מסכת הוריות, דף ט'
ישנו קרבן מיוחד בתורה הנקרא קרבן עולה ויורד. זהו קרבן שאינו קבוע לכל חוטא, אלא תלוי במצבו הכלכלי, אם הוא עשיר הוא מביא בהמה, אם הוא בינוני הוא מביא עוף, ואם הוא עני, הוא מביא סולת. בדף שלנו אומרת הגמרא שכהן גדול לא מביא קרבן עולה ויורד, משום שאצלו לא שייך עניות ועשירות, כמו שכתוב והכהן הגדול מאחיו, ודורשים מכך, אם אין לו, גדלהו משל אחיו, זאת אומרת שגם אם הוא לא עשיר בפני עצמו, מוטל על אחיו הכהנים להעשיר אותו משלהם.
מכאן למדו הרבה מן הראשונים והאחרונים, ובראשם ספר התשב"ץ, שישנה חובה על כל ישראל לפרנס את החכמים, את הדיינים ואת לומדי התורה, אלו שתורתם אומנותם משתי סיבות. אחת - כדי שהם לא יצטרכו להתבטל ממלאכת שמיים, ושתיים - כדי שלא יהיו מזולזלים בפני עמי הארץ, והם ינהגו בהם בכבוד. וכן כתב בכסף משנה - שהמחזיק תורה הרי הוא כאילו מקריב ביכורים, וכתב עוד שישנו שבח גם למקבל, כדי שיוכל לעסוק בתורה במנוחת הנפש, ואם באמת כוונתו ללמוד תורה בהרחבת הדעת הוא צריך לקבל מתנה לצרכיו ולצרכי בני ביתו.
וכן כתב בספר דבר שמואל, שנשאל מה עדיף לאדם, האם לעסוק בתורה ולהרבות תלמידים כל ימי השבוע, אך בשביל זה הוא יצטרך ליהנות מאחרים, או שיעבוד כל השבוע ויהנה מיגיע כפיו, ויעסוק בתורה בעיקר בשבת, וענה הדבר שמואל, שאם לפי הצורך והשעה אי אפשר לו לקיים תלמודו ולזכות את הרבים אלא אם כן הוא נצרך לאחרים, הרי הוא ככל הדיינים והחכמים שהיו מקבלים את שכרם מתרומת הלשכה.
0 תגובות