במפגשים פוליטיים מתוקשרים, המצלמות מתקתקות והחיוכים נשפכים לכל עבר, אבל עד כמה מדובר ברגש אמיתי ועד כמה בהצגה מתוכננת היטב? בראיון מרתק של משה מנס עם ד"ר אמיר הלמר, מומחה לשפת גוף והתנהגות, מפרק את המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי לחיצות הידיים של מנהיגי העולם.
המבחן: "אורך הרגש"
כיצד ניתן להבחין בין חברות אמת לבין אינטרס קר? ד"ר הלמר מציג כלל ברזל פשוט: רגש אמיתי הוא קצר. "כשהרגש אמיתי, הוא כמו 'פלאש' של מצלמה – מהיר ומדויק", מסביר הלמר. "לעומת זאת, כשהרגש מתחיל להתארך, כשיש 'אובר חיוכים', טפיחות מוגזמות על השכם ולחיצות ידיים שלא נגמרות – זה מעיד על הקצנת מסר. זהו רגש מזויף, כמו זרקור שנשאר דלוק ומסנוור מרוב מאמץ להרשים".
לדבריו, בפוליטיקה האינטרסים הם האמת היחידה. לכן, כאשר מזהים "השתפכות" הדדית עם המון מלל ומחמאות אינסופיות, כמו במפגשים בין נתניהו לטראמפ, צריך להבין שמדובר בסיטואציה מפוברקת בחלקה. "אם אני אומר 'איזו כיפה יפה' וזהו – זה אמיתי. אם אני ממשיך להשתפך על זה שוב ושוב, משהו שם לא אמין", הוא מדגים.
נתניהו נפגש הלילה עם הנשיא לשעבר, ואנחנו תפסנו את מומחה שפת הגוף לראיון בזק באמצע הקניות • על הצורך של טראמפ להיות "גבר אלפא", החיוכים המוגזמים שמסתירים אינטרסים, והילד הקטן שבתוכו שרק רוצה אהבה • ד"ר אמיר הלמר עושה סדר בהצגה הכי טובה בעיר
ראש הממשלה נתניהו נפגש הלילה עם דונלד טראמפ בארצות הברית, וכדי להבין מה באמת מסתתר מאחורי הכותרות הדרמטיות ולחיצות הידיים, "הטרחנו" את ד"ר אמיר הלמר, מומחה לשפת גוף, לראיון דחוף. עד כמה דחוף? תפסנו אותו ממש באמצע הקניות ב"אושר עד", רגע לפני שסולקנו על ידי הנהלת החנות, כדי לקבל ניתוח בזמן אמת.
"גבר אלפא" שמדבר לבייס
עוד לפני שנכנסים לעומק הפסיכולוגי, ד"ר הלמר מאבחן את הדינמיקה המיידית במפגש: "זה היה אירוע חברי מאוד, אבל בעיקר אינטרסנטי", הוא קובע בין המדפים. "שניהם פונים ל'בייס' שלהם. בשפת הגוף ראינו איך הם 'מרימים' אחד לשני בלחיצות ידיים וברמיזות שטראמפ פיזר בנדיבות".
לדברי הלמר, עבור טראמפ המפגש הזה הוא קריטי לדימוי העצמי: "טראמפ חייב לחזק את מעמדו ולהראות שהוא 'גבר אלפא' ששולט בעניינים. המסר שלו הוא שבלי ארה"ב (ובלעדיו) העולם לא מסתדר. הוא אפילו טוען שהשיג שלום במזרח התיכון. אבל כשמסתכלים על החיוכים שלו, רואים שהוא מודע לכך שהוא מקצין. זה מסר שיווקי, והוא פשוט לא נותן למציאות לבלבל אותו".
המבחן: "אורך הרגש"
לאחר שהראיון בסופר נקטע, השיחה המשיכה לעסוק בשאלה איך מבדילים בין חברות אמת לבין ההצגה שראינו. ד"ר הלמר מציג כלל ברזל: רגש אמיתי הוא קצר. "כשהרגש אמיתי, הוא כמו 'פלאש' של מצלמה – מהיר ומדויק", הוא מסביר. "לעומת זאת, כשיש 'אובר חיוכים', טפיחות מוגזמות על השכם ולחיצות ידיים שלא נגמרות כמו במפגש הנוכחי – זה מעיד על הקצנת מסר. זהו רגש מזויף, או כפי שאנחנו קוראים לזה: 'מחרטט'".
בפוליטיקה האינטרסים הם האמת היחידה. לכן, ה"השתפכות" ההדדית של טראמפ ונתניהו מעידה על סיטואציה מפוברקת בחלקה, שנועדה לשרת צרכים פוליטיים.
הילד שלא קיבל חיבוק
אולי התובנה המפתיעה ביותר של הלמר נוגעת לנפשו של הנשיא לשעבר. מתחת לחזות ה"גבר אלפא", מסתתר משהו אחר לגמרי. "טראמפ בתוך תוכו הוא ילד שלא קיבל מספיק אהבה בילדות", טוען ד"ר הלמר. "במקום שיחבקו אותו, הוא מחבק את עצמו. הוא זקוק להמון תשומת לב, לפרסים ולחיזוקים מתמידים".
את ההתנהגות הזו משלים אופיו היזמי: "טראמפ הוא לא פוליטיקאי קלאסי, הוא יזם. יזם חייב להיות אופטימי ולמכור לך את הצד הנהדר של העסקה". הראייה הזו מובילה לתפיסת עולם דיכוטומית ופשוטה של "טוב ורע" – איראן זה רע, ישראל זה טוב. אין אצלו גוונים של אפור.
סוד הפשטות
בניגוד לנשיאים קודמים שהשתמשו בשפה מורכבת, טראמפ משתמש בשפה בסיסית וברורה מאוד. לפי ד"ר הלמר, זהו כלי נשק יעיל להתחמקות. "כשהוא נשאל על נושאים מורכבים, הוא אומר 'ארדואן חבר שלי' ומשאיר את הדברים באוויר", מסכם הלמר. "הוא מסתכל על הצד האופטימי, מקווה שככה זה ייצא בסוף, ומתחמק מתשובות קונקרטיות באמצעות הפשטות הזו".
הניתוח הפסיכולוגי של טראמפ: "מחבק את עצמו"
אחד החלקים המעניינים בראיון נוגע לאישיותו של דונלד טראמפ. הלמר טוען כי התנהגותו הראוותנית נובעת מחסך רגשי עמוק. "טראמפ בתוך תוכו הוא ילד שלא קיבל מספיק אהבה בילדות", מפתיע ד"ר הלמר. "במקום שיחבקו אותו, הוא מחבק את עצמו. הוא זקוק להמון תשומת לב, לפרסים ולחיזוקים מתמידים".
מעבר לפסיכולוגיה, הלמר מדגיש את הרקע המקצועי: "טראמפ הוא לא פוליטיקאי, הוא יזם. יזם חייב להיות אופטימי. הוא מוכר לך עסקה ולכן יראה לך רק את הצד הנהדר שלה". הראייה הזו מובילה לתפיסת עולם דיכוטומית ופשוטה של "טוב ורע" – איראן זה רע, ישראל זה טוב. אין אצלו גוונים של אפור.
סוד הפשטות וההתחמקות
בניגוד לנשיאים קודמים כמו אובמה, שהשתמשו בשפה מורכבת, טראמפ משתמש בשפה בסיסית וברורה מאוד. לפי ד"ר הלמר, זהו כלי נשק יעיל להתחמקות משאלות קשות. "כשהוא נשאל על נושאים מורכבים כמו טורקיה או המצב בעזה, הוא אומר 'ארדואן חבר שלי' ומשאיר את הדברים באוויר", מסביר הלמר. "הוא מסתכל על הצד האופטימי, מקווה שככה זה ייצא בסוף, ומתחמק מתשובות קונקרטיות באמצעות הפשטות הזו".
0 תגובות