בדף היומי במסכת שבועות דף י"ח, מביאה הגמרא את המאמר הבא: "כל המבדיל על היין במוצאי שבת – הויין ליה בנים זכרים". ולכאורה תמוה, שהרי אנו רואים בחוש בני אדם שמקפידים על הבדלה כהלכתה על היין, ואף על פי כן לא זכו לבנים זכרים, או לא זכו לבנים כלל.
הגר"ח קניבסקי זצ"ל בספר שמעה תפילתי (פסקה "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן...") עמד על כך והקשה: כיצד מתיישבת ההבטחה שבדברי חז"ל עם המציאות? והרי לא רק כאן, אלא גם בשכר ועונש אחרים שמובאים בדברי חז"ל – לא אחת נראה שאין הדברים מתקיימים כפשוטם.
ותירץ מרן זצ"ל בשני דרכים:
א. מעשיו מעכבין. ייתכן שהאדם מקיים את המצווה, אך בידו עבירות המונעות ממנו את השכר, כשם שמצאנו בגמרא (סנהדרין צ"ב, יבמות נ"ה ועוד) שעוונות מסוימים עלולים למנוע זכות לבנים – כגון הסתכלות בעריות וכדומה. ואם כן, ייתכן שהמצווה פועלת, אך מנגד עומד קלקול המונע את הפירות בעוה"ז.
ב. מנכין לו מעוונותיו. גם אם לא זכה לשכר המובטח בפועל, אין זאת אומרת שלא התקיים בו שכרו, אלא ייתכן שנזקף לו לזכותו – והקב"ה "פרע לו" על ידי שמחל לו על עוונותיו. נמצא, שלא קיבל בנים – לא משום שלא הגיע לו, אלא משום שכבר השתמש בזכות זו לכפרת עוון.
הבדלה על מיץ ענבים או יין?
בקונטרס תא שמע הובאה שיחה מאלפת עם מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל:
בליל שבת קודש פרשת יתרו, כ' בשבט תשס"ו, בעת סעודה על שולחנו של מרן, נזדמן שם המחבר, ובאותה עת נולד לו בכור נכדיו – שיחי'. מרן כיבדו לזמן על כוס ברכת המזון, ואחר כך פתח ואמר:
הגיע אלי אדם שמתלונן כי יש לו רק בנות, וביקש ברכה לבנים זכרים. שאלתי אותו: על מה אתה מבדיל במוצאי שבת – על יין או על מיץ ענבים? השיב – על מיץ ענבים. אמרתי לו: תבדיל על יין דוקא, ותזכה לבנים זכרים. שכן אמרו חז"ל במפורש: "כל המבדיל על היין – הויין ליה בנים זכרים". ואף שלכתחילה מותר להבדיל על מיץ ענבים, כפי שנפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן ער"ב ס"ב), מכל מקום – הסגולה האמורה בגמרא היא בדווקא ביין ממש.
כששאלו המחבר את מרן: האם הסגולה חלה גם כשמוזגים שליש מים ביין, או שמא דווקא ברביעית יין טהור בלי מזיגה? השיב לו מרן: כל שמוזגים עד שליש – עדיין נחשב "יין", ויש בו ולכן הסגולה קיימת גם ביין מזוג, כל זמן שהוא נחשב יין על פי דין.
ושוב הקשה המחבר: הרי מיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, ואם כן מדוע אין הסגולה שייכת גם בו? והשיב מרן: אילו הייתה הסגולה שייכת גם במיץ ענבים, לא היו חז"ל אומרים "המבדיל על היין", אלא "המבדיל על הכוס". ומכך שנקטו דווקא "יין" – מוכח שיש כאן עניין והידור מיוחד דוקא ביין ממש, ולא בתחליפיו, כדי שיזכה בסגולה לבנים זכרים.
0 תגובות