
במרכזו של מעמד 'סיום מסכת בכורות' שנערך בשבוע האחרון במסגרת לימודי 'העמוד היומי' של קהילת הגה"צ רבי שאול אלתר, נרשם רגע נדיר שהפך תוך שעות לשיחת היום בכל ריכוזי החסידות בארץ ובעולם. לצד דברי התורה של ראש הישיבה ואחיו הגאון רבי דניאל אלתר, היה זה דווקא נאומו של אורח הכבוד, התעשיין ואיש העסקים ר' חיים פינק, שהכה גלים בתוכנו הנוקב והישיר.
ר' חיים פינק, דמות מוכרת בקהילה העסקית הבינלאומית, בן למשפחת יהלומנים בלגית ומהבעלים של קונצרן 'שמן תעשיות', עלה לשאת דברים לזכר חותנו, הרב העשיל רייזמן ז"ל, לרגל יום היארצייט. אך בעוד הנואמים האחרים הרחיבו בשבח הלימוד וביעלותו של 'בית המדרש הטלפוני' המאחד את בני הקהילה, בחר פינק להציב מראה נוקבת מול פניו של העולם החסידי בדורנו.
בנוכחותם של ראש הישיבה, אחיו הגרד"ח אלתר, וכן בני האדמו"ר מקרלין שנשלחו כמשלחת רשמית מטעם אביהם, העלה פינק על נס את האחווה והשלום המורגשים בין בני משפחת אלתר הנכבדה. מכאן, עבר לתקוף בחריפות את תופעות המחלוקת המקננות בחלק מהחצרות.
"כיצד ייתכן שישנם חסידיות שבהם יהודים הולכים מכות?", תהה פינק בכאב, כשהוא מתייחס למקרים בהם כביכול בשם 'כבוד החסידות' מנתקים אבות מבניהם, ובני משפחה נמנעים מללחוץ ידיים בשמחות. "מכים אנשים ברחובה של עיר ללא רחם – האם זו הדרך שקיבלנו מאבותינו?".
פינק ריגש את הקהל כשחזר אל מחוזות ילדותו באנטוורפן: "אני זוכר איך הגיעו אלינו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ יחד עם אחיו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויזניץ זי"ע. ידיהם היו שלובות זו בזו ממש כזוג יונים. ה'אמרי חיים' לא פסק מלהזכיר את גדלותו של אחיו שוב ושוב. האם זה פגע בכבודו? להיפך, זה הוסיף לו כבוד שמיים!".
לקראת סיום דבריו, שיתף פינק בסיפור אישי מביקור אצל הרבנית מאטיל לוין ע"ה, בתו של בעל ה'אמרי אמת' מגור ואשת מנהיג אגודת ישראל רבי יצחק מאיר לוין ז"ל.
"עלינו אליה והיא שאלה שאלה מעניינת: מהי גדלותו של הקדוש ברוך הוא בכך שהוא 'זוכר כל הנשכחות'? וכי יש שכחה לפניו?", סיפר פינק. "אלא, שגדלותו היא שהוא דואג להזכיר לנו את הנשכחות. הוא מזכיר לנו איך נראה העולם בעבר, כדי שננסה להידמות אליו ולשחזר אותו".
בנימה של שליחות סיכם: "המטרה שלנו היום היא לא לקבוע נורמות חדשות שלא שערום אבותינו, אלא לזכור את עולם האתמול – עולם של שלום, אהבה וכבוד בין יהודים – ולנסות לשחזרו בכל מחיר".

אין ספק כי דבריו של פינק, שנאמרו מדם ליבו של מי שגדל על ברכי דור הענקים של פעם, ימשיכו להדהד עוד זמן רב בחצרות החסידים, כקריאת השכמה לחזרה אל דרך המלך של החסידות – דרך השלום והאחדות.






0 תגובות