הקושי בקיום ההנחיות, בגלל חוזק הערכים

ים של האשמות ומבול של טענות מונפים בראש כל חוצות ומככבים בחללו של עולם בתקופה זו, ימי דין ודקדוק, חשבון והתחשבנויות, זמן הקטרוג חלילה, בו אנו כולנו נוטלים חלק בתפקיד המקטרגים והמקטרים חלילה וחס.

אך לפחות כעת בחג הפסח, חג החירות והאמונה, עת בה כוללללם בני מלכים, מן הראוי ליטול פסק זמן, לכבד, להעריך ולאהוב כל יהודי באשר הוא, הלא כולנו בני קל אחד אנו.

עיני כל תושבי ישראל נשואות, חוקרות ובולשות אחר מפרי ההנחיות באשר הם, ואלו מוקעים בה בכל תוקף. כך אכן ראוי וכך צריך להיעשות כלפי המפרים את ההנחיות באופן מעשי ובכך מסכנים את חייהם וחיי משפחתם וכלל תושבי הארץ, אך עצם ההתלבטות, עצם הקושי, אינו מגונה ואף ראוי, וכן אלו שלקח להם קצת יותר זמן להפנים זאת, בדיעבד ורק לאחר מעשה ראוי לדון לכף זכות אף אותם, וזאת בניגוד לחשיבה הראשונית המגנה זאת בכל תוקף.

הרי האינטרס האישי המיידי של כל אדם באשר הוא הוא להישאר בחיים, לא למות ואף לא לחלות חלילה, הרי אם כך לכאורה לא היה צורך באף מאמץ הסברה מיוחד כדי לשכנע לא לעבור על אזהרות הרופאים והמומחים.

הקושי הגדול בשמירה על הנחיות אלו, המצריך אלפי פעולות הסברה וקמפיינים שונים ויצירתיים בשלל שפות וקהלי יעד, מוכיח דווקא על ערכיותה של החברה, אנשים המוכנים לסכן את חייהם בגלל הערכים בהם הם מאמינים, אם זה ערך המשפחה, ערך כיבוד הורים או ערך לימוד תורה ומסירות נפש לתפילות במניין.

ערכים עליהם גדלו וחונכו, לכבד את ההורים ולדאוג להם גם אם זה קשה מאוד, שלא יהיו בודדים בליל הסדר, מסירות נפש לתורה, לתפילות במניין ולקיום המצוות, כפי שחונכו כל חייהם.

אין בכך להצדיק חלילה אלו שבסופו של דבר אכן מפרים את ההנחיות, ובוודאי את אלו שמפרים את ההנחיות משיקולי נוחות, ברור שהם מתנהגים בחוסר אחריות קיצוני ומסכנים חייהם וחיי הקרובים להם ואף הרחוקים.

אך בהחלט ניתן להבין התנגשות ערכים אלו, ולעתים את פרק הזמן הדרוש לעיכול והפנמת המציאות החדשה, הזמנית.

כמובן שבמסגרת לימוד כף הזכות ניתן לדון אף את המקטרגים והמאשימים, שזה בעצם כולנו, הדואגים לחיי אדם והצלת נפשות.

הכותב הוא איש תקשורת ודובר עיריית בית שמש לשעבר.