הרב יוסף מרדכי הלוי נולד בירושלים בשנת ה'תרל"ח, כבן שני לרב אשר אברהם הלוי. בגיל עשר בלבד התייתם מהוריו, והרב יוסף רפאל עוזיאל שימש כאפוטרופוס וגידל אותו יחד עם אחותו ואחיו. את חינוכו התורני רכש בתלמוד תורה של העדה הספרדית ובישיבות "תפארת ירושלים" ובישיבתו הפרטית של רבו, הרב יעקב שאול אלישר. כבר בחודש אלול ה'תר"ן הוסמך לרבנות ונודע מנעוריו כפוסק מוכשר ודיין מצוין.
בשנת ה'תר"ס (1900) החל הרב הלוי את דרכו כמורה לתלמוד בתלמוד תורה של העדה הספרדית בירושלים. הוא נמנה עם מקימי בית היתומים הספרדי בירושלים בשנת ה'תרס"ג (1903), ובהמשך שימש כמורה להלכה ולתלמוד בישיבת "תפארת ירושלים" ולאברכי בית היתומים הספרדי. והעמיד תלמידים רבים שכיהנו בקהילות ספרדיות באירופה ובאמריקה. בגיל 25 החל לפרסם שו"ת הלכתי בירחון "המאסף", אשר הצטיין בבהירותו, בקיאותו ותפיסתו הרחבה.
הרב יוסף מרדכי הלוי היה דמות מפתח בציבור הספרדי ובירושלים במשך עשרות שנים. הוא נבחר לכהן כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים בשנת 1912, ובשנת ה'תרפ"ז (1927) נבחר לכהן כנשיא הוועד.
בשנת ה'תרצ"ג (1933) מונה להיות אב בית הדין לעדת הספרדים. הוא עמד בראש מוסדות תורה וחסד רבים, ביניהם "בית מושב הזקנים הספרדי", "בית חינוך יתומים הספרדי", ו"בית החולים משגב לדך" בעיר העתיקה, שם שימש כנשיא. הרב הלוי היה חבר במועצת הרבנות הראשית, חבר הוועד הלאומי וציר אספת הנבחרים הראשונה.
כמה פעמים נתבקש לצאת לחו"ל בשליחות מוסדות העדה, אך סירב להפסיק את עבודתו בירושלים, וכן דחה כמה הזמנות והפצרות לקבל כהונת רב ראשי בקהלות חשובות בחו"ל, וביניהן אף בבגדאד, כי לא רצה להפרד מהארץ ומירושלים.
פעילותו הציבורית חרגה מגבולות הארץ; כחבר נשיאות "האיחוד העולמי של הקהילות הספרדיות", יצא בשנת ה'תרצ"ח (1938) לוועידות באמסטרדם, פריז ולונדון, שם עוררה הופעתו והרצאותיו התלהבות והערכה רבה.
הרב יוסף מרדכי הלוי הלך לעולמו בירושלים בט"ו באלול ה'תש"ז, והוא בן 69 במותו. מותו היווה אבידה גדולה לא להעדה הספרדת בלבד, אלא גם ליישוב כולו. אלפי אנשים, ובראשם הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג, ראשי עדות המזרח ועסקני העדה הספרדית, ליוו אותו למנוחתו האחרונה.
הרב יוסף מרדכי הלוי זצ"ל נטמן בחלקת הספרדים בהר הזיתים בירושלים, יהי זכרו ברוך.
0 תגובות