הלימוד בספרו הק' נועם אלימלך הוא סגולה בדוקה. ומעניין מה שכתב בספר דברי חנה, שאפילו להפוך את הדפים בספר זו סגולה, ולכן כתב לאדם אחד שהתחיל ללכת בדרך לא טובה, שילמד כל יום עמוד מהספר, ואפילו אם לא יבין דבר, יועיל לו מאד.
בספר עבודת עבודה מסופר על רבי יצחק אייזיק מקאלוב שרצה לפרש את הספר נועם אלימלך, ורמזו לו מן השמים שלא יפרש, ואמרו לו שכשם שעשה רבי אלימלך הרבה מצוות בחייו, כך יש במשים הרבה פירושים לספרו.
בספר המלך במסיבו כתב בשם ר' איציק'ל מפשעווארסק שאמר שמי שלמד ספר נועם אלימלך על פרשת ואלה שמות (על מעלת הצדיקים): "צריך להיות בהמה גדולה כדי לומר - אני משהו".
לאור גדולתו הרב של רבי אלימלך, היו כמה וכמה שהפריזו במעלתו בשיעור עצום:
בספר ברית מנוחה כתב שמה שאמרו בגמרא "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'" הכוונה לדורות ההם, אבל הדורות האחרונים, שבהם רבי אלימלך יהיו גדולים יותר.
בספר החכמה מאין הביא בשם רבי יצחק מסטיטאשין שאמר שרבי אלימלך גדול אצלינו כרשב"י.
בספר אהל שלמה כתב בשם זקינו בעל הספר תפארת שלמה שאמר שרבי אלימלך היה גדול כאברהם אבינו, ואילו רק היה יכול היה בורח מגן עדן והולך לעשות עוד מצווה אחת.
בספר תפארת יואל מסופר על הרבי מסאטמר שאמר פעם אחת שרבי אלימלך והרבי ר' זושא היו גדולים כתנאים ואמוראים.
אמנם כדי שלא נפריז יתר על המידה, כתב בספר תולדות קול אריה, שפעם אחת דיבר בעל התולדות אריה במעלת רבי אלימלך, ואמר: לומר שהוא היה גדול כמו הבעש"ט, זה אי אפשר לומר, אבל אפשר לומר שכל מדרגות הקדושה שהיו לבעש"ט היו גם לרבי אלימלך.
(הקורא הישר מבין שכל השבחים הללו אינם אלא לשון גוזמה, וודאי שלא התכוונו לדברים כפשוטם).
בספר תולדות אדם כתב שהיה נוהג רבי אלימלך לספר סיפורי מעשיות בין מנחה למעריב כל יום, וכל השומע אותו היה לומד מוסר ומתעורר מהסיפורים. וביאר שם שעל זה נאמר ששקולה שיחת חולין של תלמידי חכמים כנגד כל התורה כולה.
(נעזרתי רבות בספר ציונים יקרים, שיצא בתשס"ז, לרגל יום ההילולא של רבי אלימלך)