חג הגאולה: בלומנטל נגד ה´מתנגדים´

את הסיפור המלא, אין טעם שנספר. בחיפוש קל ברחבי האינטרנט תוכלו למצוא את הסיפור המלא בכמה וכמה גירסאות, אבל יש חלק אחד לא כל כך ידוע - מה הלשינו עליו?

לפי המסופר בספרי חב"ד, הלשין רבה הגאון של פינסק רבי אביגדור חיימוביץ לשלטונות על אדמו"ר הזקן, היה זה - לפי אותם הסיפורים - כאשר החוק הרוסי אסר על חרמות, והמתנגדים שעד אותו הזמן החרימו את חב"ד, נותרו ללא נשק זה ונאלצו להשלין עליו.

כתב התביעה נסוב סביב הטענה שהחסידות אינה הולכת בדרך היהדות, והיא סוג של שבתאות משיחית. בכתב התביעה ישנם כמה וכמה טענות על דברים שספק אם אכן החסידים דאז היו נגועים בו, ונראה שנכנסו לאישום עקב הטעייתו של רבי אביגדור.

וכך טען בכתב התביעה: (כמדומני שהמקור של הדברים הוא מהספר כרם חב"ד, ויתכן שיש מקור קדום יותר, אם מישהו יודע אודה לו אם יספר).

א - על פי החסידות צריך אדם להיות בשמחה תמיד, ודבר זה מנוגד לדת ישראל כיון ששיטה זו מבטאת כאילו כבר הגיע המשיח.

ב - בספרי החסידות מבואר שאסור לבכות בתפילה, ועל פי הדת היהודית הבכיה בתפילה היא מעשה הטוב ביותר, והרי שערי דמעות לא ננעלו.

ג - על פי ספרי החסידות אין לפחד משום נברא, ועל פי הדת היהודית עוברי עבירה צריכים לפחד ולירא. (איני מבין כל כך טענה זו, ואודה למי שיבארה).

ד - על פי ספרי החסידות אין לפחד משום אדם או בריה, אל על פי הדת היהודית מצאנו שאברהם יצחק ויעקב משה ודוד יראו מבני אדם.

ה - בספרי החסידות מבואר שאם אדם חושק לאיזה דבר, בודאי שהוא צריך לתקנו, ועל פי היהדות ידוע שיש הרבה פעמים שאדם חושק לדבר עבירה.

ו - בכמה מקומות באותם הספרים נקראים מחשבה דיבור וחיות בשם "בורא", וכותבים שאדם יכול להיות באחדות עם הבורא, וגם קוראים לרבותיהם בשם אלוק.

(דילגתי על כמה סעיפים בכתב האישום.)

יא - החסידים אינם חוששים מאיסורי שבועת שוא והזכרת שם שמים לבטלה. (נראה שהטעו אותו, כיון שלא שמענו ממקורות אחרים על נוהג שכזה).

יב - אינם מקפידים על כיבוד אב ואם, בתואנה שאומרים שאבינו רק רצה למלא תאוותו ולכן הוליד אותנו. (כנ"ל).

יג - החסידים נוהגים לגנוב כסף מאביהם ואמם ומנשותיהם כדי לתת לרבותיהם, והכל בידיעת רבותיהם. (האמנם נהגו כך? שמא מישהו יאיר את עינינו?).

(דילגתי על עוד כמה סעיפים.)

יט - מי שרוצה להתחבר לכת הזו, מחויב לבוא קודם לרב שלהם ולתת לו רשימה של כל חטאיו ועוונותיו, ומחויב למסור נשמתו לרב שטוען שנשמתו כולל את כל הנשמות הדבוקים בה, מחויב לתת לו מעות כפי שהרב יחליט, ואם מת הרב מעמידים אחר במקומו גם אם הוא עם הארץ גדול.

על החתום - אביגדור באדמ"ו הגאון מהר"ר חיים זללה"ה.