במסגרת סדרת הראיונות הפופולרית "השם אחד" באתר 'כיכר השבת', אירח יוסי עבדו לשיחה מרתקת וחשופה את השחקן דין מירושניקוב. מי שנחשב לאחד השחקנים הבולטים בישראל, חושף בריאיון מלא אמונה את הדרך המפותלת שעבר - מהילדות כילד נוצרי באוקראינה ועד לחיבור עמוק למקורות היהודיים ולמצוות התפילין.
"הייתי הולך לבית ספר עם צלב על הצוואר"
דין מירושניקוב (36) נכנס ל'אולפן כיכר השבת' עם סיפור חיים יוצא דופן. "גדלתי באוקראינה כילד נוצרי לכל דבר", הוא פותח, "הייתי הולך לבית ספר עם צלב על הצוואר. אבא שלי נוצרי, ואמא שלי יהודיה. טבלו אותי כשהייתי ילד. לא ידעתי בכלל שיש דת אחרת".
בעיר מיקולאייב שבאוקראינה, דין חי חיי ילדות פשוטים. רץ ברחובות, משחק כדורגל, חוגג את חג הפסחא הנוצרי. "לא ידעתי שאני יהודי. לא כי הסתירו, פשוט זה מה שהייתי רגיל לראות. אתה גדל לתוך משהו אחד, ואתה לא יודע אם יש בחוץ משהו אחר".
ב-8 ביוני 1997, בן 9, דין עלה למטוס. "ישבנו במטוס, אמא שלי ככה תפסה לי ולאחי את הידיים, היא אמרה לנו: 'אני עושה את זה בשבילכם, תזכרו את זה. אני עושה את זה בשבילכם, זה הולך להיות קשה'".
כשהמטוס נחת והישראלים מחאו כפיים, דין לא הבין. אמא הסבירה: "חיכינו המון שנים להגיע לישראל, וזה קורה סוף סוף עכשיו. אנחנו נוחתים בבית שלנו".
"כשפתחו את הדלת קיבלתי מכת חום לפנים", הוא משחזר, "אמרתי לעצמי זה בטח איזשהו מיזוג אוויר מתוך הדבר הזה, כי לא האמנתי שיש חום כזה".
ברית מילה בגיל 10
"ישבתי עם סבא שלי בספסל ברעננה, מחכים למונית לירושלים", דין נזכר ברגע המכונן. סבא סיפר שהוא נולד נימול - "הזוהר אומר שזו נשמה גבוהה", מציין יוסי עבדו - אבל לא ידע להסביר מה מחכה לנכדיו. "התרגשתי כי ידעתי שאני הולך לקראת משהו שאולי הוא לא נעים, אבל בסופו של דבר אני ארגיש קצת יותר שייך אחרי זה".
הברית בוצעה בהרדמה מקומית בלבד. "אני זוכר שמישהו ביקש ממני לחזור אחריו. היום אני מבין שזו הייתה כנראה ברכה".
"פעם קראו לי דימה. שיניתי את השם כי התביישתי", דין חושף. "כשפגשתי בחורה והייתי אומר שקוראים לי דימה היו אומרים לי 'יוואו אתה לא נראה רוסי'. זה הזוי הרי". השם בתעודת הזהות הפך ל"דין מרטין" כמו כוכב הוליווד. "התרחקתי מאותו דימה. עשיתי את זה מבושה ולא מעוצמה פנימית".
היום? "אם מישהו יבוא אליי וידבר ברוסית - אני אגיד לו שקוראים לי דימה כי אני גם דימה. אני מקבל את זה היום".
"זכרני נא" - השיר במרמרה ששינה את הכל
דין התגייס לשייטת ושירת כלוחם. במסעות הקשים, חבר דתי בצוות היה שר "זכרני נא". "זה היה מכניס את כל הצוות לאטרף", הוא נזכר. "עכשיו כשאני חי את החיים הבוגרים שלי אמרתי למה לא להביא את האנרגיה הזאת?".
שנים אחר כך, דין יצר טראק מוזיקלי עם עמירן דביר המבוסס על אותן מילים - תפילתו האחרונה של שמשון הגיבור: "הוא ביקש 'חזקני נא רק הפעם' שכולם יראו את האמונה ויבינו מי האלוקים".
בארבע לפנות בוקר, דין היה בין הראשונים שירדו על סיפון המרמרה. "שברו לי את היד, חטפתי מכה לעין. בהמשך גיליתי גם שיש לי פוסט טראומה".
חבר נומרולוג גילה לו משהו מדהים: "הוא אמר שזה היה יום מואר בשבילי, שהיה סביבי הילה. אלוקים שמר עליי שם".ב בית החולים קרה הנס: "הגיע לבקר אותי רב גדול מאודסה. הוא נכנס, חיבק אותי והשאיר לי במתנה תפילין. שם התחלתי להניח תפילין תקופה ארוכה".
כשיוסי שואל אם הוא כועס, חלילה, על השם, דין מפתיע: "דווקא את השאלה הזאת אני לא שואל. אני אומר לו תודה שעשית לי את זה ותודה על הלימונים שאתה מביא לי מזה. לא הייתי יושב איתך פה עכשיו אם לא הייתי נפצע במרמרה".
הניצוץ שהתעורר: "כבר הנחת תפילין?"
הקשר של דין לתפילין החל, כאמור, בשיקום מהפציעה הקשה על ה"מרמרה", שם קיבל זוג תפילין מרב מאודסה. לאחר שאיבד אותן והצטער על כך עמוקות, חבריו קנו לו זוג חדש ליום הולדתו. דין החליט להפוך את המצווה למיזם חברתי והקים קבוצת וואטסאפ בשם "כבר הנחת?".
"כל פעם שאני שולח הודעה, אני מעיר את כל הקבוצה וכל אחד שולח תמונה עם התפילין שלו", הוא מספר בהתרגשות, "זה עושה לי טוב בלב".
מהמסך להרצאות: שליחות חינוכית
בין הצלחות בהוליווד, כולל מחמאות אישיות מקוונטין טרנטינו - אחד הבמאים המפורסמים בעולם, דין מוצא זמן להעביר הרצאות מרתקות לבני נוער ברחבי הארץ, ולקהלים מגוונים.
"כשאני רואה נער שמרגיש שונה או לא שייך, אני יודע בדיוק מה הוא עובר", הוא מסביר. "כל צעד שעשיתי בחיים שלי היה בערך כדי להרגיש שייך, כדי להיות חלק". הוא מזכיר בכאב: "ולדימיר, ילד מהצפון, שהלך לבית ספר וצחקו על המבטא שלו, על השם שלו - שם קץ לחייו. כשאני בא להרצאות, אני אומר להם - אני הייתי שם, ותראו איפה אני היום".
גם לתפקיד "פולצ'ק" - כששיחק חובש קרבי מבית דתי, הוא התכונן ברצינות: "כל הבית שלי היה פתקים עם ברכות כדי להכניס את עצמי לתפקיד. שבוע לפני הצילומים הלכתי עם כיפה על הראש. דבר אחד שחטאתי בו - לא הייתי מנשק מזוזה כי לא תרגלתי את זה מספיק".
"אור הזוהר": הניצוץ היהודי שמנצח את החושך
הולדת בתו של דין הגיעה לאחר תקופה של שכול כבד – מאובדן חברים ומפקדים בשביעי באוקטובר ועד לפטירת "אביו הישראלי" צביקה גפקוביץ'. מתוך תחושת חושך עמוקה, דין ואשתו חשו שדרוש להם "ניצוץ" של נחמה ובחרו בשם "אור הזוהר".
באולפן, לאחר שיוסי עבדו העניק את ספר הזוהר לדין ולמדו בו ביחד, שיתף דין באמונתו כי הקריאה בו פותחת את הנשמה ומפיצה אור פנימי. עבורו, השם הוא הרבה מעבר לכינוי; הוא מייצג כוח יומיומי המביא שמחה למשפחתו ומאיר את הדרך מתוך הכאב. "תמיד ידעתי שהזוהר זה הכי קדוש, ומרוב פחד מהקדושה לא קראתי אף פעם".
בר מצווה בגיל 30: איחוד המשפחה
"את הבר מצווה האמיתית והגדולה עשיתי בגיל 30. הזמנתי את אבא שלי מאוקראינה". בכותל, לראשונה מגיל 5, עמדו שני הוריו הגרושים יחד. "ראיתי את אמא שלי ואת אבא שלי - ושניהם עמדו שם וראו אותי מול החומה המטורפת הזאת. זה נתן לי עוד אמונה שהצלחתי להביא את אבא שלי מאוקראינה בשבילי ושהם גאים בי".
למרות ההצלחה הבינלאומית, דין החליט לפתח מסעדה כשרה בנחלת בנימין. "להביא מסעדה כשרה לנחלת בנימין זה מחבר. רצינו שהעסק שלנו ייגע גם בשונה, שיוכל להרגיש חלק מאיתנו, אני מרגיש שאנחנו עם אחד".
על הקשר עם הקב"ה, הוא מספר: "אני יודע שהוא שם. יוצא לי כשאני נוסע לבד באוטו לשאול שאלות ולפעמים לדמוע, וזה עושה לי טוב. אחרי זה בא לי לשלוח הודעה לאשתי ולהגיד לה כמה אני אוהב אותה. מה זה בסוף אמונה? אמונה זה לדעת. אני יודע שאני עושה משהו נכון. אני יודע שיש אלוקים. אני יודע שאם אנהג ואדבר בטלפון יש סיכוי שאעשה תאונה. זה לדעת בוודאות".
כשנשאל על העתיד הרוחני, דין נחרץ: "כנראה שאני אשמור שבת. השבת היא הדבר שיביא לי את השקט האמיתי. הבורא היה כל כך חכם שהוא הבין שצריך יום אחד שבו חייבים להתנתק מהכל".
"אם הייתי עומד מול הקב"ה, הייתי אומר לו פשוט תודה", מסכם דין בדמעות. "תודה על מה שיש לי עכשיו, זה לא מובן מאליו. כשאשתי והבת שלי שמחות - אני לא צריך יותר מזה".
לקראת סיום, יוסי עבדו מציע: "בעזרת השם אולי נלמד איזו חברותא", ודין פונה לצופים ואומר: "אני מזמין את הקהל להקשיב לטראק 'זכרני נא', להתחזק ולקבל אנרגיות".
0 תגובות