"בשאכטה הראשונה רעדתי, השתעלתי, אחר-כך נהנתי"

"מזל טוב, מזל טוב!", ברכה ששוגרה בפי כולנו לאורך השנה. כולנו משתתפים בשמחות, בחתונות של בני משפחה קרובים ורחוקים, חברים ומכרים. לחלק מההורים שבינינו יש גם ילדים הלומדים בישיבות, אשר חלקם אף משתתפים באופן קבוע בחתונות של החברים לספסל הישיבה.

עדות לתופעה ניתן היה לראות בימים האחרונים בחתונה מפורסמת שהתקיימה באחת הערים במרכז הארץ, שם נצפו בחורים ונערים משתמשים בסמים לאורך שעות השמחה, לצד שתיית האלכוהול והריקודים של שאר המשתתפים.

בשיחה עם 'כיכר השבת' מתארים כמה בחורים את התופעה שקיימת לטענתם לא רק בעולם החתונות, אלא בעולם הישיבות בכלל.

• • • • •

נ' הוא בחור בישיבה גדולה, בן 21. בצעירותו למד בישיבה קטנה "רגילה" באחת מהערים החרדיות הגדולות. כיום, הוא עובד בערבים.

"הייתי בן 17 בפעם הראשונה שעישנתי סמים", הוא מתאר ל'כיכר', "זה היה בשיעור ג' בישיבה קטנה, בזמן שהייתי בתקופה מעט קשה, היה לחץ בלימודים ואז חבר קרוב הציע לי לבוא ולעשן איתו, הוא אמר לי 'בא, אל תפחד, הכול טוב'".

"כמובן פחדתי ממש", הוא מתאר, "בעיניי זה תמיד היה גבול אדום, דבר מסוכן של הומלסים ונערי שוליים, הסתכלתי על זה כ'הכי גרוע'".

"אבל הרגשתי לא נעים לסרב, לא רציתי להרגיש 'לוזר'", הוא מסביר, "בפעם הראשונה, רעדתי כולי, והחבר נתן לי לעשן, השתעלתי חזק ואחרי זמן קצר התחלתי ליהנות מההשפעה, אחר כך היו עוד מספר פעמים, יציאה פה יציאה שם, ותמיד כשהתלבטתי החבר התורן אמר "שטויות, עישנתי המון פעמים ולא קרה כלום", בהמשך איכשהו נהייתי 'קר' לעניין הזה, כבר לא פחדתי ולקחתי את זה 'בקלות', אחרי ש'עשיתי' כמה פעמים כבר חשבתי, 'זה לא כזה נורא וזו השפעה 'כייפית', אז אפשר להמשיך הלאה'".

הוא מדגיש כי "למרות זאת, מעולם זה לא הגיע מיוזמתי. תמיד הגיעו חברים והציעו, יושבים כמה חברים, אחד מהם שולף מהכיס ואז אתה שוב נכנס למאבק הזה ולבסוף לא רוצה לצאת העלוב שבחבורה, אתה אומר לעצמך 'מה הבעיה? ניקח שכטה, שתיים'". לדבריו, "זה קורה בהמון אירועים חברתיים, ובכל פעם המאבק הזה צץ מחדש כשכמעט תמיד אי הנעימות שבלסרב ולהיות שונה - גוברת".

"הייתי לאחרונה בכמה חתונות", הוא מספר, "אתה בא, מתכונן ואומר 'בא נשתה קצת אלכוהול נעשה שמח', ואז בא החבר הזה ומציע שכטה מהחומר, כשמגיע חבר ומציע לעשן נוצר סוג של לחץ להצטרף ולהיות 'כמו כולם'. ברוב החתונות שאני נמצא בהם, תמצא את החומרים הללו".

"היום זה הרבה יותר קל לי, בשנה וחצי האחרונות אני כבר לא מתקרב לחומרים האלו". נ' גם מסביר למה, "הייתה לי תקופה ממש קשה וחבר הביא לי מעט חומר לעשן, לא ידעתי זאת אבל החומר שנתן לי היה גרוע במיוחד, עישנתי את זה לבד ואז הגיעו לי סיוטים של ממש, צעדתי ברחוב וראיתי כאילו האנשים סביבי מוכפלים עשרות פעמים, הייתי 'מחוק' כולי, נלחצתי מאוד ונמלאתי פחד עצום.

"לא יכולתי לחזור לבית כדי שלא יראו שעישנתי, ובחוץ היה מפחיד. בלילה שלאחר מכן היו לי רעידות, מאז החלטתי לעמוד על שלי. היום, גם כשמישהו מציע אני לא מתקרב יותר, הלחץ קיים, אבל הפחד עדיין גובר עליו".

נ' מוסיף כי "עדיין לפעמים יש לי חשק לקחת איזו שכטה, אבל היום אני מעדיף אלכוהול, אני חושב שההשפעה שלו עדיפה ולדעתי פעמים רבות הסיבה שבחורים בוחרים בסמים על פניו היא מטעמי 'פוזה'".

נ' מספר על הצדדים הגרועים של הסם שראה: "יש בחורים שהתמכרו, שראיתי כשעוד התחילו עם הסמים, זה היה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, ברגע שהם מתמכרים פתאום הם מתחילים לנסות לקנות עוד ועוד חומר ומתעסקים בעניינים פליליים, יש לי חברים שאני לא בקשרי חברות איתם בגלל שהם עישנו הרבה, הם 'נדפקו' וזה 'גמר להם את המוח'".

"גם היום, אם אראה בחור שמציע לחברו לעשן, ואפילו בפעם הראשונה, לא אומר מילה. מאותה הסיבה שעישנתי. חברתית מאוד לא נעים לומר כך ולדבר נגד, זה כמו להיות ''שטינקר'', זה לא ה"עסק" שלי, אם בחור שואל אותי באישי כמובן שאבהיר לו שכדאי שימנע, אך לא אעשה זאת בפומבי", הוא אומר לסיום.

• • •

פ', הוא בחור חרדי בן 22 שכיום בחר לעבוד ואינו לומד בישיבה, הוא עבר במספר ישיבות ידועות ומתאר ל'כיכר השבת' דברים דומים.

"בפעם הראשונה בכלל לא רציתי לקחת, פחדתי מזה, פחדתי להתמכר", הוא מתאר, "עברתי מסע שכנועים ארוך, כשמספר חברים דאגו להבהיר לי שוב ושוב כי 'אין שום בעיה, הכול בסדר, פעם אחת תנסה', לבסוף כמובן התרצתי והצטרפתי לחבר בעת שעישן. לא ידעתי איך אמורים להתנהל, הייתי צעיר בן 18 ועישנתי כמות גדולה במיוחד, זה 'גמר' אותי, הייתה לי 'סטלה' ממש רעה ומאז נמנעתי למשך זמן ארוך מלנסות שוב".

לבסוף הלחצים שוב הכריעו אותו, "זמן רב אחר כך, ואחרי שישבתי מספר פעמים עם חברים, כמו בכל פעם היה מי ששלף סיגריה והעביר בין כולם, הפעם נכנעתי גם אני, לקחתי שכטה אחת וההשפעה הייתה יותר 'עדינה' , נהניתי מזה, הרגשתי אז שאני כבר 'מבוגר' ואני 'יכול' לקחת".

"בחתונות", הוא מתאר, "זה אותו הדבר, נעמדים כמה חברים בצד ואומרים לך 'תקח, מה הבעיה שלך?'. לא בכל החתונות זה כך, אבל כמעט בכל חתונה תמיד יהיה אחד שיעשן, בחלק מהחתונות זו התארגנות 'סודית' ובשביל לעשן צריך 'לחפש' את ההתארגנות המקומית, אך מי שרוצה, יודע לאן ללכת".

"יש חתונות שזה נפוץ הרבה יותר", הוא מסביר, "זה משתנה לפי סוג הבחורים וגילם, לאחרונה זה נהיה מעט יותר נפוץ", לטענתו זו עוד לא "תופעה", "יש מעט עלייה בצריכה ואנשים יותר מודעים אז לפעמים שמים לב יותר".

"כשאני מגיע לחתונה עובר לי בראש קודם 'מה אעשה היום? אעשן או אשתה?', אישית אני מעדיף אלכוהול זה הרבה יותר מתאים", הוא מסביר כי "המכורים רוצים להרגיש טוב עם עצמם אז הם מנסים להעביר את זה 'הלאה' בכדי שעוד יצטרפו".

לטענתו, עישון נפוץ הרבה יותר באירועים חברתיים, "בהמון מפגשים יש את זה, ואז זה הרבה יותר קשה להתמודד", הוא מתאר, "ברוב הפעמים אני מנסה "לשחק" כאילו אני גם ב"סטלה" על מנת שלא יפעילו עליי לחץ לעשן ושאוכל להימנע מכך".

"לא עישנתי המון, אבל כשכן עישנתי כמעט תמיד זה קרה במסגרת מפגש של חברים, מישהו מעשן - אני לוקח", לבסוף הוא הפסיק גם עם זה, "עישנתי באחד החגים מעט חומר על מנת "לחוות את החג" וההשפעה הרסה לי את החג, נכנסתי למעין 'אופוריה' אבל לא הייתי בחג, מאז החלטתי להפסיק כליל".

• • •

מתיאורים אלו, ותיאורים נוספים שהגיעו לידי 'כיכר השבת' עולה תמונת מצב עגומה למדי, שילוב בין לחץ חברתי וחינוך לוקה בחסר בתחום, מוביל נערים רבים "לבדוק ולנסות" את הסמים. כל זאת תוך חוסר מודעות לסכנות ומעלות הסם ולדרך הצריכה המומלצת שלו.

כך שבעוד לעומת משקאות האלכוהול אותו יודעים רוב בני הנוער מהמגזר כיצד לצרוך ואיך להתנהל בצורה יאותה אל מולו, ובכך להנמיך את הסיכון להתמכרות למינימום, אל מול שאר הסמים אין מי שיסביר וידברר, מה שמוביל לכך שנערים רבים נופלים לפיתוי ללא יד תומכת ולתופעות כגון אלו המתוארות בכתבה.

סרטון זה מופץ ברשתות החברתיות וניסיונותינו לאתר את בעל זכויות היוצרים לא צלחו. אם זהות הצלם ידועה לכם הודיעו לנו בדוא''ל desk@kikar.co.il. השימוש בתמונה נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, התשס''ח-2007