מיציאת מצרים ועד בגדי כהונה: במה "נחלקו" הקב"ה ובני ישראל?

בספר שמות, כשהקב"ה מצווה את בני ישראל על עשיית בגדי הכהונה נאמר "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד" וכולי.. אולם לאחר מכן, כשהתורה מספרת על עשיית הבגדים, נאמר האפוד לפני החושן, ונשאלת השאלה מדוע השתנה הסדר? ובכן, בספר כלי יקר על התורה פירש על פי המבואר בסוגיא שלנו "למה נסמכה פרשת הקרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים" ועל מה מכפרים בגדי הכהונה - חשן מכפר על הדינים, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע, כותנת מכפרת על שפיכות דמים, מצנפת מכפרת על גסות הרוח, אבנט מכפר על הרהור הלב, ציץ מכפר על עזות מצח ומכנסיים מכפרים על גילוי עריות.

אם כן יוצא כך, שהקב"ה הקדים את החושן - שמכפר על הדינים, לאפוד - שמכפר על ע"ז, כי הקב"ה יותר מקפיד על כבודם של ישראל מאשר על כבודו כביכול, כמו שמצינו שאת דור הפלגה שעבדו ע"ז הקב"ה לא איבד, אבל דור המבול, נחתם דינם על הגזל שזה בין אדם לחבירו. אבל בנ"י ישראל הפכו את הסדר לכבודו של מקום, ועשו קודם כל את האפוד שמכפר על ע"ז, לפני החושן שמכפר על הדינים, להראות שיותר קשה להם חטא ע"ז.

דבר דומה מצינו שהתורה קוראת בכל מקום לחג הפסח "חג המצות", כי הקב"ה מתפאר בבבני ישראל, שיצאו כך למדבר אפילו לפני שהספיק הבצק להחמיץ, אבל חז"ל קוראים לחג הזה בכל מקום "חג הפסח" להגיד שבחו של מקום שפסח על בתי בני ישראל במצרים.