כלומר, מי שכופר אפילו בתיבה אחת מהתורה נחשב לכופר, קל וחומר מי שמוחק איסור שלם מן התורה, איסור "לא תחונם". אומנם, נכון שישנה מחלוקת ראשונים בעניין מכירת קרקע בארץ ישראל לנוכרי, וגם הדעה בפוסקים האחרונים אינה נחרצת לאסור. אך הרב פירון אינו מפרש מחדש את האיסור, אלא אומר ההלכה אינה מייצגת את עמדותי האישיות.

הרב פירון - כופר או פוליטיקאי?

לכאורה יצא המרצע מן השק. הרב פירון, כמו חברתו למפלגה "הרבנית" רות קלדרון, פושטים את טלפיהם ואומרים "ראו טהורים אנחנו". משתמשים בתורת ישראל כמכשיר למטרותיהם האישיות. הופכים את התורה הקדושה והתלמוד ככלי למטרות חילוניות.

אבל, יכול להיות שמה שנראה על פני השטח ככפירה, הוא בכלל משחק פוליטי. הרי אם הרב פירון היה אכן כופר, כבר אז יכל לענות לאותו שואל כי הוא יכול למכור את ביתו לגוי, וכתבי הקודש הם גיבובי חוקים חשוכים שנאמרו לפני אלפי שנים ואינם רלווטיים לזמנינו. אך פירון בחר כן לצטט את דברי ההלכה ולפסוק כי אסור למכור את הבית לערבי משום "לא תחנם".

התורה חייבה אותנו לדון לכף זכות, וזו הזכות שאנו יכולים ללמד על הרב פירון, שמתוך פחד שיצטייר כאדם חשוך הוא מיהר להודיע כי ההלכה אינה משקפת את עמדותיו האישיות. בקיצור פוליטיקה ישנה במיטבה.

אך אם הרב פירון אכן עומד מאחורי כפירתו, הרי אם יקרה התורה לליבם של רבני הציונות הדתית, חייבים הם להתאחד מאחורי פסיקתו של הרמב"ם בקריאה חריפה, חדה וברורה, ולומר לרב שי פירון: אינך נמנה עוד על היהדות הנאמנה.