תושבי דלהי שמקבלים פיק ברכיים רק מלחשוב על סחיבת שקיות בשווקים הלוהטים של העיר, יכולים כעת לנשום לרווחה ולשלוף את הארנק. חברת סטרטאפ חדשה בשם קארי-מן מציעה פתרון יצירתי במיוחד בשוק לאג'פאט נאגאר.
החברה מאפשרת לשכור עוזרים אישיים שיסחבו את הקניות, ידחפו את עגלות הילדים ואפילו יעמדו במקומכם בתור לאוכל. תעריף התענוג מתחיל ב-79 רופי, שהם כ-0.83 דולר בלבד, לחצי שעה של שקט נפשי.
השירות החדש, שהפך במהירות לוויראלי, הצליח להצית פולמוס סוער ברשתות החברתיות על הגבול הדק שבין נוחות לבין עצלנות מופרזת. המבקרים טוענים כי מדובר בשיא הפינוק של המעמד הבינוני והעשיר בהודו.
לטענתם, העשירים מעדיפים להוציא למיקור חוץ כל מאמץ פיזי קל ביותר. הסוציולוגית ופעילת זכויות העובדים אקריטי בהאטיה ביקרה את המיזם בשיחה עם רשת בי-בי-סי וציינה כי "זה נשמע כאילו השירות יענה על הצרכים של האישה האולטרה-עשירה שרק עשתה מניקור ולא רוצה שהציפורניים שלה יהרסו".
מנגד, המצדדים במיזם רואים בו רעיון גאוני שיכול לייצר אלפי מקומות עבודה במדינה שבה האבטלה העירונית עולה על 5%. היזמיות, ריטו קנדארי סריבאסטבה וקנישקה מלהוטרה, הקימו את החברה בעקבות חוויותיהן האישיות.
השתיים נתקלו בקשיים דומים עם ילדיהן בשווקים הפתוחים והמשובשים של העיר. סריבאסטבה הדפה את הטענות על ניצול ואמרה כי "קודם כל, אין פה שום עבדות. אנחנו לא מכריחות אף אחד לעבוד בשבילנו. וכל העובדים שלנו הם שכירים במשרה מלאה, הם לא עובדי קבלן זמניים".
היא הוסיפה והדגישה כי "לא מדובר בפינוק יתר. אנחנו רק מספקות סיוע למי שמתקשה לנווט ברחובות ובשווקים הצפופים בעצמם". בששת השבועות הראשונים לפעילות, מרבית הלקוחות היו דווקא נשים בהיריון, קשישים ובעלי מוגבלויות.
הביקוש בשווקים בסופי השבוע כבר מגיע לתשע הזמנות ביום. העובדים, שעוברים הכשרה מקיפה בניווט ובתפעול עגלות, מדווחים על תנאים טובים ותחושת כבוד מצד הלקוחות.
אחד הסבלים, אנאנד קומאר בן ה-18, סיפר כי "אמרו לנו גם להכיר היטב את מבנה השוק כדי שנוכל להוביל את הלקוחות במהירות לחנויות שהם רוצים לבקר בהן. אנחנו גם עומדים בתור בדלפקי האוכל עבורם בזמן שהם יושבים על כיסאות וממתינים".
החברה מתכננת להתרחב כבר בחודש הבא לשווקים צפופים נוספים כמו צ'אנדני צ'וק. במקביל, מומחי תעסוקה בהודו תוהים האם המודל העסקי המפנק והחדשני הזה אכן יחזיק מעמד לאורך זמן.
0 תגובות