להבות שקטות: השפעתה של האש על הבריאות הנפשית

לאש כוח רב, היא יכולה להיות מסוכנת, לבעור בעוצה ולא להותיר אחריה דבר מלבד אדמה חרוכה. אך יש לה לאש גם כן צד שני, חיובי יותר. האש מייצרת אנרגיה שבעזרתה ניתן לעשות דברים רבים, החל מהחשמל שמופק מביעור פחמים וכלה באש הביתית שבעזרתה אנו מבשלים.

גם מדדי סטרס הורמונליים מושפעים לחיוב. כידוע, בעת לחץ מופרש ההורמון קורטיזול; בהרפיה ורוגע, רמתו יורדת. מחקרים הראו למשל שהטבע, בין בנוף שבו ובין בפעולות כטבילה בנהר, מפחית קורטיזול באופן ניכר. והחוקרים סבורים שצפייה באש, כמראה טבעי מרגיע, פועלת במנגנון דומה ומסייעת להפחתת רמות המתח והחרדה. דיווחי נבדקים מאשרים ירידה בתחושות חרדה ודיכאון לאחר זמן מול אלמנטים טבעיים מרגיעים. למעשה, אפילו 15 דקות מול אח מבוערת עשויות לחולל שינוי חיובי במצב הרוח. החום הנעים שמפיצה האש גם תורם את חלקו: הוא משפר את זרימת הדם ומרפה שרירים מתוחים, ובכך משרה בגוף תחושת נוחות ורפיון.

ניתן לסכם שהמדע מאשר את מה שאבות אבותינו אולי ידעו אינסטינקטיבית – בהייה באש "מכבה" את מצב הכוננות ומפעילה במקומו מצב של רגיעה. לחץ הדם יורד, הנשימה נעשית עמוקה יותר, גלי מוח של שלווה עולים, והמתח מתפוגג לטובת תחושת שלווה ונינוחות.

אש בשירות התרבות: מסורת של להבות מרפאות

הקשר המרגיע בין אש לנפש משתקף גםבדברים נוספים שבהן ללהבות יש תפקיד המחובר לרווחה נפשית. ביהדות, למשל, מי לא יסכים כי מנהג הדלקת נרות שבת בערב שישי אינו רק 'טקס' יבש חלילה אלא גם חוויה רגשית עמוקה. האור הרך של הנרות כאילו פועל להשקטת טרדות השבוע וקבלת השבת ברוגע. רבים מעידים שברגע הדלקת הנרות חלה האטה בזמן – הבית נמלא אווירת שלווה, והנפש מתכוננת למנוחה. הלהבה המרצדת "מסננת" החוצה את רעשי היומיום ומשרה רגע של מרכז וקדושה בתוך השגרה.

להבדיל, במזרח הרחוק אנו מוצאים שימוש בלהבה לריפוי הנפש. לשם כך פותחה טכניקת מדיטציה עתיקה בשם טרטקה (Trataka) – התמקדות בלתי-מוסחת בלהבת נר.אלו המעוניינים לתרגל את הטכניקה יושבים בעיניים פקוחות, נושמים עמוק ומכוונים את מבטם לנקודה הקורנת של הלהבה. לפי התיאור, המבט הרך בלהבה משקיט בהדרגה את "רעשי" התודעה – המחשבות הטורדות נחלשות כשהמיקוד מופנה אל אובייקט פשוט ומהפנט. לטענת מתרגלי הטרטקה, התרגול הזה מפחית חרדה ומתח ומחדד את הריכוז.

מחקרים עדכניים אף תומכים ביתרונות אלה: נמצא למשל שתרגול קבוע של טרטקה עשוי לעורר במוח דפוסי גלים המרמזים על רגיעה עמוקה, בדומה למדיטציות אחרות, לצד שיפור ביכולת הקשב והזיכרון.

גם במסורות שבטיות עתיקות במקומות נידחים ברחבי העולם האש תופסת מקום של כבוד ככוח מרפא. בקרב שמאנים, מרפאים מסורתיים של תרבויות רבות, נחשבת האש ליסוד מטהר. הלהבות מייצגות שינוי ולידה מחדש – כשם שהאש שורפת עץ והופכת אותו לאפר שממנו תצמח אדמה פוריה חדשה, כך היא מסמלת שריפת מטענים רגשיים ישנים כדי לפנות מקום לריפוי והתחדשות הנפש.

מהטבע ועד ספרי העזרה העצמית: אש כתרופת הרגעה פופולרית

החיבור האנושי לאש חוצה גם אל תחום התרבות הפופולרית וספרי העזרה העצמית. בעידן המודרני, בו רבים מחפשים דרכים להפחתת מתחים ולהגברת Mindfulness, ישנה חזרה מודעת אל אלמנטים טבעיים ובראשן אש. ספרות ה"Hygge" (התרבות הדנית של אווירת נועם וביתיות) מדגישה למשל את כוחם של נרות ואח בוערת ליצירת תחושת חמימות, ביטחון ואושר בבית. אין בית דני כמעט בלי מלאי נרות ליצירת אותה אווירת Hygge קסומה – לאור הנרות יש איכות מרגיעה שמאטה את הקצב המנטלי ומעודדת שלווה חברתית.

גם מנטורים ומטפלים רבים ממליצים לשלב "זמן אש" בשגרת היום-יום להפגת מתחים. ברוח זו, תמצאו לא מעט עצות פופולריות כמו: כבה את האורות והדלק נר לפני השינה, או שב עם כוס תה מול האח במקום מול המסך. הרעיון החוזר הוא שאור האש הטבעי והמתנועע יוצר סביבה אידיאלית לרגיעה: הוא רך וחמים לעיניים הרבה יותר מאור הפלורסנט או מסך המחשב, והוא מושך את הקשב בצורה עדינה ולא-מגרה יתר על המידה. למעשה, "אח וירטואלית" - סרטוני וידאו של אש מבוערת הפכו לפופולריים – עדות לצורך הקולקטיבי שלנו במראות המרגיעים הללו.

הספרות הפופולרית גם מרחיבה על ההיבט החברתי סביב האש. סופרי טבע ופנאי מציינים שמדורה היא "מדיה חברתית" קדומה – אמצעי שמקרב בין אנשים באופן שאף מסך לא ישווה לו. מחקר אנתרופולוגי בין שבטי הבושמנים בקלהרי מצא ששיחות סביב המדורה בלילה נטו להיות עמוקות ואישיות יותר משיחות היום – עסקו בסיפורים, במסורת ובקרבה רגשית, בשונה מדיבורי היום הענייניים. הממצא הזה משתלב יפה עם המלצות בסגנון עזרה-עצמית: לערוך "מעגלי אש" קטנים עם חברים או בני משפחה, בין אם זו מדורה בחוץ או נרות על שולחן הסלון, כדי לעודד תחושת קהילתיות, פתיחות ושיתוף. ההילה והחום של האש גורמים לנו לחוש מוגנים ופתוחים, מה שתומך בשיחה מקרבת ואף בהפגת בדידות. ספרי טיפול בטבע מציינים שקבוצה הלנה יחד מול אש חשה מהר מאוד גיבוש ואמון – יש משהו בטקס הפשוט של התאספות סביב אור וחום שמשדר שייכות והרמוניה עתיקה. דבר שזכה לכינוי 'מדורת השבט'.

יתרון פופולרי נוסף שנקשר לאש הוא עידוד יצירתיות. כמה סופרים ואמנים מפורסמים נהגו לבהות באח או בנר כשהרגישו "תקועים" מחשבתית, וטענו שהלהבות כמו "משחררות" את הדמיון. מחקרים קטנים הראו שסביבה רגועה כמו ישיבה ליד אש יכולה לשפר חשיבה יצירתית – אולי כי המוח נרגע מספיק כדי לאפשר לקשרים חדשים להיווצר. כך או כך, בעידן שבו הסחות הדעת הדיגיטליות בלתי פוסקות, יותר ויותר מדריכי wellness ממליצים לעשות הפסקה יומית קצרה, לכבות את המכשירים, ולהתמסר למראה המרצד של אש אמיתית או מדומה כדי לאפשר למוח ולנפש להיטען מחדש.

להבות בטיפול המודרני: ממדורות קבוצתיות ועד נרות ביתיים

בהשראת התובנות המדעיות והמסורתיות הללו, אנשי טיפול ורווחה נפשית החלו לשלב אש בצורה מודעת בפרקטיקות עכשוויות. למשל, ישנן כיום סדנאות טיפול קבוצתי בחיק הטבע בהן מדליקים מדורת שיח – המטופלים יושבים במעגל סביב אש ומנהלים שיחה פתוחה. המטפלים מדווחים שהאווירה הלא-פורמלית של המדורה, ביחד עם הרוגע שהיא משרה, ממקדים את המשתתפים ומקלים עליהם לבטא רגשות ולחלוק חוויות קשות. כאמור, "אפקט המדורה" הזה – הקרבה הפיזית בחושך היחסי, הפנים המוארות ברכות, התחושה ש"כולנו ביחד" – יוצר מרחב בטוח לשיתוף שאינו מתקיים באותה צורה בחדר מואר ומנוכר. אפילו בבתי ספר ובארגוני נוער החלו לאמץ מעגלי מדורה ככלי לשיחות עומק ולבניית אמון בין צעירים, במיוחד בעידן פוסט-קורונה של התנתקות חברתית.

בתחום המדיטציה והמיינדפולנס ישנה גם כן עדנה מחודשת לתרגול עם אש. מורי מדיטציה מציעים לתלמידים – גם אלו המתקשים במדיטציה שקטה – לנסות לתרגל מול נר דולק. ההנחיה פשוטה: לשבת בנוח, לנשום, ולנעוץ מבט רך בלהבה, לתת למחשבות לחלוף בלי להיאבק בהן, וכשמוסחת תשומת הלב – בעדינות להשיבה ללהבה. תרגול כזה, שאפשר לעשות אפילו 5–10 דקות בערב, יכול להיות שער נהדר למדיטציה, משום שהאש בעצמה כבר "עושה חלק מהעבודה" בהשראת מצב תודעתי עמוק. מתאמנים מדווחים שתחושת הרגיעה מגיעה אצלם מהר יותר כשעיניהם על הלהבה, בהשוואה למדיטציה בעיניים עצומות. יש גם טכניקות דמיון מודרך המשתמשות באש: למשל, לדמיין שאת/ה משליך לתוך המדורה הפנימית את כל הדאגות והמחשבות הטורדניות, וצופה בהן נשרפות והופכות לאפר.

ואם אין לכם אח בבית או חצר למדורה – אל דאגה, הטכנולוגיה באה לעזרה. קמינים ביתיים מודרניים (גז או חשמליים) מתוכננים כיום לא רק לחימום אלא גם כמוקד רגיעה עיצובי. אפילו שומרי מסך וסרטוני "fireplace" ב-YouTube הפכו לכלי לגיטימי להפגת מתחים. מחקר השוואתי מעניין מצא שצפייה בטלוויזיה עם תמונות נעימות יכולה להשרות אפקט דומה באופן מפתיע לצפייה באש אמתית מבחינת הירגעות פיזיולוגית. כמובן, למסך אין את החום והריח של אש אמיתית, אבל מסתבר שעצם הגירוי הוויזואלי של להבות מרצדות כבר מפעיל אצלנו מנגנוני רוגע אבולוציוניים.

איך לרתום את האש לשלווה יומיומית – טיפים יישומיים

לאור כל האמור, איך נוכל להכניס את קסם האש לחיינו העמוסים בצורה פרקטית ובטוחה? להלן מספר המלצות המבוססות על מחקר וניסיון מצטבר:

• פסק זמן עם נר בערב: קבעו לעצמכם "טקס" קטן בסוף היום – כבו את האורות החזקים והדליקו נר אחד או שניים במקום. שבו לידם 10–15 דקות בהרפיה. אפשר לשלב שתיית תה או האזנה למוזיקה שקטה. 15 דקות הן כל מה שצריך כדי לחוות אפקט מרגיע משמעותי.
• הקפידו למקם את הנר בכלי יציב ובמקום בטוח (הרחק מחומרים דליקים, ילדים או חיות מחמד), ואל תשכחו לכבות אותו כהלכה בסיום.
• מדיטציית נר (טרטקה) למתחילים: אם מעולם לא ניסיתם מדיטציה, להבת נר יכולה להיות "המדריך" שלכם. שימו נר דולק בגובה העיניים במרחק כ-50 ס"מ, שבו בגב זקוף אך משוחרר, ובהו בלהבה בנינוחות ללא מצמוץ. התמקדו לחלופין בנשימות ובאור. בהתחלה ייתכן והעיניים יתעייפו תוך חצי דקה – זה טבעי. עצמו אותן לכמה רגעים (אפשר לדמיין את 'afterimage' - התמונה של הלהבה הנותרת מול העיניים גם כשהן עצומות), ואז פקחו ונסו סבב נוסף. תרגול יומי קצר כזה עשוי להפחית חרדה ולהגביר ריכוז עם הזמן. חשוב: אם יש לכם בעיות עיניים (כגון גלאוקומה או אפילפסיה), היוועצו ברופא לפני תרגול טרטקה, ואל תאריכו מעבר ל-10 דקות ברצף כדי למנוע מאמץ יתר של העיניים.
• מפגש סביב אש עם חברים/משפחה: אחת לשבוע-שבועיים, ארגנו ערב בו אתם ובני הבית או חברים מתכנסים ליד אח מבוערת או מדורה בחוץ. הניחו את הטלפונים בצד, והקדישו זמן לשיחה או סתם לשתיקה נינוחה מול הלהבות. סביבה כזו מעודדת פתיחות וחיבור – גם מופנמים מרגישים נוח יותר לדבר לאור אש, והשהייה המשותפת מחזקת תחושת יחד. הקפידו כמובן על בטיחות: אם זו מדורה בחוץ, גבשו כללי זהירות (מרחק מעצים, דלי מים זמין וכו'), ובבית וודאו אוורור מתאים וצליית עצים באח תקנית.
• אש כ"עזרים טיפוליים" בבית: ניתן לשלב אלמנטים של אש בסביבת המגורים כדי לתרום לאווירת רוגע כללית. למשל, נרות ריחניים עם ריחות עדינים (לבנדר, וניל וכד') בשעות הערב יכולים לסמן למוח שהגיע זמן להרפות. אם יש לכם קמין – נצלו אותו לא רק בחורף לקור, אלא גם בערבי סתיו נעימים פשוט עבור האווירה; כפי שכתבנו, מחקרים מראים שאפילו אח חשמלי עם להבות דמה יכול לספק רגיעה בזכות המימד החזותי. טיפ נוסף: בעת אמבטיה חמה, כבו את האור והדליקו כמה נרות – השילוב של חום המים ואור הנרות מהווה מתכון עתיק יומין לשחרור מתחים.

לסיום, חשוב להזכיר שבטיחות קודמת לכל כשמביאים אש לחיינו. תמיד השגיחו על נרות ואחים דולקים, הרחיקו וילונות, ודאו אמצעי כיבוי בהישג יד, ולעולם אל תלכו לישון עם אש דולקת. בהקפדה על הכללים, אפשר ליהנות מכל היתרונות הנפשיים של האש בלי סיכון מיותר.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אש ליוותה את האנושות מראשיתה – מחימום ובישול ועד סיפורים סביב המדורה. כעת אנו מגלים מחדש שיתכן ויש בה גם רפואה לנפש. להבה קטנה אחת יכולה להפיץ אור גדול של שלווה, התחדשות וחיבור – לעצמנו ולאחרים. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים לחוצים, אולי כל מה שאתם צריכים הוא לעצור, להצית גפרור, ולהתמסר לריקוד המרגיע של האש.

מקורות

Clark, L. & Lynn, C. D. (2014). Hearth and campfire influences on arterial blood pressure: Defraying the costs of the social brain through fireside relaxation. Evolutionary Psychology, 12(5), 983–993.

Grassini, S., Segurini, G. V., & Koivisto, M. (2022). Watching Nature Videos Promotes Physiological Restoration: Evidence From the Modulation of Alpha Waves in Electroencephalography. Frontiers in Psychology, 13, 871143.

AIRE Magazine (2021). Candle meditation: Trataka technique.

The Elemental Mind (2024). The Role of Fire in Shamanic Practices: Flames, Healing, and a Little Smoke.

Copperfield Chimney Supply (2024). The Psychological and Physiological Benefits of Gathering Around a Fire.

Glampful (2023). Discover 7 Benefits of Bonding Around a Campfire.

Dreifuss Fireplaces (2023). Relaxation Ideas: Why Sitting Around the Fire Is Perfect for Relaxing.

SAPIENS Magazine (2019). Would Our Early Ancestors Have Watched the Super Bowl? – Christopher D. Lynn.