מסכת זבחים, דף מד'
בסוגיא שלנו הובאה ברייתא בשם ר' אלעזר שאמר בהלכה שם ר' יוסי הגלילי בענייני פיגול. ואמר רבה בר אבוה בשם רב שההלכה כמותו, כמו שאמר ר ' אלעזר. ושאל עליו רבא "הלכתא למשיחא"? ז"א מה הטעם לפסוק הלכה שבכל מקרה אינו נוהג בימינו, הרי בתקופת האמוראים כבר לא היה בית המקדש, ולא היו קרבנות. ענה לו אביי, אם כן, אפשר לשאול את זה על כל הלכות זבחים, אולי בכלל לא צריך ללמוד את זה, כי זה יהיה אקטואלי רק בימות המשיח, אלא מה? דרוש וקבל שכר, אף על פי שזו לא הלכה למעשה, אנחנו צריכים ללמוד, ויש שכר על הלימוד עצמו.
ענה לו רבא שיש הבדל: לימוד ההלכות הוא באמת נצרך, ועל זה נאמר דרוש וקבל שכר, אבל לפסוק הלכה? בזה אין טעם כיוון שאלו עניינים שיצטרכו רק בביאת המשיח. וגם במסכת סנהדרין מצאנו שרב יוסף מקשה קושייה דומה לקושיית רבא, הלכתא למשיחא? למה צריך לפסוק בעניינים שלא נוגעים למעשה.
חרדים מעיר במרכז מדווחים: ירו עלינו רקטה | משתתפי העצרת, בעד או נגד חוק הגיוס?
ובאמת ניתן לראות שבספרי הראשונים כמו הרי"ף, הטור והשו"ע, נפסקו אך ורק הלכות שנוגעות גם היום, ולא כאלו שנוהגות רק בזמן בית המקדש, לעומת זאת הרמב"ם, וכן בספר מצוות גדולות, פסקו גם בעניינים שנוגעים לבית המקדש. ולמה באמת נמנעו חלק מהפוסקים לקבוע הלכות בעניינים הללו? כתב בספר מהרי"ק, שהכללים שנמצאים בידינו לגבי איך לפסוק את ההלכה, נוגעים רק לדינים ששייכים בזמן הזה, אבל לעתיד לבוא, ישתנו הכללים.
0 תגובות