
שכונת מאה שערים לבשה השבת חג, עת התכנסו המוני חסידי תולדות אברהם יצחק מכל רחבי הארץ לחסות בצל הקודש של האדמו"ר. הייתה זו שבת של סגירת מעגל מרגשת, במלאת בדיוק 29 שנים לאותו יום גורלי בח"י טבת תשנ"ז – יום בו הונחו יסודות הממלכה והרבי הוכתר לאדמו"ר לחסידיו.
החסידים המבוגרים שבין הקהל לא יכלו שלא להיזכר בימים ההם, לפני כמעט שלושה עשורים. לאחר הסתלקותו של אביו הגדול, האדמו"ר בעל ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן זצ"ל בימי החנוכה, ובתום ימי השבעה והשלושים, הוכתר בנו הבכור, האדמו"ר, להנהיג את חסידות 'תולדות אברהם יצחק'.
רבים בציבור החרדי לא האמינו אז שהקהילה החדשה, שהתבססה בראשיתה במבנה ארעי ודל בשכונת מאה שערים, תצליח לשרוד את קשיי הדרך. אך השבת, כשאלפים גדשו את היכל בית המדרש המפואר, התברר גודל הנס: תוך פחות משלושה עשורים, תחת הנהגתו הישירה והלוהטת של הרבי, הפכה הקהילה לאחת החסידויות המשפיעות, התוססות והמרכזיות ביותר בעולם היהודי, עם מוסדות ענק וקהילות ענפות בכל ריכוזי החרדים.
התפילות והשולחנות הטהורים בשבת ערך הרבי בכוחות על אנושיים, בלהבת אש קודש ובקול רעש גדול. את הזמר 'לכה דודי' זימרו החסידים בניגון יום טוב כנהוג, אך רגע השיא נרשם בפיוט 'בואי בשלום'. לראשונה מזה תקופה ארוכה, קם האדמו"ר על רגליו לריקוד נלהב, צעד שגרם לרטט של התרגשות בקרב כלל החסידים שעקבו בדאגה אחר בריאותו של רבם ומעתירים כל העת לרפואותו.
בעריכת השולחן הטהור בליל שב"ק, שנמשך כחמש שעות רצופות, זימר הרבי את הפיוט 'אשת חיל' בנוסח יום טוב, ובמהלך הטיש הרחיבו החסידים והרבי בניגוני הלל והודאה, להודות להשי"ת על כל הטוב והחסד שגמל עמם מאז שנת תשנ"ז ועד היום.
השיא המרטיט ביותר נשמר לעת רעווא דרעווין. לראשונה מאז חודש אלול האחרון, השמיע האדמו"ר דברי אלוקים חיים בסעודה שלישית. לפני תחילת ה"תורה", שורר הרבי ברגש רב ובדבקות את הניגון 'בקראי ענני אלוקי צדקי, בצר הרחבת לי'.

דברי התורה נאמרו בבכיות עצומות שזעזעו את היכל בית המדרש. בתוך החשיכה של מאה שערים, נשמע קולו של הרבי כשהוא מתחנן לישועת הכלל והפרט, תוך שהוא מודה על ה"הרחבה" שזכתה לה החסידות בתוך ה"צר". החסידים יצאו מהשבת בתחושת רוממות רוח, ובתפילה על העתיד.







0 תגובות