זבחים, דף פו
כידוע, כדי לקיים מצוות ציצית, אנחנו נוהגים ללבוש טלית קטן, מה שנקרא ציצית, מתחת או מעל לבגדים במשך כל היום, ובנוסף, אנחנו מתעטפים בטלית גדול, במשך התפילה. מה הדין באדם שפושט את הטלית, האם עליו לחזור ולברך כשהוא מתעטף בו שוב? ובכן, לדעת המשנה ברורה זה תלוי. אם כשהוא פשט את הטלית היה בדעתו לחזור ולהתעטף בה, אז הוא לא צריך לברך, אפילו אם הוא לא היה לבוש באותו זמן בטלית קטן. אבל אם הוא פשט את הטלית גדול בסתמא, בלי כוונה מיוחדת, אז כאן זה תלוי - אם הוא היה לבוש בטלית קטן, אז אנחנו אומרים שמוכח שהוא לא התכוון להתבטל מהמצווה, ולכן לא יחזור ויברך, אבל אם כשהוא פשט את הטלית, הוא לא היה לבוש בטלית קטן, אז הוא צריך לחזור ולברך.
ומה הדין אם הטלית נפלה לו, שלא בכוונה, כאו כתבו רוב הפוסקים ששבוודאי צריך לחזור ולברך, כיוון שהוא לא התכוון. בספר מחצית השקל כתב סברא מחודשת, שגם בנפלה טליתו, אם הוא היה לבוש בטלית קטן, לא יחזור לברך, שאין הבדל בין פשיטה ללא כוונה, לנפילה בלא כוונה.
אמנם, בספר אמרי יושר חלק עליו וכתב שהסברא תמוהה, משום שבפושט בסתמא, אנחנו אומרים שזה שהוא לבוש בטלית קטן, מוכיח לנו שהוא לא רוצה להתבטל מהמצווה, אז זה נחשב כפושט על דעת להתעטף, אבל מי שנפלה לו הטלית, עצם המעשה היה ללא כוונה.
מסר מטלטל מלייקווד - זה מה שעשינו אחרי רצח לייבי ז"ל | ולמה ילד חרדי בסיכון כפול למות?
וכתב עוד, שלפי הסברא הזו ניתן להסביר את דברי התוספות בסוגיא שלנו שכתבו שמי שהוריד גחלת מעל המזבח יכול להחזיר אותה, אבל גחלת שפקעה מאליה, אסור להחזיר. ולפי הסברא הזו זה מובן היטב, במי שהוריד את הגחלת ניתן לומר שהיה בדעתו להחזירה, אבל בגחלת שפקעה מאליה, לא ניתן לומר שהיתה כאן דעת להחזרה.
0 תגובות