
אנו עומדים בפתחה של פרשת נח, פרשה המציינת את סיום ימי המבול ואת יציאתו של נח מן התיבה. לאחר שהעולם נטהר ונוסד מחדש, הקב"ה העניק סימן מיוחד, אות ברית לדורות עולם, המבטיח את קיום העולם:
"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ זָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר".
כפי הנראה מן הפסוק הקשת איננה תופעת טבע, אלא אות שמימי. בשולחן ערוך נקבעה הלכה מפורשת "וַאסור להסתכל בו ביותר, והמסתכל בו ביותר עיניו כהות, אלא רואהו ומברך". ואף יש פוסקים שכתבו שאין נכון להסתכל הרבה "בבבואת הקשת המשתקפת מתוך שלוליות המים או הנהר וכדו'".
בזוהר הקדוש אף משווה את חשיבות המראה לאחת ההתגלויות הגדולות ביותר: "המסתכל בקשת כמי שמסתכל בשכינה" (זוה"ק פ' בשלח דף ס"ו:). ברם בתיקוני זוהר (תיקון י"ח, דף ל"ו:) מובא כי סביבות הקשת "מתלבשים קליפות שהם רוח סערה וענן גדול וכו'", ואלו הגורמים המונעים מהקשת להופיע תמיד "בצבעיה המאירים". "ואם יתראה קשת בצבעיה המאירים מיד יבוא משיח".
אחת התמיהות המרכזיות בעניינה של הקשת, כפי שעולה בכתבי האחרונים, נוגעת לעובדה שהקשת היא תופעה טבעית. ה'יערות דבש' (ח"א דרוש י"ב) תמה על זכירת הברית הנאמרת בקשת, מאחר ו"הוא דבר הטבע כאשר תזרח השמש מול העבים".
אך הרמב"ן (פ' נח, עה"פ את קשתי נתתי בענן) מיישב זאת, ומסביר כי עניין זכירת הברית חל "אפילו בקשת הטבעית שלנו". גם ה'בן איש חי' (פ' עקב אות י"ז), אף על פי שמכיר בדעות החוששים לברך על הקשת הטבעית, מסיים שאין כדאי "לַעקור מנהג ישראל לברך על הקשת הטבעי".
השל"ה הקדוש (תורה שבכתב פ' נח בהגה"ה) האריך ליישב עניין זה. הוא מסביר שכשם שאמרו על ליקוי המאורות שהם סימנים שונים, אף על פי שהם ניתנים לחישוב מראש "מצד תכונת השמש והגלגלים", כך גם בעניין הקשת. ההבדל הוא בתכלית הרוחנית: "קורא הדורות מראש נגלו לפניו הדורות ומעשיהם וכו'".
השל"ה הקדוש מוסיף: הגם שהקשת היא "דבר טבעי", אלמלא החטא "לא היה עושה רושם גשמי כזה". הקשת היא אפוא סימן לא רק לברית, אלא גם למצב הרוחני של הדור. ה'של"ה' אף מביא ששמע מהרמ"א שאילו היו זוכים ישראל, "היה הגשם יורד בלילה ולא ביום ולא היתה הקשת יכולה ליראות כלל". והוא מוסיף שכן היה בימים שזכו דורו של חזקיהו ודורו של רשב"י.
0 תגובות