חז"ל מספרים שעוד בהיותו בן שלוש שנים, טייל אברהם אבינו בטבע והבין שמאחורי הבריאה המופלאה והמורכבת הזאת מסתתר בורא ומנהיג העולם. או אז, הוא מחליט להפיץ את האמונה באלוקים בכל העולם. כאשר אברהם אבינו מגיע לגיל שבעים וחמש, הוא מקבל ציווי מאלוקים במילים "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ". היה זה הניסיון הראשון מתוך עשרה שנתנסה אברהם אבינו. זאת ועוד, לאחר שהגיע אברהם אל היעד - ארץ כנען, הוא נאלץ לרדת למצרים בגלל הרעב הכבד ששרר אז בארץ. בעקבות הירידה נלקחת ממנו שרה אשתו לבית פרעה.
נתבונן אם כך במסלול חייו של אברהם. בתחילה הוא מצווה ללכת ולהתקדם. לא להישאר תקוע במקום אחד כי אם להיות תמיד במצב של תנועה קדימה. הירידה למצרים מציבה אותו בפני אתגרים וקשיים חדשים הגורמים לו לעוגמת נפש לא קטנה. אולם לבסוף התורה מעידה על אברהם שהיה עשיר גדול ובעל ממון ורכוש רב. אברהם לא שמר את העושר הזה לעצמו. הוא היה גומל חסד מהמדרגה הראשונה. אוהלו היה פתוח לכל אדם והוא קרב בכך את דעת הבריות להכרה בא-ל אחד, בורא העולם ומנהיגו.
עלינו ללמוד מכך, שאל לנו להתפעל מאתגרים, מדרך ארוכה ואפילו ממורדות וירידות בחיים. שכן לאחר כל אלה, מגיעה בסוף עליה גדולה שלוקחת אותנו למקום אחר לגמרי. מסופר על הרבי מליובאוויטש, שכאשר ראתה אותו אימו בילדותו מטפס על עץ בזריזות וללא פחד, שאלה אותו: "איך הצלחת לטפס לצמרת העץ, ולא ליפול, ואילו חברך טיפסו ונפלו מיד?", ענה הרבי: "אני הבטתי רק קדימה למעלה אל ראש העץ ולא לאחור, לכן לא נפלתי".