עסקה עם הודו

התעשייה האווירית חתמה על עסקה בשווי 630 מיליון דולר

התעשייה האווירית הודיעה כי חתמה על עסקת ענק עם ממשלת הודו לאספקת מערכות טילי הגנה לחיל הים ההודי עבור ארבע ספינות בסך כולל של 630 מיליון דולר (כלכלה)

דניאל הרץ | כיכר השבת |
מערכת ברק 8 (צילום: התעשייה האווירית)

התעשייה האווירית הודיעה היום (ראשון) כי חתמה על עסקה ענק נוספת לאספקת מערכות LRSAM (הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק 8) בהיקף כולל של כ-630 מיליון דולר, עבור 4 ספינות של חיל הים ההודי.

לראשונה, מבוצעת העסקה מול החברה הממשלתית ההודית BEL שתשמש קבלן ראשי בפרויקט כחלק ממדיניות "Make in India" של הממשל ההודי שדוגלת בייצור בתוך הודו. בשבוע שעבר נוסה טיל כזה בהודו בהצלחה רבה מה שככל הנראה סייע לקידומה של עסקת הענק שנחתמה.

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, אמר: "עסקה זו מצטרפת לשורת העסקאות שחתמה התעשייה האווירית בעשור האחרון מול זרועות הביטחון בהודו, ומחזקת את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום מערכות ההגנה האווירית. שילובה בעסקה של החברה הממשלתית ההודית BEL, מהווה קפיצת מדרגה ביחסינו עם התעשייה ההודית כחלק ממדיניות "Make in India''. הפרויקט הייחודי מבטא שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק בין ה-DRDO, התעשייה האווירית, וצבאות שתי המדינות ואנו נמשיך להובילו להמשך עבודה ועשייה משותפת".

סמנכ"ל התעשייה האווירית, מנהל חטיבת טילים וחלל, בועז לוי, אמר: "יחד עם שותפינו בהודו, אנו גאים בתוצאותיו של הניסוי שהתקיים לאחרונה בהודו ובחן פעם נוספת בתרחיש מבצעי את אמינות ואיכות המערכת, והוכיח את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. התעשייה האווירית נמצאת בתהליך מואץ לאספקת המערכות השונות להודו ואנו נמשיך לעמוד לצד שותפינו המקומיים לקידום התעשיות והביטחון בשתי המדינות".

בתעשייה האווירית מסבירים כי מערכת LRSAM הינה מערכת הגנה אווירית, פרי פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית בשיתוף משרד ההגנה ההודי בהובלת ה-DRDO (רשות פיתוח אמצעי הלחימה ההודית). למערכת מספר רכיבי מפתח העומדים בחזית הטכנולוגיה: מכ"מ דיגיטלי מתקדם ביותר-MFSTAR, מערך שליטה ובקרה, משגרים, מיירטים בעלי ראש ביות מתקדם, תקשורת וקישוריות בין מערכית ורב מערכתית.

המערכת נותנת מענה מפני מגוון רחב של איומים אוויריים, ימים וקרקעיים. היא נמצאת בשימוש בחיל הים ההודי, בחיל האוויר ההודי ובחיל הים הישראלי ובעתיד הקרוב תהיה בשימוש גם בצבא ההודי. חלקים מהמערכת פותחו בשיתוף תעשיות מקומיות בהודו ביניהן חברת, BEL, L&T, BDL וחברות הודיות פרטיות נוספות, כמו גם, חברת הבת וחטיבה של התעשייה האווירית- אלתא וחברת רפאל הישראלית.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר