הילדים הגיבורים של הרב רודרמן

בימים אלו רואה אור ספר חדש מפרי עטו של הסופר הוותיק הרב זלמן רודרמן, 'ילדים גיבורים' שמו. הספר מאגד 272 עמודים והוא מכיל שמונה עלילות מתח אמיתיות לגמרי, עם שמות אמיתיים ופרטים מלאים, שהצד המשותף לכולם הוא סיפורי גבורת-רוח של ילדים ונערים בני זמננו. בלעדי לגולשי 'כיכר השבת', שלושת הפרקים הראשונים בסיפור "לְהַצִּיל אֶת רוּמְיָה"

חנה בורט | כיכר השבת |

בימים אלו רואה אור ספר חדש מפרי עטו של הסופר הוותיק הרב זלמן רודרמן, 'ילדים גיבורים' שמו. הספר מאגד 272 עמודים והוא מכיל שמונה עלילות מתח אמיתיות לגמרי, עם שמות אמיתיים ופרטים מלאים, שהצד המשותף לכולם הוא סיפורי גבורת-רוח של ילדים ונערים בני זמננו.

"בעצמי פגשתי את גיבורי הסיפורים או שוחחתי עם בני משפחתם, מפיהם תיעדתי את העלילות", מציין הרב רודרמן. כך, למשל, אנו פוגשים בין גיבורי הספר את הרב קלמן שמולביץ מבית-וגן בירושלים. בסיפור 'הם קראו לי שארל סמוּל' מגולל שמולביץ את מסע הישרדותו המפעים כילד קטן ובודד במלחמת-העולם, בין בתי-יתומים ותחנות נוספות, עד עלייתו בהמשך ארצה.

סיפור מרגש ונוגע ללב במיוחד הוא זה של יצרן השופרות הנודע, הרב דוד נינצינסקי מביתר-עילית. הלה מספר על בית הוריו וילדותו בברזיל, על התקרבותו ליהדות, וכיצד נעשה בעל-תוקע בזכות בתו הבכורה שחייה נגדעו בגיל תשע.

'הכובש' הוא סיפורו האישי של הרב שלמה כובש שנולד וגדל בסביבה מתבוללת בבודפסט וכנער צעיר פילס את דרכו אל אור היהדות עד כי הגיע למעמדו הנוכחי – רב הקהילה היהודית באו-בודה, הונגריה.

בספר מסופרים גם סיפוריהם של הרב שמואל גורביץ', ילד יהודי נרדף ברוסיה הקומוניסטית שלימים היה למחנכן של אלפי ילדות יהודיות במלבורן-אוסטרליה; של איש מסירות-הנפש הרב אהרן חזן זצ"ל מבני-ברק; של שלושת האחים הרבנים שווי מארה"ב, שהתייתמו בילדותם מאביהם וגודלו על-ידי אימם לתורה וליראה; של תלמיד הישיבה חיים-מאיר בוקיעט שנפרד מהוריו בפולין ונמלט מאימת הנאצים ימ"ש אל הישיבה בשנחאי, וכן סיפור על מסירות הנפש המופלאה של הילדה רומיה מדר, שגדלה ליד צנעא בירת תימן ולאחר מכן עלתה ארצה והקימה משפחה לתפארת.

שמונה עלילות מאזורים תרבותיים שונים בהיסטוריה היהודית של הדור האחרון. "העובדה שגיבורי הספר הינם ילדים ונערים, מעוררת באופן טבעי בלב הקוראים שהם בני גילם, מידה יתרה של הזדהות עם הדמויות וכן הפנמה עמוקה יותר של המסרים", מסכם ואומר הרב רודרמן. את הספר ניתן להשיג בחנויות המובחרות וברשת חנויות פלדהיים.

בלעדי לגולשי 'כיכר השבת', שלושת הפרקים הראשונים בסיפור 'לְהַצִּיל אֶת רוּמְיָה'.

1.

צַיַּד הַיְּתוֹמִים

סִפּוּרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בָּעִיר רֶג'וּם, פַּרְבָר שֶׁל הָעִיר צַנְעָא. צַנְעָא הִיא בִּירַת תֵּימָן – אֶרֶץ בַּעֲלַת הִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכַּת שָׁנִים. לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה יָדְעָה תֵּימָן חִלּוּפֵי שִׁלְטוֹן רַבִּים. שָׁלְטוּ בָּהּ הַפַּרְסִים וְהָאֶתְיוֹפִּים, לְאַחַר מִכֵּן הַמִּצְרִים, אָז בָּאוּ הַטֻּרְקִים, וְגַם הָאַנְגְלִים הֶחְזִיקוּ תְּקוּפָה בַּחֲלָקִים מִמֶּנָּה. הַשִּׁלְטוֹן בְּתֵימָן יָדַע אַף לֹא-מְעַט מַאֲבָקִים פְּנִימִיִּים בֵּין שְׁבָטִים מְקוֹמִיִּים, שְׁבָטִים שֶׁיִּצְּגוּ אֱמוּנוֹת וְתַרְבּוּיוֹת שׁוֹנוֹת.

גַּם הִיסְטוֹרְיַת יְהוּדֵי תֵּימָן אֲרֻכָּה הִיא. רִאשׁוֹנֵי הַיְּהוּדִים בְּתֵימָן הִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן (לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁנָה). מִסְפָּרָם גָּדַל בְּמִדָּה נִכֶּרֶת לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי (לִפְנֵי כְּאֶלֶף וּתְשַׁע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה), אָז גָּלְתָה קְבוּצָה נוֹסֶפֶת שֶׁל יְהוּדִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְתֵימָן.

הַמַּאֲבָקִים בֵּין הַשְּׁבָטִים וְחִלּוּפֵי הַשִּׁלְטוֹן הָרַבִּים בַּמְּדִינָה, לֹא הֵטִיבוּ עִם יְהוּדֶיהָ. שֶׁכֵּן, בְּמַצָּבִים שֶׁל הֶעְדֵּר יַצִּיבוּת, הָרִאשׁוֹנִים לְהִפָּגַע הֵם – תָּמִיד – הַיְּהוּדִים. הָיוּ מֵהַשַּׁלִּיטִים שֶׁכִּבְּדוּ אֶת הַיְּהוּדִים וְהָיוּ שֶׁרָדְפוּ אוֹתָם. קְצָתָם הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם וּקְצָתָם עָשְׁקוּ אוֹתָם וְהִטִּילוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת. מֵהֶם שֶׁהֶעֱנִיקוּ לִבְנֵי חָסוּתָם הַיְּהוּדִים חֹפֶשׁ-דָּת מֻחְלָט וּמֵהֶם שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת-שְׁמָד.

בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אֵרַע סִפּוּרֵנוּ – כָּאָמוּר, לִפְנֵי כְּיוֹבֵל שָׁנִים וָחֵצִי – מָלַךְ בְּתֵימָן הָאִימָם (=תֹּאַר דָּתִי שֶׁפֵּרוּשׁוֹ 'רֹאשׁ הַמִּסְגָּד') אַלְמַתּוּכָּל יִחְיֶא. יִחְיֶא הָיָה אִישׁ טוֹב וִישַׁר-דֶּרֶךְ וְהוּא נָטָה לַיְּהוּדִים חֶסֶד וְכָבוֹד. בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הָיָה הָאִימָם יוֹצֵא אֶל הָעָם וְשׁוֹפֵט בְּסִכְסוּכִים שֶׁבֵּין אָדָם לְרֵעֵהוּ. וּמְסַפְּרִים עָלָיו, כִּי יוֹם אֶחָד הִבְחִין בִּיהוּדִי מְבֻגָּר צוֹעֵד וְעַל רֹאשׁוֹ קְעָרָה מְלֵאָה בִּלְחָמִים. לְחָמִים אֵלֶּה נוֹעֲדוּ לִמְכִירָה בָּעִיר הַסְּמוּכָה. לְפֶתַע עָצַר חַיָּל אֶת הַיְּהוּדִי וְנָטַל מִמֶּנּוּ – בִּשְׁרִירוּת-לֵב וּלְלֹא כָּל תַּשְׁלוּם – שְׁתַּיִם מֵהַכִּכָּרוֹת. רָאָה הָאִימָם וְשָׁתַק.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם הִבְחִין הָאִימָם שׁוּב בַּיְּהוּדִי הַצּוֹעֵד כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ קְעָרָה מְלֵאָה בְּכִכְּרוֹת-לֶחֶם. גַּם הַפַּעַם הוּא נֶעֱצַר עַל-יְדֵי אוֹתוֹ חַיָּל שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ בִּגְזֵלָה שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת.

מִשֶּׁחָזַר עַל עַצְמוֹ הַדָּבָר גַּם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָאִימָם. הוּא עָזַב אֶת עֶמְדַּת הַשִּׁפּוּט שֶׁלּוֹ וּלְהַפְתָּעָתָם שֶׁל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וְהַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הֵחֵל לִדְלֹק בְּעִקְּבוֹת הַחַיָּל. לְאַחַר שֶׁתָּפַס אֶת הַחַיָּל פָּקַד עָלָיו לְפַצּוֹת אֶת הַיְּהוּדִי בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ. הָאִימָם לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְהִטִּיל עַל הַגַּזְלָן לְבוּשׁ הַמַּדִּים, עֹנֶשׁ כָּבֵד נוֹסָף.

כְּשֶׁנָּפוֹץ דְּבַר הַמִּקְרֶה, הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל הָאִימָם כְּשׁוֹחֵר צֶדֶק וְיֹשֶׁר. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ אַף הִתְחַזֵּק מַעֲמָדָם שֶׁל יְהוּדֵי הַמְּדִינָה. מֵעַתָּה יָדְעוּ שְׁכֵנֵיהֶם, כִּי אִם יִפְגְּעוּ בָּהֶם לְרָעָה – תַּשִּׂיגֵם יָדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

וְאוּלָם לֹא כָּל אַנְשֵׁי הַשְּׂרָרָה בְּתֵימָן הָיוּ הֲגוּנִים וִישָׁרִים כַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ וְלֹא הַכֹּל הִתְיַחֲסוּ כְּמוֹתוֹ לַיְּהוּדִים. הָיוּ אֵלֶּה בְּעִקָּר אַנְשֵׁי הַדָּת בַּמַּמְלָכָה, שֶׁרַבִּים מֵהֶם שָׂנְאוּ יְהוּדִים וְאַף הֵפִיצוּ אֶת שִׂנְאָתָם בְּקֶרֶב שׁוֹמְעֵי לִקְחָם.

אֶחָד מֵהֶם הָיָה הַקָּאדִי (הַשּׁוֹפֵט) בְּרֶג'וּם. קְהִלַּת יְהוּדֵי רֶג'וּם מָנְתָה כְּמֵאָה מִשְׁפָּחוֹת וְהִיא חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ בְּשֶׁקֶט יַחֲסִי. הָיוּ בָּהּ שְׁלוֹשָׁה בָּתֵּי-כְּנֶסֶת, מִקְוֵה-טָהֳרָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה לְבָנִים מִגִּיל שָׁלוֹשׁ וָמַעְלָה.

תַּלְמוּד-הַתּוֹרָה הַתֵּימָנִי מְכֻנֶּה מִדְרָשׁ וְאֵלָיו הָיוּ הַבָּנִים נֶאֱסָפִים מִדֵּי בֹּקֶר וּמְבַלִּים בּוֹ בְּלִמּוּד אֵצֶל הַמּוֹרִי (הַמּוֹרֶה), עַד לִשְׁעַת מִנְחָה וְעַרְבִית שֶׁרַק לְאַחֲרֵיהֶן הָיוּ הַיְּלָדִים שָׁבִים לְבָתֵּיהֶם. בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם יָשְׁבוּ הַיְּלָדִים עַל מַחְצֶלֶת שֶׁנִּפְרְשָׂה עַל הָאָרֶץ, בַּחֲצִי עִגּוּל, סְבִיב הַמּוֹרִי. הַמּוֹרִי עַצְמוֹ יָשַׁב אַף הוּא עַל הַמַּחְצֶלֶת, כַּאֲשֶׁר לְפָנָיו שְׁרַפְרַף קָטָן וְעָלָיו מֻנָּח סֵפֶר הַלִּמּוּד. מִכֵּיוָן שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת לֹא נִמְצְאוּ בְּתֵימָן סִפְרֵי קֹדֶשׁ וְלִמּוּד בְּכַמּוּת מַסְפֶּקֶת, נֶאֶלְצָה כָּל קְבוּצָה וּקְבוּצָה לִלְמֹד מִתּוֹךְ סֵפֶר אֶחָד – הַסֵּפֶר שֶׁלִּפְנֵי הַמּוֹרִי. מֵהַסִּבָּה הַזֹּאת הִתְרַגְּלוּ הַיְּלָדִים לִקְרֹא מֵהַסֵּפֶר מִזָּוִיּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל תַּצְפִּית. וְעַד הַיּוֹם אִם תִּפְגְּשׁוּ אֶת זִקְנֵי הָעֵדָה הַתֵּימָנִית – אֵלֶּה שֶׁעוֹד לָמְדוּ אֵצֶל הַמּוֹרִי בְּתֵימָן – תְּגַלּוּ כִּי הֵם מְסֻגָּלִים לִקְרֹא גַּם מִתּוֹךְ סֵפֶר הַמֻּנָּח לִפְנֵיהֶם בִּמְהֻפָּךְ, כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר אוֹתִיּוֹתָיו פּוֹנוֹת אֶל הַיּוֹשֵׁב מוּלָם. עִנְיָן שֶׁל הֶרְגֵּל...

אִם הַבָּנִים לָמְדוּ בַּמִּדְרָשׁ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, לַבָּנות בְּתֵימָן לֹא הָיְתָה כָּל מִסְגֶּרֶת לִמּוּדִית. הֵן נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת וְסִיְּעוּ לְאִמּוֹתֵיהֶן בִּמְלָאכוֹת הַבִּשּׁוּל וְהַנִּקָּיוֹן. עֻבְדָּה זֹאת הִכְשִׁירָה אוֹתָן לְנִהוּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת כְּבָר בְּשָׁלָב מֻקְדָּם בְּחַיֵּיהֶן. וּבֶאֱמֶת, בְּאוֹתָן שָׁנִים הָיוּ בְּנוֹת תֵּימָן נִשָּׂאוֹת וּמְקִימוֹת מִשְׁפָּחָה בְּגִיל צָעִיר בְּיוֹתֵר.

הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים בְּתֵימָן הִתְנַהֲלוּ אֵפוֹא – בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה – מִתּוֹךְ חֹפֶשׁ וְשַׁלְוָה יַחֲסִיִּים.

אֲבָל הָיָה בְּתֵימָן חֹק אֶחָד יָשָׁן, רַע וּמְרֻשָּׁע בְּיוֹתֵר, שֶׁפָּגַע מְאוֹד בַּיְּהוּדִים. חֹק זֶה קָבַע כִּי יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה שֶׁהִתְיַתְּמוּ מֵהוֹרֵיהֶם עוֹבְרִים מִיָּדִית לְטִפּוּלָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָיוּ נוֹטְלִים תַּחַת חָסוּתָם אֶת הַיָּתוֹם אוֹ הַיְּתוֹמָה וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לְבֵית-יְתוֹמִים מֶמְשַׁלְתִּי. הַנִּמּוּק הָרִשְׁמִי הָיָה "דְּאָגָה לַיָּתוֹם", אֲבָל מֵאֲחוֹרָיו הִסְתַּתֵּר מֵנִיעַ דָּתִי. בְּבֵית-הַיְּתוֹמִים הַמֶּמְשַׁלְתִּי הָיוּ מַשְׁכִּיחִים מֵהַיֶּלֶד אֶת יַהֲדוּתוֹ וּמְאַסְלְמִים אוֹתוֹ (=מַעֲבִירִים אוֹתוֹ תַּהֲלִיךְ שֶׁל אִמּוּץ אֹרַח חַיִּים מֻסְלְמִי).

הַמַּצָּב בְּתֵימָן הָיָה חָמוּר בִּמְיֻחָד מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָן שָׁנִים הָיוּ הַרְבֵּה מְאוֹד יְלָדִים יְתוֹמִים בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה. זֹאת, כְּתוֹצָאָה מֵרָעָב כָּבֵד שֶׁשָּׁלַט בַּאֲזוֹרִים נִרְחָבִים וּמִמַּגֵּפוֹת שֶׁפָּשְׁטוּ לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. הַמַּעֲרֶכֶת הָרְפוּאִית הַכּוֹשֶׁלֶת שֶׁל הַמְּדִינָה לֹא הִצְלִיחָה לָתֵת מַעֲנֶה לְרֹב הַמַּחֲלוֹת וְכָךְ אֲנָשִׁים רַבִּים מְאוֹד מָצְאוּ אֶת מוֹתָם בְּאֶמְצַע חַיֵּיהֶם.

אֶת הַחֹק הַנּוֹרָא הַזֶּה, 'חֹק הַיְּתוֹמִים', אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב, הָאִימָם יִחְיֶא, לֹא בִּטֵּל. מִצַּד שֵׁנִי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר הָיָה 'לַעֲצֹם עַיִן' וּלְהִתְעַלֵּם מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַיָּתוֹם אוֹ הַיְּתוֹמָה הַיְּהוּדִים, הוּא הוֹרָה לִנְהֹג כָּךְ וְלֹא לֶאֱכֹף אֶת בִּצּוּעַ הַחֹק.

אֲבָל הָיוּ גַּם שׂוֹנְאֵי יְהוּדִים שֶׁמַּמָּשׁ 'צָדוּ' יְלָדִים כָּאֵלֶּה. וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהֶם עַל יָתוֹם יְהוּדִי צָעִיר, הֵם לֹא הָיוּ מַנִּיחִים לְגוֹרְמֵי הַחֹק עַד אֲשֶׁר אֵלֶּה הָיוּ תּוֹפְסִים אֶת הַיֶּלֶד וּמַעֲבִירִים אוֹתוֹ לְבֵית-יְתוֹמִים מֻסְלְמִי. בֵּין צַיָּדֵי הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ הָיוּ גַּם מִי שֶׁעָשׂוּ זֹאת בַּעֲבוּר בֶּצַע-כֶּסֶף. הֵם הָיוּ מְקַבְּלִים מִבָּתֵּי-הַיְּתוֹמִים סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד בִּתְמוּרָה לְכָל יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁהוּבָא אֲלֵיהֶם. וְכָךְ חָבְרוּ לָהֶם מְנִיעִים דָּתִיִּים-אִסְלָאמִיִּים אֲפֵלִים עִם אַהֲבַת-בֶּצַע מְכֹעֶרֶת.

כָּזֶה הָיָה הַמִּקְרֶה שֶׁל רוּמְיָה מַדַר, פָּעוֹטָה בַּת חָמֵשׁ מֵהַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּרֶג'וּם. זְמַן קָצָר לְאַחַר הֻלַּדְתָּהּ נִפְטַר אָבִיהָ שֶׁל רוּמְיָה וּכְשֶׁהָיְתָה כְּבַת חָמֵשׁ נִפְטְרָה עָלֶיהָ גַּם אִמָּהּ. לְרוּמְיָה הַקְּטַנָּה הָיוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת גְּדוֹלוֹת, שׁוֹשַׁנָּה וַחֲמָמָה, שְׁתֵּיהֶן נְשׂוּאוֹת. לְאַחַר מוֹת הָאֵם אִמְּצוּ הַשְּׁתַּיִם אֶת אֲחוֹתָן בַּת הֶחָמֵשׁ, כְּמוֹ הָיְתָה בִּתָּן. הֵן אֵרְחוּ אוֹתָהּ בְּבֵיתָן, הֶאֱכִילוּהָ וְדָאֲגוּ לְכָל צְרָכֶיהָ. בְּכָל לִבָּן קִוּוּ הָאֲחָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת כִּי דְּבַר מוֹת אִמָּן לֹא יִוָּדַע לַשִּׁלְטוֹנוֹת וּלְ'צַיָּדֵי' הַיְּתוֹמִים.

אוּלָם לְמַרְבֶּה הַצַּעַר, זֶה לֹא מָה שֶׁקָּרָה. אִישׁ רַע-לֵב וְ'צַיָּד' וָתִיק וּמְנֻסֶּה שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּרֶג'וּם שָׁמַע עַל רוּמְיָה הַיְּתוֹמָה בַּת הֶחָמֵשׁ וְהֶחְלִיט לְהַסְגִּירָהּ לַשִּׁלְטוֹן. לִבּוֹ הָאָטוּם לֹא חָס עַל הַיְּתוֹמָה בַּת הֶחָמֵשׁ שֶׁתְּנֻתַּק מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ וּתְגֻדַּל בְּבֵית-יְתוֹמִים נְטוּל אַהֲבָה וּבְנִגּוּד לְדָתָהּ. הוּא חָשַׁב אַךְ וְרַק עַל הַכֶּסֶף שֶׁיַּרְוִיחַ.

2.

עַקְשָׁנִית בַּת חָמֵשׁ

בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַ'צַּיָּד' עָמְדָה בְּעָיָה אַחַת: הַשֵּׁיח' שֶׁמָּשַׁל בְּרֶג'וּם – חִבֵּב יְהוּדִים. הוּא הֶעֱרִיךְ אֶת יָשְׁרָם וְחָרִיצוּתָם וְהִשְׂכִּיל לְהַכִּיר בַּבְּרָכָה הַכַּלְכָּלִית וְהַמּוּסָרִית שֶׁהֵם מְבִיאִים לְעִירוֹ. יֶתֶר עַל כֵּן, הַשֵּׁיח' שֶׁל רֶג'וּם הָיָה חָבֵר אִישִׁי טוֹב שֶׁל דָּוִד, בַּעֲלָהּ שֶׁל חֲמָמָה, אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל רוּמְיָה. דָּוִד עַצְמוֹ הָיָה אִישׁ אָמִיד, חָכָם וּבַעַל קְשָׁרִים חֶבְרָתִיִּים עֲנֵפִים. תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הַמֻּסְלְמִים כִּבְּדוּהוּ מְאוֹד וְכָךְ גַּם הַשֵּׁיחִ'ים הַמֻּסְלְמִים מִכָּל הַסְּבִיבָה. כִּנּוּיוֹ בְּפִי כֹּל הָיָה "שֵׁיח' הַשֵּׁיחִ'ים", כְּלוֹמַר, הַמַּנְהִיג שֶׁל כָּל הַשֵּׁיחִ'ים.

לְדָוִד הָיָה בַּיִת גָּדוֹל בֶּן שָׁלוֹשׁ קָמוֹת בְּלֵב רֶג'וּם. בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַבַּיִת שָׁכְנוּ מִכְלְאוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעִזִּים, הַפָּרוֹת וְהַחֲמוֹרִים שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ. בַּקּוֹמָה הָאֶמְצָעִית הָיָה אוּלָם רְחַב-יָדַיִם, וּבַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה הִתְגּוֹרְרָה הַמִּשְׁפָּחָה. לְעֵת עֶרֶב הָיוּ הַשֵּׁיח' שֶׁל רֶג'וּם וְנִכְבָּדִים נוֹסָפִים מֵהָאֵזוֹר בָּאִים לְבֵיתוֹ שֶׁל דָּוִד. הֵם נָהֲגוּ לְהִתְכַּנֵּס בָּאוּלָם שֶׁבַּקּוֹמָה הָאֶמְצָעִית, לִשְׁתּוֹת יַחְדָּו קָפֶה, לְשׂוֹחֵחַ עַל הָא וְעַל דָּא וְגַם לְהִתְיַעֵץ עִם דָּוִד – שֶׁאֶת דַּעְתּוֹ הַנְּבוֹנָה הֶחְשִׁיבוּ מְאוֹד – בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים.

הַ'צַּיָּד' הַמְּרֻשָּׁע יָדַע אֵפוֹא כִּי אִם יַלְשִׁין עַל הַיְּתוֹמָה הַקְּטַנָּה לַשֵּׁיח' הַמְּקוֹמִי, רַבִּים הֵם הַסִּכּוּיִים כִּי הַלָּה יַשְׁתִּיק אֶת הָעִנְיָן וְיַעֲלִים עַיִן מֵהַמִּקְרֶה. אֲבָל הַלָּה הָיָה נָחוּשׁ לְהַרְוִיחַ אֶת הַכֶּסֶף הַמֻּבְטָח לוֹ בִּתְמוּרָה לְרֹאשָׁהּ שֶׁל הַיְּתוֹמָה. מָה עָשָׂה?

הָלַךְ אֶל הַוָּזִיר (סְגָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ) עַבֶּד אַחְמָד. הַוָּזִיר אַחְמָד הָיָה שׂוֹנֵא-יְהוּדִים מֻבְהָק, וּבִכְלָל הוּא הָיָה אִישׁ מַר וְקָשֶׁה. הַוָּזִיר אַף הִתְנַגֵּד לַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, אַלְמַתּוּכָּל יִחְיֶא, וְכָל הָעֵת חָרַשׁ נֶגְדּוֹ מְזִמּוֹת. אֵלָיו אִם-כֵּן פָּנָה הַ'צַּיָּד' וְלוֹ הוּא סִפֵּר עַל הַיְּתוֹמָה הַיְּהוּדִיָּה בַּת הֶחָמֵשׁ שֶׁאַחֲיוֹתֶיהָ מְבַקְּשׁוֹת לְהַסְתִּירָהּ וּלְגַדְּלָהּ.

הַוָּזִיר הָרָשָׁע לֹא הִשְׁתַּהָה לְרֶגַע. הוּא שָׁלַח כִּתַּת חַיָּלִים כְּדֵי לְאַתֵּר אֶת רוּמְיָה וּלְהָבִיאָהּ אֵלָיו עַל-מְנָת לְהַעֲבִירָהּ לְבֵית-יְתוֹמִים מֶמְשַׁלְתִּי.

חֲרָדָה נָפְלָה עַל תּוֹשָׁבֵי הַסִּמְטָה שֶׁבָּהּ, הִתְגּוֹרְרָה הָאָחוֹת שׁוֹשַׁנָּה – בְּבֵיתָהּ שָׁהֲתָה אוֹתָהּ הָעֵת רוּמְיָה הַקְּטַנָּה – לְנֹכַח הוֹפָעָתָם הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל הַחַיָּלִים. הַלָּלוּ נָקְשׁוּ בְּחָזְקָה עַל דֶּלֶת הַבַּיִת וּכְשֶׁזּוֹ נִפְתְּחָה נִכְנְסוּ הַחַיָּלִים פְּנִימָה בְּלִי לִטֹּל רְשׁוּת מֵאִישׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁכְבָה רוּמְיָה עַל מִטָּה וְנָמָה אֶת שְׁנָתָהּ.

שׁוֹשַׁנָּה הֵבִינָה מִיָּד אֶת מַטְּרַת בּוֹאָם שֶׁל הַחַיָּלִים וְהִיא הֵחֵלָּה לְהָקִים קוֹל-זְעָקָה. עַד מְהֵרָה הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ אֶל פֶּתַח הַבַּיִת כָּל הַשְּׁכֵנִים הַיְּהוּדִים. אֲבָל הַחַיָּלִים לֹא הִתְרַגְּשׁוּ לֹא מִזַּעֲקוֹתֶיהָ שֶׁל הָאָחוֹת וְגַם לֹא מִקּוֹלוֹת הַמְּחָאָה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים.

אַחַד הַחַיָּלִים תָּפַס אֶת רוּמְיָה הַקְּטַנָּה וּנְשָׂאָהּ עַל יָדָיו. רוּמְיָה הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ מְבֹעֶתֶת. כְּשֶׁקָּלְטָה מִי מַחְזִיק אוֹתָהּ בְּיָדָיו וְהִבְחִינָה בְּכָל יֶתֶר הַחַיָּלִים סָבִיב, פָּרְצָה בִּבְכִי נִסְעָר. "שׁוֹשַׁנָּה! שׁוֹשַׁנָּה!", קָרְאָה הַקְּטַנָּה לְעֵבֶר אֲחוֹתָהּ, מְצַפָּה בְּטִבְעִיּוּת כִּי תְּגוֹנֵן עָלֶיהָ.

"הַנִּיחוּ לַאֲחוֹתִי! עִזְבוּהָ לְנַפְשָׁהּ!", זָעֲקָה גַּם שׁוֹשַׁנָּה מִקִּירוֹת לִבָּהּ. "מֵאָז מוֹת אִמֵּנוּ אֲנִי וּבַעֲלִי מְגַדְּלִים אוֹתָהּ כְּמוֹ הוֹרִים!", הוֹסִיפָה.

"אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים דָּבָר עַל דַּעַת עַצְמֵנוּ", הֵשִׁיב אַחַד הַחַיָּלִים בְּנִימַת רַחֲמִים מְעֻשָּׂה. "אֲנַחְנוּ פּוֹעֲלִים לְפִי צַו מְפֹרָשׁ שֶׁקִּבַּלְנוּ מִכְּבוֹד הַוָּזִיר, יִשְׁמְרֵהוּ הָאֵ-ל".

"הַאִם הַוָּזִיר יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְרוּמְיָה שְׁתֵּי אֲחָיוֹת נְשׂוּאוֹת?", שָׁאֲלָה שׁוֹשַׁנָּה בְּקוֹל שָׁבוּר.

"אֲנַחְנוּ רַק מְמַלְּאִים הוֹרָאוֹת", הֵשִׁיב הַחַיָּל. "אֵין לָנוּ כָּל שִׁקּוּל דַּעַת עַצְמָאִי בַּנִּדּוֹן".

בֵּינְתַיִם נוֹדַע הַדָּבָר גַּם לָאָחוֹת הַשְּׁנִיָּה, חֲמָמָה וּלְבַעֲלָהּ דָּוִד שֶׁהֻזְעֲקוּ לַמָּקוֹם. דָּוִד בִּקֵּשׁ מֵרַעְיָתוֹ וּמֵאֲחוֹתָהּ כִּי יְנַסּוּ לְעַכֵּב בִּמְעַט אֶת הוֹצָאָתָהּ שֶׁל רוּמְיָה מֵהַבַּיִת. בֵּינְתַיִם אָץ-רָץ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיח' שֶׁמִּהֵר לְהִתְלַוּוֹת אֶל חֲבֵרוֹ הַיְּהוּדִי אֶל מְקוֹם הַהִתְרַחֲשׁוּת. הַשֵּׁיח' נִסָּה לְהַפְעִיל אֶת סַמְכוּתוֹ עַל הַחַיָּלִים אֲבָל אֵלֶּה, שֶׁלֹּא הָיוּ נְתוּנִים לְמָרוּתוֹ, לֹא שָׁעוּ לִדְבָרָיו. "יֵשׁ לָנוּ צַו מֵהַוָּזִיר", אָמְרוּ לוֹ בִּיבֹשֶׁת.

מְיַלֶּלֶת וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת הוּצְאָה רוּמְיָה הַמִּסְכֵּנָה בְּכוֹחַ מִבֵּית אֲחוֹתָהּ.

"בְּטֶרֶם תִּמְסְרוּ אֶת הַיַּלְדָּה הַיְּהוּדִיָּה לְבֵית-יְתוֹמִים, הָבִיאוּהָ אֵלַי", הוֹרָה הַוָּזִיר לַחַיָּלִים קוֹדֶם שְׁשָׁלַח אוֹתָם לַמְּשִׂימָה. וְאָכֵן, כַּעֲבֹר כְּשָׁעָה הוּבְאָה רוּמְיָה לְבֵיתוֹ שֶׁל הַוָּזִיר שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּצַנְעָא הַסְּמוּכָה.

רוּמְיָה נִרְאֲתָה הֲמוּמָה וּמְיֻסֶּרֶת כְּשֶׁהֻכְנְסָה לְבֵית הַוָּזִיר. אֲבָל אֲפִלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁהֵצִיפוּ אֶת עֵינֶיהָ לֹא יָכְלוּ לְהַסְתִּיר עַל הַחָכְמָה שֶׁנִּבְּטָה מֵהֶן. וְלַמְרוֹת הֱיוֹתָהּ יְתוֹמָה מֵאָב וּמֵאֵם הִיא לָבְשָׁה בְּגָדִים נָאִים וְנִרְאֲתָה כְּיַלְדַּת תַּפְנוּקִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַוָּזִיר נִצְנֵץ לְפֶתַע בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן חָדָשׁ.

"יְבָרֶכְכֶם הָאֵ-ל", פָּנָה אֶל הַחַיָּלִים, "כָּעֵת הַשְׁאִירוּהָ כָּאן וּלְכוּ". וּכְדֵי לְסַבֵּר אֶת אָזְנֵיהֶם הוֹסִיף מִיָּד דִּבְרֵי הֶסְבֵּר לְהוֹרָאָתוֹ הַמַּתְמִיהָה: "נְאָרֵחַ אוֹתָהּ כָּאן יָמִים מִסְפָּר לְמַעַן יִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ. תְּשַׂחֵק מְעַט עִם יְלָדַי, תֹּאכַל מִתַּבְשִׁילֵינוּ וְתִנְהַג בְּמִנְהָגֵינוּ וְכָךְ כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית-הַיְּתוֹמִים יֵקַל עָלֶיהָ לְהִשְׁתַּלֵּב בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ הַמֻּסְלְמִיּוֹת".

הַחַיָּלִים קַדּוּ לִפְנֵי הַוָּזִיר בְּיִרְאַת כָּבוֹד וּפָנוּ לְדַרְכָּם.

אֶלָּא שֶׁבְּתוֹךְ לִבּוֹ הִתְרַקְּמָה לָהּ תָּכְנִית שׁוֹנָה לְגַמְרֵי. רוּמְיָה הַקְּטַנָּה מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְהוּא בִּקֵּשׁ לְאַמְּצָהּ כְּבַת. זֹאת עַל-אַף הָעֻבְדָּה שֶׁהָיוּ לוֹ, כָּאָמוּר, יְלָדִים מִשֶּׁלּוֹ. יִתָּכֵן שֶׁהוּא רָאָה בְּכָךְ 'זְכוּת' לִהְיוֹת שֻׁתָּף בְּאֹפֶן אִישִׁי בַּהֲמָרַת דָּתָהּ, וְאוּלַי אַף קִוָּה לְהַשִּׂיאָהּ בְּיוֹם מֵהַיָּמִים לְאֶחָד מִבָּנָיו.

אֲבָל הַוָּזִיר לֹא הֶעֱלָה כְּלָל עַל דַּעְתּוֹ אֶת אֲשֶׁר מְצַפֶּה לוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ...

מֵרֶגַע לֶכְתָּם שֶׁל הַחַיָּלִים חָדְלָה רוּמְיָה לִבְכּוֹת. בְּמוֹחָהּ שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה בּוֹגֵר לְגִילָהּ, הִיא הֵבִינָה כִּי בְּכִי וּדְמָעוֹת לֹא יוֹעִילוּ לָהּ. תַּחַת זֹאת הִתְעַטְּפָה הַיַּלְדָּה בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת. הִיא סֵרְבָה לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הַוָּזִיר שֶׁחִיֵּךְ אֵלֶיהָ וְשֶׁבִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת נִסָּה לְהִתְחַבֵּב עָלֶיהָ. גַּם אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַוָּזִיר שֶׁהִצְטָרְפָה לְנִסְיוֹנוֹתָיו לִפְתֹּחַ אֶת סְגֹר פִּיהָ שֶׁל הַיְּהוּדִיָּה בַּת הֶחָמֵשׁ – נִכְשְׁלָה כִּשָּׁלוֹן חָרוּץ.

עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר כִּי הַשְּׁתִיקָה שֶׁל רוּמְיָה הִיא הַבְּעָיָה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר. הָעַקְשָׁנִית סֵרְבָה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ לֹא רַק לְדִבּוּרִים אֶלָּא גַּם לְאֹכֶל וּשְׁתִיָּה. הַחִנּוּךְ הַיְּהוּדִי הַבִּלְתִּי-מִתְפַּשֵּׁר שֶׁהֶעֱנִיקָה לָהּ אִמָּהּ הַמְּנוֹחָה לִמֵּד אוֹתָהּ כִּי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵין לְהַכְנִיס לַפֶּה דְּבַר מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה שֶׁמְּקוֹרָם בַּגּוֹיִים.

הַוָּזִיר וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הִצִּיעוּ לְרוּמְיָה מַאֲכָלִים רֵיחָנִיִּים שֶׁאֲמוּרִים הָיוּ לְעוֹרֵר אֶת תַּאֲבוֹנָהּ, אֲבָל הִיא חָתְמָה אֶת שְׂפָתֶיהָ. אֲפִלּוּ מַיִם הִיא לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁתּוֹת בְּבֵיתָם.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה עָלְתָה רוּמְיָה עַל יְצוּעָהּ, מוּתֶשֶׁת וּרְעֵבָה. הַוָּזִיר לֹא הִתְעַקֵּשׁ עִמָּהּ. "אַל דְּאָגָה", הִרְגִּיעַ אֶת אִשְׁתּוֹ, "מָחָר בַּבֹּקֶר הִיא תָּקוּם מֻרְעֶבֶת וְאָז הִיא כְּבָר תִּתְנַפֵּל עַל הָאֹכֶל. יֵשׁ גְּבוּל לְכוֹחַ הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל פָּעוֹטָה בַּת חָמֵשׁ, עַקְשָׁנִית כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה".

3.
בִּתְפִלָּה לְנֵס

הַבֹּקֶר הֵאִיר וְרוּמְיָה הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנַת לַיְלָה טְרוּפָה, מְלֵאָה בַּחֲלוֹמוֹת מְסֻיָּטִים.

"בֹּקֶר טוֹב, יַלְדָתִי", פָּנָה אֵלֶיהָ הַוָּזִיר, מְחַיֵּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּקֹשִׁי זִכְּתָה אוֹתוֹ בְּמַבָּט. הִיא הוֹסִיפָה לִשְׁמֹר עַל שְׁתִיקָה.

"מָה תִּרְצִי לִשְׁתּוֹת?", שָׁאַל אוֹתָהּ. רוּמְיָה לֹא עָנְתָה. הַוָּזִיר מָחָא כַּף וּבְכָךְ כְּמוֹ סִמֵּן לְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע יָצְאָה מֵהַמִּטְבָּח כְּשֶׁבְּיָדֶיהָ מַגָּשׁ וְעָלָיו מַשְׁקֶה חַם וּמִינֵי מַאֲפֶה טְרִיִּים. הִיא הִנִּיחָה אֶת הַמַּגָּשׁ הֶעָמוּס לִפְנֵי הַיַּלְדָּה, אַךְ זוֹ לֹא הוֹשִׁיטָה אֵלָיו יָד.

"נַמְתִּין עַד לַצָּהֳרַיִם", לָחַשׁ הַוָּזִיר לְאִשְׁתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אֶת הַבַּיִת וּפָנָה לְעִנְיָנָיו.

גַּם בַּשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת הוֹסִיפָה רוּמְיָה לְהִצְטַנֵּף בְּאוֹתָהּ הַפִּנָּה שֶׁבָּהּ לָנָה בַּלַּיְלָה, וְסֵרְבָה לְשׂוֹחֵחַ עִם בְּנֵי הַבַּיִת. הִיא אַף דָּבְקָה בְּסֵרוּבָהּ הַמֻּחְלָט לִטְעֹם מֵהַמָּזוֹן שֶׁהֻגַּשׁ לָהּ.

"הַיַּלְדָּה מְסַכֶּנֶת אֶת חַיֶּיהָ", אָמַר הַוָּזִיר לְאִשְׁתּוֹ, עִם שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה לְעֵת צָהֳרַיִם. אֶת דְּבָרָיו לִוָּה בְּצִקְצוּקֵי לָשׁוֹן דַּאֲגָנִיִּים, כְּאִלּוּ לֹא בְּהוֹרָאָתוֹ הָאִישִׁית נֶחְטְפָה הַיַּלְדָּה מִבֵּית אֲחוֹתָהּ וְהוּבְאָה לְבֵיתוֹ...

"לֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַכְרִיחָהּ לֶאֱכֹל", הוֹסִיף כַּעֲבֹר רֶגַע בְּפָנִים חֲמוּרוֹת-סֵבֶר. וּמִדִּבּוּרִים לְמַעֲשִׂים: אֵשֶׁת הַוָּזִיר אָחֲזָה בְּרוּמְיָה הַמִּסְכֵּנָה וְהַוָּזִיר נִסָּה לִפְתֹּחַ בְּכוֹחַ אֶת פִּיהָ וּלְהַאֲכִילָהּ בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָהּ. אֶלָּא שֶׁמַּהֵר מְאוֹד הִתְבָּרֵר לַוָּזִיר כִּי שְׁרִירֵי הַלֶּסֶת שֶׁל יַלְדָּה עַקְשָׁנִית בַּת חָמֵשׁ עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת חֲזָקִים, אֲפִלּוּ חֲזָקִים מְאוֹד. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ שֶׁל רוּמְיָה.

"יַלְדָּה אֲרוּרָה!", הֵחֵל לִצְעֹק עָלֶיהָ. "אֲנִי עוֹד אֲלַמֵּד אוֹתָךְ לֶקַח!". הַוָּזִיר הִפְעִיל כּוֹחַ רַב כָּל-כָּךְ עַד כִּי לְפֶתַע... נִשְׁבְּרוּ שְׁתַּיִם מִשִּׁנֶּיהָ הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל רוּמְיָה. דָּם רַב הֵחֵל לָזוּב מִפִּיהָ אֶל סַנְטֵרָהּ וּמִשָּׁם עַל בְּגָדֶיהָ הַנְּקִיִּים.

הַוָּזִיר הָיָה חֲסַר-אוֹנִים. הוּא חָשׁ כִּי הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה נִצְּחָה אוֹתוֹ הֵן בַּלָּחְמָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁנִּהֵל נֶגְדָּהּ וְהֵן בַּמַּאֲבָק הַפִיזִי הָאַכְזָרִי שֶׁכָּפָה עָלֶיהָ.

"הַיְּהוּדִים כִּשְּׁפוּ אוֹתָהּ", פָּלַט. "אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְהִכָּנַע לָהּ", הוֹסִיף בְּזַעַם. פָּנָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמַּאֲמָץ וְעֵינָיו רָשְׁפוּ שִׂנְאָה יוֹקֶדֶת. שׁוּב לֹא בִּקֵּשׁ לְאַמֵּץ אֶת הַיַּלְדָּה הַיְּהוּדִיָּה הַ'מְּכֻשֶּׁפֶת'. אֲפִלּוּ הַתִּקְוָה לְאַסְלֵם אוֹתָהּ לֹא עָמְדָה בְּרֹאשׁ מַעֲיָנָיו. בַּשָּׁלָב הַזֶּה כָּל מָה שֶׁרָצָהּ הָיָה דָּבָר אֶחָד: 'לְנַצֵּחַ' אֶת הַיַּלְדָּה...

כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת רוּמְיָה לֹא בָּחַל הַוָּזִיר בְּשׁוּם אֶמְצָעִי. הוּא הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְתוֹךְ חֶדֶר שֶׁהָיָה אָטוּם וְחָשׁוּךְ לְגַמְרֵי. "כָּעֵת יִהְיֶה לָךְ זְמַן לַחְשֹׁב אִם בִּרְצוֹנֵךְ לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ כְּמוֹ פִּרְדָּה זְקֵנָה אוֹ לֶאֱכֹל מֵהָאֹכֶל הַנִּפְלָא שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּישִׁים לָךְ", אָמַר לָהּ שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁסּוֹבֵב מַפְתֵּחַ גָּדוֹל בְּחֹר הַדֶּלֶת וְנָעַל אֶת הַחֶדֶר מִבַּחוּץ.

אֲבָל גַּם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁל צוֹם מֻחְלָט, רוּמְיָה בַּת הֶחָמֵשׁ לֹא נִשְׁבְּרָה.

הַוָּזִיר הַמְּתֻסְכָּל הִתְקַשָּׁה לִכְבֹּשׁ אֶת כַּעֲסוֹ וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲבֹר לְעִנּוּיִים קָשִׁים עוֹד יוֹתֵר. הוּא הִכָּה אֶת רוּמְיָה בַּאֲגֻדַּת זְרָדִים אֲרֻכִּים וְלַחִים. הַהַצְלָפוֹת פָּצְעוּ אֶת גּוּפָה הַקָּטָן שֶׁל הַיַּלְדָּה וְהוֹתִירוּ עָלָיו סִימָנִים אֲדֻמִּים עֲמֻקִּים. גַּם זֶה לֹא עָזַר לוֹ. נִרְאֶה הָיָה כִּי רוּמְיָה גָּמְרָה אֹמֶר שֶׁלֹּא לִטְעֹם מֵהָאֹכֶל בְּבֵית הַוָּזִיר וִיהִי-מָה!

כַּעֲבֹר יְמָמָה וָחֵצִי שֶׁל צוֹם הוֹדִיעַ הַוָּזִיר לְרוּמְיָה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר חַלָּשָׁה מְאוֹד, כִּי אִם הִיא תּוֹסִיף לַעֲמֹד בְּסֵרוּבָהּ הָעִקֵּשׁ הוּא פָּשׁוּט... יַהֲרֹג אוֹתָהּ. זֶה לֹא הָיָה אִיּוּם סְרָק. הוֹצָאוֹת-לַהוֹרֵג בְּכִכַּר הָעִיר לֹא הָיוּ אֵרוּעִים נְדִירִים בְּתֵימָן שֶׁל אוֹתָם יָמִים. וְהַוָּזִיר אָכֵן הִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִיָּה הַסַּרְבָנִית הַקְּטַנָּה, שֶׁמִּבְּחִינָתוֹ בִּזְּתָה אוֹתוֹ וּבִזְּתָה אֶת הָאִסְלָאם כֻּלּוֹ.

כָּל אוֹתָהּ הָעֵת פָּעַל דָּוִד, גִּיסָהּ שֶׁל רוּמְיָה, בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ לְהַצָּלָתָהּ. הוּא הִתְרוֹצֵץ מִשֵּׁיח' לְמִשְׁנֵהוּ וּמִקָּאדִי לַחֲבֵרוֹ, הִפְעִיל אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים שֶׁהָיוּ לוֹ – בְּנִסָּיוֹן לְחַלֵּץ אֶת רוּמְיָה הַקְּטַנָּה מִיָּדָיו שֶׁל הַוָּזִיר. הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל דָּוִד מִכֻּלָּם הָיְתָה זֵהָה פָּחוֹת-אוֹ-יוֹתֵר. "מִצְטַעֲרִים מְאוֹד", אָמְרוּ הַחֲבֵרִים וְהַמַּכָּרִים, "אִם הִיא הָיְתָה בְּבֵית-יְתוֹמִים יִתָּכֵן שֶׁהָיָה בִּיכָלְתֵּנוּ לְהוֹצִיאָהּ מִשָּׁם, אֲבָל כָּל עוֹד הִיא מֻחְזֶקֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַוָּזִיר בְּעַצְמוֹ אֵין בְּכוֹחֵנוּ לְהוֹשִׁיעַ".

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי (שֶׁהָיָה יוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ) לְהַחְזָקָתָהּ שֶׁל רוּמְיָה בְּבֵית הַוָּזִיר, פִּרְסֵם זֶה הָאַחֲרוֹן כְּרוּז שֶׁקָּרָא לְתוֹשָׁבֵי צַנְעָא וְהַסְּבִיבָה לְהִתְאַסֵּף לְמָחֳרָת הַיּוֹם, אַחֲרֵי 'תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי' בַּמִּסְגָּדִים, בְּכִכַּר-הָעִיר, וְלִצְפּוֹת בְּהוֹצָאָתָהּ לַהוֹרֵג שֶׁל "יַלְדָּה יְהוּדִיָּה שֶׁבִּזְּתָה אֶת הָאִסְלָאם".

הַשְּׁמוּעָה הַנּוֹרָאָה הִגִּיעָה גַּם לְרֶג'וּם. זַעֲקוֹת הַשֶּׁבֶר שֶׁל הָאֲחָיוֹת שׁוֹשַׁנָּה וַחֲמָמָה עָלוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. גַּם דָּוִד לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מִדְּאָגָה וּמְצוּקָה. הוּא חָשׁ כְּמִי שֶׁעָלָיו מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיהָ שֶׁל רוּמְיָה.

הַלַּחַץ גָּבַר וְעָלָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי כָּל מַאֲמַצֵּי הַהַצָּלָה שֶׁלָּהֶם עַד כֹּה – עָלוּ בַּתֹּהוּ. מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן נָעוּ קָדִימָה וְהַזְּמַן פָּעַל לְרָעָה. אִם יַעֲמֹד הַוָּזִיר בְּדִבּוּרוֹ וְאִם אִישׁ לֹא יַעֲצֹר אוֹתוֹ, תּוּצָא רוּמְיָה לַהוֹרֵג כְּבָר בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם.

לְדָוִד נוֹתְרָה עוֹד בְּרֵרָה אַחַת אַחֲרוֹנָה: לְהַגִּיעַ לַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. זוֹ לֹא הָיְתָה מְשִׂימָה פְּשׁוּטָה כְּלָל וְעִקָּר, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר סְתָם כָּךְ לְהִתְיַצֵּב בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן וּלְבַקֵּשׁ פְּגִישָׁה מִיָּדִית עִם הַמֶּלֶךְ. זֶה הָיָה תַּהֲלִיךְ שֶׁדָּרַשׁ זְמַן וְהַפְעָלַת קְשָׁרִים.

אֲבָל לְדָוִד כְּבָר לֹא הָיָה מָה לְהַפְסִיד. בְּתוֹךְ כְּשָׁעָה הוּא הִתְיַצֵּב בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן בְּצַנְעָא הַבִּירָה. בַּדֶּרֶךְ הוּא רָאָה אֶת הֲמוֹנֵי הַמֻּסְלְמִים נוֹהֲרִים לַמִּסְגָּד. הוּא יָדַע כִּי הַזְּמַן הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ קָצָר בְּיוֹתֵר וְכִי בָּרֶגַע שֶׁיֵּצְאוּ הַהֲמוֹנִים מֵהַמִּסְגָּד – תּוּצָא רוּמְיָה לַהוֹרֵג.

בְּהַגִּיעוֹ לָאַרְמוֹן הִתְבָּרֵר לְדָוִד כִּי יוֹם קֹדֶם לָכֵן עָזַב הַמֶּלֶךְ אֶת הָעִיר וְיָצָא לִנְפֹּשׁ בְּאַרְמוֹנוֹ הַנּוֹסָף שֶׁבָּעִיר תָּעִיז אֲשֶׁר בִּדְרוֹם הַמְּדִינָה. רוּחוֹ שֶׁל דָּוִד נָפְלָה בְּקִרְבּוֹ. גַּם אִלּוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹנוֹ, סָפֵק רַב אִם הָיוּ מְאַפְשְׁרִים לוֹ לְהַצִּיג אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם אָמְנָם הָיָה הַמֶּלֶךְ מוּכָן לְהִתְעָרֵב בַּפָּרָשָׁה וְלִפְעֹל בַּמְּהִירוּת הַדְּרוּשָׁה. אֲבָל עַתָּה, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ אֵינֶנּוּ בָּאַרְמוֹן, אִישׁ לֹא יַעֲצֹר אֶת הַוָּזִיר מִלְּבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ.

לִבּוֹ וּמוֹחוֹ שֶׁל דָּוִד זָעֲקוּ אֵלָיו כִּי עָלָיו לְהַצִּיל מִמָּוֶת אֶת רוּמְיָה, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ כָּל רַעְיוֹן כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת זֹאת. הוּא אִמֵּץ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וְחִדֵּד אֶת חוּשָׁיו, וְהַמַּסְקָנָה הַכְּאוּבָה הָיְתָה שֶׁבְּדֶרֶךְ-הַטֶּבַע אָפְסָה כָּל תִּקְוָה.

עַל סַף יֵאוּשׁ מֻחְלָט, נָשָׂא דָּוִד תְּפִלָּה נִרְגֶּשֶׁת לַה' שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַזַּכָּה שֶׁלֹּא טָעֲמָה טַעַם חֵטְא. "רַחֵם עַל הַיְּתוֹמָה הַמִּסְכֵּנָה, חוּס עַל אַחֲיוֹתֶיהָ הַמְּיֻסָּרוֹת, עֲשֵׂה לָנוּ נֵס!", הִתְחַנֵּן חֲרִישִׁית.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר