הפרשה החמישית בספר 'בראשית', היא "חיי שרה" ובה מסופר על פטירתה של שרה אימנו, שהלכה לעולמה בגיל מאה עשרים ושבע שנים. בתחילת הפרשה מסופר שאברהם אבינו בעלה סופד את שרה ומבכה את פטירתה, כשהוא שרוי באבל גדול על מות אשתו. בתלמוד נאמר: " אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ ". עוד כתוב: " כָּל אָדָם שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו".
כאשר אברהם רוצה לקבור אותה במערת המכפלה שבקרית ארבע – חברון, ניגש אברהם לעפרון החיתי, בכדי לקנות את חלקת הקבר במערת המכפלה, אך עפרון החיתי מציע לתת את חלקת האדמה במתנה. אולם אברהם אבינו מתעקש לקנות את המקום בעלות מלאה ובקניין מלא.
לאחר שאברהם חתם על חוזה הקניה, דאג להעביר את מלוא הסכום במזומן ככתוב: " אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר" – כלומר 'מטבע' שניתן לשלם בו בכל מקום. ואז כתוב בפרשה: " וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קֶבֶר". כך, טקס הקניין הרשמי בין השניים, ניתק לגמרי את הזיקה בין עפרון החיתי ובין מערת המכפלה.
מאז ועד היום, המקום שייך לאברהם אבינו אבי האומה היהודית, שם קבורים על פי המסורת אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. (חוץ מרחל אימנו שקבורה בבית לחם). מערת המכפלה הוא אחד משלושת המקומות בנוסף למקום המקדש וקבר יוסף הצדיק שעליהם אמרו חז"ל: " אֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם יְכוֹלִים לְהוֹנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל" ולומר: " גְּזוּלִים הֵם בְּיֶדְכֶם ".