למה כדאי להימנע מארוחה לפני השינה?

כדי לחיות בבריאות טובה, לרפא מחלות ולמנוע אותן — טען אחד מגדולי הפוסקים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים, שהיה גם רופא — יש להתמקד בתזונה בריאה ובאכילה נכונה. על פי הרמב"ם, היכרות מעמיקה עם התזונה היא חלק מרכזי במלאכת הרפואה. אך כיום, לצערנו, תחום זה לרוב אינו חלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר לרפואה.

תזונה בריאה ואכילה נכונה יכולות להיות חלק מרפואה מונעת כפי שסבר הרמב"ם. ונכון הוא כי המודעות לאורח חיים בריא ובו תזונה נכונה עלתה פלאים בשנים האחרונות, אך לא רבים שמים דגש על אופן האכילה, זה התורם לספיגה מיטבית של המזון. במאמר זה ניתן כמה מהמלצותיו המרכזיות של הרמב"ם בתחום זה.

ראשית, "ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש או ארבע שעות". הרמב"ם היה מנחה את מטופליו לא לאכול לפחות שלוש או ארבע שעות לפני השינה. מערכת העיכול לא אמורה לפעול בעת השינה, ואדם שאוכל בסמוך לשינה מאלץ אותה לעבוד בעל כורחה.

ומה למעשה יקרה אם היא תעבוד גם בלילה, בעת השינה? בזמן זה רוב מערכות הגוף מורידות הילוך, למעט מערכת אחת שדווקא מתעוררת לחיים — מערכת החיסון.

ניתן להמשיל מערכת זו לצבא עם יחידות שונות, ובהן אף יחידות חיסול, שפועל בחסות החשכה. יחידת החיסול המובחרת נקראת NK) Natural Killers) — "תאי הרג טבעי". יחידה זו מורכבת מתאי דם לבנים השייכים למערכת הלימפה אשר מסיירים בגוף ומחסלים תאי גוף שנדבקו בנגיפים (זו גם הסיבה שכאשר חולים, הגוף דורש שעות שינה רבות יותר) או כאלו שהפכו לסרטניים. הם נצמדים לתאי הגוף הללו ומפרישים אנזימים מחוררים ומעכלים אשר מנקבים חורים בממברנת התא ומאפשרים לגרנזימים (אנזימים מבקעי חלבונים) לחדור ולגרום למות התא (אפופטוזיס).

עיכול מזון הוא פעולה דחופה שהגוף לא יכול לדחות; החום והלחות בתוך המעיים מאיצים תהליכי ריקבון של המזון — ואת זה הגוף חייב למנוע בכל מחיר. לכן אדם שאוכל בסמוך לשינה מאלץ את גופו לתעל את משאביו קודם כל לעיכול המזון — וכך גורע מפעילות מערכת החיסון בכלל ומתאי NK בפרט. ניתן להבין אם כן שעצתו של הרמב"ם לא לאכול בסמוך לשינה יכולה לתרום רבות לחיזוק מערכת החיסון ולמאבק במחלות.

אכילה לפני השינה לא מומלצת כפי הנראה מסיבה נוספת. קיימת תיאוריה שלפיה תאי רירית המעי (התאים האפיתליאליים) — האחראיים לספיגת מזון — מתחדשים רק כאשר מערכת העיכול לא עסוקה בספיגת המזון. כך, אכילה בסמוך לשינה תיאלץ אותם לספוג את המזון והתחדשותם תתעכב. לכן אם הרגל האכילה הלילית נמשך שנים רבות, ומערכת העיכול נדרשת לפעולה מוגברת בעת השינה כך שתאי הרירית לא יכולים להתחדש כראוי, התוצאה עלולה להיות ירידה בספיגת חומרי תזונה חיוניים כגון מינרלים וויטמינים.