אנו נמצאים למחרת יום ראש השנה, והחשש מפני יום דין שבו לא שמענו את קול השופר ביום הראשון מהדהד בלבבות רבים.
בעל "ערוך לנר" בספרו "מנחת עני" (בפרשת האזינו) עושה מעין הסקירה ההיסטורית מראה כי השנים שבהן ראש השנה חל בשבת היו לא פעם השנים הקשות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
בין היתר, שני המקדשות חרבו בשנים שבהן ראש השנה חל בשבת.
בנוסף, רבים מציינים שהפעם האחרונה שבה ראש השנה חל בשבת הייתה לפני שלוש שנים, באותה שנה שבה פרצה המלחמה הנוראה ביום שמחת תורה. גם שנת הקורונה לא הייתה חריגה: ראש השנה תשפ״א חל בשבת, כאשר העולם כולו התמודד באותה תקופה עם מגפה שהפכה את שגרת החיים על פיה.
החשש מיום ראש השנה ללא תקיעת שופר שואב את מקורו מדברי הגמרא במסכת ראש השנה (דף ט"ז), שבה נאמר: "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה – מריעין לה בסופה". לכאורה, ללא סגולת השופר שתמתק את הדין ברחמים, המצב מסוכן.שמענ
אולם, בעלי התוספות מבהירים בשם בעל 'הלכות גדולות' כי אין מה לחשוש: הכלל של הגמרא אינו תקף כלל כאשר נמנעים מתקיעה בגלל גזירת חכמים בשבת.
בספרים הקדושים כתבו שבשנה כזו, השבת עצמה פועלת את פעולת השופר ומעוררת את מידות הרחמים והחנינה העליונות. השבת כוללת בתוכה את יסודות המלכויות והזכרונות, שכן השביתה ממלאכה והשמחה במלכות ה' ("ישמחו במלכותך") מבטאות את קבלת עול מלכות שמיים בצורה המובהקת ביותר.
את היחס שבין השבת, באה כוחנו בדין, לבין מעשינו, מסביר הרב אשר וייס שליט"א באמצעות משל נפלא:
אדם שעבר עבירה חמורה למלכות עמד למשפט ועורכי הדין אמרו שאין לו סיכוי בדרך הטבע והוא בדרך לגרדום. אשתו, שהייתה חברה טובה של בת המלך, הביאה את בת המלך למשפט. בת המלך התחננה לפני אביה המלך שיקשיב לחברתה,, והאשה התחננה על נפש בעלה.
המלך נעתר לבקשת בתו וחנן את הנאשם. למחרת עמד למשפט שותפו לפשע, וביקש מאשתו שתבוא גם היא להתחנן. האשה השיבה לו: "אתה מכה אותי כל הזמן, אני חבולה ושבורה ממך, איך אוכל להתחנן עבורך?". למרות זאת, הוא משך אותה איתו. כשהמלך ראה את הפצע והשריטה על פניה שאל אותה מי עשה לה זאת, והיא הודתה בבושת פנים שבעלה הכה אותה.
זעם המלך ואמר לנאשם: "אתה כפית על אשתך לבוא לכאן? האם אתה זכאי לרחמיה?" והורה להוציאו לגרדום.
הנמשל, כפי שמדגיש הרב אשר וייס, הוא שכאשר אין לנו שופר בראש השנה שחל בשבת, השבת עצמה מתייצבת כסנגורית ופרקלית במקום השופר להתחנן עלינו לפני מלך מלכי המלכים. אך אם איננו מכבדים את השבת והיא "חבולה ושבורה" ממעשינו, הסנגוריה שלה אינה יכולה לפעול.
לעומת זאת, אם אנו מדקדקים במצוות, מכבדים את השבת וחוזרים בתשובה, השבת והמצוות מתחננות בעדנו לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מוחל, חונן וכותב אותנו לשנה טובה ומתוקה.
0 תגובות