זבחים עא'
בסוגיא שלנו נאמר שאם התערבבו קדשים מין במינו, אז ניתן להקריב אותם, כל אחד לשם מי שהוא. ושואלת הגמרא אבל מה עם הסמיכה, הרי אם לא יודעים מי הבעלים של איזה קרבן, איך יבואו הבעלים ויסמכו את ידיהם על ראש הקרבן? מתרץ רב יוסף בקרבן נשים, שהן לא חייבות בסמיכה. משמע מכאן שקרבן של אנשים גברים, לא ניתן להקריב לכתחילה אם הבעלים לא סומך, וכן מצינו בעוד כמה סוגיות בש"ס.
לעומת זאת, מצינו סוגיות אחרות, שבהן משמע שניתן להקריב גם לא סמיכת הבעלים כמו לדוגמא לגבי ערל וטמא שיכולים לשלוח את הקרבן שלהם, או בהמה שנמצאה ולא יודעים את זהות הבעלים ומקריבים אותה.
את השאלה הזו שואלים בעלי התוספות בכמה מקומות, ומתרצים שני תירוצים: תירוץ ראשון הוא שאם הקרבן מגיע מספק, זאת אומרת שלאדם יש ספק האם הוא חייב או לא, והא מביא את הקרבן כדי להשלים את החובה שלו, אז ניתן להביא גם ללא סמיכה, אבל קרבן חדש שיש בו ודאי חיוב, לא ניתן להביא ללא סמיכה. ובתירוץ השני אומרים התוספות שמדובר בקרבנות שאין להם תקנה אחרת, ועדיף שיקרבו בלא סמיכה, מאשר שימותו.





0 תגובות