כשאנחנו חושבים על צמחים, לרוב אנו מדמיינים יצורים ירוקים ושלווים שפשוט משתזפים בשמש. אבל מסתבר שבעולם הצומח מסתתרים גם כמה "גיבורי על" מפתיעים עם יכולות יוצאות דופן - מצמחים שטורפים חרקים בחטף, דרך כאלה שזזים כהרף עין כשנוגעים בהם, ועד פרחים ענקיים עם ריח של גופה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בואו להכיר שבעה צמחים נדירים ומרתקים מכל קצוות העולם, שכל אחד מהם מפגין טריק מטורף משלו. מובטחת לכם הצצה לעולם צומח ששובר את כל המוסכמות (ואפילו חיוך מופתע פה ושם). אז למה לחכות? בואו נצא למסע בין פלאי הצומח!
דיונאה טורפת הזבובים (Venus Flytrap)
נפתח עם כוכבת האימה הגננית: דיונאת הזבובים - או "מלכודת ונוס" - צמח קטן וחמוד למראה שבפיו מסתתרת מלכודת קטלנית (לפחות אם אתה זבוב). לדיונאה עלים דמויי לסת המשולבים בשיניים עדינות בקצוות, וברגע שחרק תמים מתיישב עליהם - טראח! - העלים נסגרים במהירות במנגנון הצמדה שאין שני לו.
איך היא יודעת להרפות מטרף סרק? המנגנון כה מחוכם עד שהיא סופרת נגיעות: רק אם החרק נוגע בשערות החישה פעמיים תוך כעשרים שניות, ה"לסתות" ינעלו סופית ויאטמו את הבריחה.
צמח טורף זה גדל בביצות החומציות של קרוליינה בארצות הברית, שם הקרקע כה ענייה בחנקן עד שהצמח "למד" להשלים תזונה מציד. חוקר צמחים נודע שהתפעל מהדיונאה כינה אותה "אחד הצמחים הנהדרים ביותר בעולם" - ולא קשה להבין למה. אגב, אל דאגה: האצבע שלכם לא בתפריט. הדיונאה מסתפקת בזבובים, היא לא ניזונת מבשר אדם.
כדנית ענקית (Nepenthes)
דמיינו צמח שהוא גם מלכודת וגם ספל משקה. הכדנית, צמח טורף טרופי מדרום מזרח אסיה, פיתחה עלים דמויי כד צבעוני התלוי על קנוקנות - מעין "כוס קוקטייל" מתוקה - עד מוות. בתוך הכד מצוי נוזל עיכול, ובשוליו הצמח מפריש צוף ריחני שמזמין חרקים למסיבה. אבל כשהאורחים באים ללגום? השוליים חלקלקים, החרק מחליק פנימה ומתבוסס במיצים בלי סולם יציאה.
חלק ממיני הכדניות כה גדולים שהם יכולים ללכוד טרף גדול בהרבה מיתוש. כבר נמצאו בכדיהם שרידים של צפרדעים, לטאות ואפילו עכברים קטנים. המין Nepenthes rajah, למשל, מפתח כדי ענק בנפח של עד שני ליטר וחצי. והנה טוויסט יפהפה: אותו צמח מפלצתי גם מקיים עסקה עם שפן־עץ הרים (Tree Shrew), יונק קטן שנראה קצת כמו תערובת של סנאי וחדף. הכד מייצר צוף על מכסה הכד, שפן-העץ מטפס לאכול - ותוך כדי כך עושה את צרכיו ישר פנימה. כך מקבל הצמח דשן עשיר בחנקן בלי לטרוח לעכל.
רפלסיה ארנולדי (Rafflesia arnoldii)
מוכנים לפרח הכי גדול - והכי מסריח - בעולם? תכירו את רפלסיה ארנולדי, ענקית הג'ונגל ממעמקי יערות הגשם של סומטרה. קוטר הפרח הכתום אדמדם שלה מגיע עד כמטר, והוא יכול לשקול כעשרה קילוגרם. עכשיו דמיינו "ילד" כזה מדיף ריח של בשר רקוב... הריח המזעזע הוא לא גימיק אלא פיתיון מתוחכם: הוא מושך זבובי בשר וחיפושיות נבלות לצורך האבקה. החרקים נוחתים על הפרח בתקווה למצוא פגר עסיסי, מתפלשים באבקנים וממשיכים לפרח הבא, תוך שהם מבינים מאוחר מדי שנפלו בפח.
הרפלסיה עצמה היא טפיל גמור: אין לה שורשים, גבעול או עלים משלה - היא חיה בתוך שורשי גפן טרופית ומגיחה החוצה רק כשמגיע זמן הפריחה. הפרח העצום נובל לאחר ימים ספורים בלבד, מה שהופך את המפגש איתו לנדיר ומרגש. עם מראה חייזרי וריח שמוריד דמעות, הרפלסיה היא מחזה שאי אפשר לשכוח.
ולוויטשיה מרביליס (Welwitschia mirabilis)
במדבר נמיב שבאפריקה חי יצור ירוק שסיפור הגדילה שלו נדיר במיוחד. ולוויטשיה מרביליס הוא צמח עם שני עלים בלבד - שניים! - שצומחים ללא הפסקה במשך כל חיי הצמח. עם השנים הם מתארכים, נקרעים ונראים כמו ערימת סרטים ירקרקים שיצאה משליטה.
סוד ההישרדות שלו מדהים: שורש עמוק במיוחד שמחפש מים בבטן האדמה ויכולת לקלוט לחות מהערפל המדברי. לכן הוא נקרא באפריקאנס "שני עלים שלא יכולים למות". הולוויטשיה הוא מין יחיד במשפחתו ושריד עתיק מתקופות מוקדמות - ישנם צמחים שאף תוארכו כבני אלפים שנה!. הוא נראה כמו בלגן של עלים, אבל הוא אלוף הישרדות עם סבלנות אין קץ.
מימוזה ביישנית (Mimosa pudica)
אם יש צמח שגורם לאנשים להגיד "רגע, זה זז!", זו המימוזה הביישנית. מגע קל בעלעליה גורם להם להתקפל מיד, כאילו הצמח נעלב והחליט להתכווץ. אחרי כעשרים דקות היא פותחת אותם מחדש, כאילו כלום לא קרה. היכולת הזו נדירה בצמחים ונקראת תנועה סייסמונסטית.
אחת ההשערות היא שמדובר בהגנה מטורפים: מי שינסה לנגוס יקבל "קיפול" מבהיל וימשיך הלאה. בניסוי מפורסם גילו חוקרים שהמימוזה מסוגלת אפילו ללמוד: כשהפילו אותה בעדינות שוב ושוב, היא הפסיקה להתקפל - כי הבינה שאין סכנה. לא פלא שהיא מככבת בגינות כצמח שממש "עונה" למגע.
שושנת יריחו (Rose of Jericho)
אין צמח דרמטי משושנת יריחו. בקיץ המדברי היא מתייבשת ומתקפלת לכדור יבש וקשה. כך היא יכולה לשרוד שנים, נסחפת ברוח כמו כדור קוצים. אבל כשמגיע גשם? בתוך שעות הצמח "קם לתחייה", נפתח ומתמלא חיים.
הקסם הזה הוא בעצם מנגנון הפצת זרעים מבריק: שושנת יריחו היא חד שנתית שמתייבשת ושומרת בתוכה את זרעי הדור הבא. כשהגשם מגיע, היא נפתחת ומשחררת אותם בדיוק ברגע הנכון. בימי הביניים ראו בה סמל לתקומה ותחייה, ועד היום מוכרים אותה כסקרנות - "הצמח שקם לתחייה". קשה שלא להתפעל מצמח שמתעורר לחיים כמו נס קטן בכל פעם שיש מים.
עץ דם הדרקון (Dragon’s Blood Tree)
ונסיים עם עץ שנראה כמו יצור מהחלל החיצון. עץ דם הדרקון, שגדל רק בסוקוטרה שבתימן, מתאפיין בצמרת עצומה דמוית מטרייה. התושבים טוענים שהוא לוכד ערפל ומטפטף לחות היישר לשורשים. המאפיין הדרמטי ביותר שלו הוא השרף האדום. כשפוצעים את קליפת העץ ניגר ממנו נוזל אדום שנראה כמו דם דרקון (למה דרקון? למה לא?). לפי אגדה עתיקה, העץ צמח מדמו של הבל שנרצח בידי קין.
בעולם העתיק השתמשו בשרף כתרופה כמעט לכל דבר, מצבע לאמנות ועד חומר לקסם ומאגיה. יש הטוענים שגם כינורות סטרדיווארי צופו בו. היום העץ בסכנת היעלמות, אך נעשים מאמצים לשמרו. הוא אחד הסמלים הלאומיים של תימן ומזכיר לנו שהטבע כותב אגדות טוב יותר מכולנו.
סיום: פלאי צומח שאין כמותם
מצמחים שטורפים ארוחת צהריים בזמזום ועד עצים "מדממים" אגדות, העולם מלא יצורים ירוקים שמעיזים לשבור את הכללים. כל אחד משבעת הצמחים שפגשנו מוכיח שהטבע הרבה יותר יצירתי (וקצת משוגע) ממה שנהוג לחשוב.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בפעם הבאה שתעברו ליד צמח תמים, תנו בו עוד מבט. מי יודע - אולי מסתתרת בו יכולת מופלאה שעוד לא גילינו. מה שמלמד אותנו מעט ענווה למול היצירה המופלאה שברא הקב"ה עבורנו.
0 תגובות