היום (ראשון) לאחר 43 שנים הושלם מבצע מורכב וחשאי של המוסד וצה"ל שהביא להשבת גופתו של לוחם השריון רס"ל צבי פלדמן ז"ל, גופתו אותרה בסוריה וחולצה משם במבצע מורכב וחשאי של המוסד וצה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לבית משפחת פלדמן כדי לבשר להם באופן אישי על השבתו ארצה. רס"ל פלדמן היה אחד משלושת החיילים שהוגדרו כנעדרים מקרב זה, לצד יהודה כץ וזכריה באומל.
השבת גופתו של רס"ל פלדמן ז"ל מחזירה אותנו לקרב סולטן יעקב הקשה, שהתרחש ב-11 ביוני 1982. קרב זה, שגבה מחיר כבד, נערך שעות ספורות לפני הפסקת אש. בקרב נהרגו עשרה חיילים ישראלים ורבים נפצעו, ושלושה הוגדרו כנעדרים. אך היה בו גם נס גדול בזכות מצוות הציצית
קרב סולטן יעקב והציצית שהצילה
הרב דוד תורג'מן שליט"א מ"מ הרב הראשי לדימונה ראש הישיבה הגבוהה בדימונה, היה חייל ב"שירות הסדר" ונכנס עם יחידתו ללבנון ביום הרביעי למלחמת שלום הגליל. יום למחרת נתקלו באש ארטילריה סורית, ובהמשך הלילה, בעת התקדמות לעבר כביש ביירות-דמשק, נקלעו למארב סורי שהתפתח ל"קרב סולטאן יעקובּ" המר והקשה.
הטנק בו נסע הרב תורג'מן נפגע. הוא וארבעה מחבריו הצליחו להימלט מזירת הלחימה והסתתרו בין הסלעים, תחת אש סורית כבדה. הם רצו והסתתרו, חסרי יכולת להגיב ואף ללא מים.
הרב תורג’מן סיפר: "נכנסנו לקרב עם שלושים טנקים ויצאנו עם שמונה. המחיר היה נורא: עשרים הרוגים, יותר משלושים פצועים, שני שבויים ושלושה נעדרים: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן".
ביום שישי בבוקר, בעודם מחכים לכוח חילוץ, זיהה מפקד הטנק כוחות צה"ליים במרחק של כשניים-שלושה קילומטרים. הכוחות הללו כיוונו את נשקם לעברם, מכיוון שחשבו שהם חיילים סורים. ברגע קריטי זה, עלה רעיון במוחו של הרב תורג'מן: הוא פשט את ה"טלית קטן"שלו, קשר אותה לנשק והניף אותה כלפי מעלה. הוא הסיר גם את הכומתה שלו בתקווה שהחיילים יבחינו בכיפה הגדולה שלראשו. אלו היו רגעים מורטי עצבים שנדמו לנצח.
ואז אירע הנס: אחד החיילים בכוח החילוץ הבחין בבגד הלבן המונף, וזיהה ממנו יוצאים "חוטים" – את הציציות!. הוא צעק: "הם כוחותינו!" וכך, בזכות הציצית, זוהו החיילים הישראלים על ידי חבריהם וחייהם ניצלו.
למחרת, בשבת פרשת שלח, עלה הרב תורג'מן לתורה במניין מאולתר וקיבל את עליית "שביעי", פרשה בה מופיעה מצוות ציצית. עבורו, הייתה זו עדות חיה לכך ש"הציצית היא לא רק המדים שלנו, אלא ממש הצילה את חיינו".
אביו, ששמע על הנס עוד בטרם שובו, קיבל אותו בבית עם טלית חדשה ואמר לו: כתוב 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני-אדם'. קודם ברך 'הגומל' ו'שהחיינו' על הטלית החדשה, ורק אחר-כך אשמע את הסיפור מפיך"...
| קרדיט: עלון שיחת השבוע
0 תגובות