תכונה רבה נרשמה כבר משעות הצהרים המוקדמות, ביום חמישי כ"ט בניסן, באולם האירועים בבנייני האומה, בפתח המעמד השנתי בכנסייה הגדולה לחינוך שע"י לב שומע, עם התכנסותם של מאות מרביצי תורה וחינוך, לבירור והעמקה, וקבלת כלים מעשיים בדרכי החינוך בתקופה הרת גורל זו לעם ישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מחזה מרנין היה זה לראות את מרביצי התורה הרבים, רכונים עלי דף, להנציח כל מילה וכל נקודה שהועלתה על ידי גדולי התורה, כשהמטרה אחת היא: להבין וללמוד, להבטיח שכל בחור ובחור ימצא את מקומו הראוי בהיכלי התורה.
"כל כנסייה שהיא לשם שמים"
את המעמד פתח הרה"ג אליאב מילר, יו"ר 'לב שומע' וראש המכינה לצעירים 'אור אלחנן'. בדבריו הנרגשים עמד על הניסים הגדולים שאפשרו את קיומה של הכנסייה, ובס"ד נתקיים בנו 'כל כנסייה שהיא לשם שמים סופה להתקיים'.
הרב מילר הרחיב על אודות התקופה הסוערת בה אנו נמצאים, תקופת "סוף שית אלפי שנין" שבה הכל נעשה מהיר יותר. הוא עמד על הרדיפה שעובר ציבור בני הישיבות בארץ הקודש מצד מערכת המשפט, והסביר כי מטרת הכינוס היא לתת כלים להתמודדות עם אותם בחורים שחשים בלבול השקפתי אל מול אנשי תקשורת ואל מול פגעי הטכנולוגיה האורבים לפתחנו.
כ"כ העלה על נס, את זכרו הטהור של הגאון רבי אביעזר שפירא זצ"ל, משגיח ישיבת 'קול תורה' לצעירים, שהיה שותף קבוע בכנסיית החינוך שע"י "לב שומע", במשך למעלה מעשרים שנה וראה חשיבות עצומה בלימוד תמידי של דרכי החינוך.
ראשון הדוברים היה הרה"ג ר' אהרן לוי, מבכירי המרצים בעולם התשובה, שהדריך במתק שפתיו, את הדרך הנכונה להעברת מסרים לתלמידים.
דגש מיוחד הושם על הצורך להבין מה עומד מאחורי שאלות של תלמיד או מאחורי התנהגות שאינה הולמת. לפעמים תלמיד מתנהג בחוסר דרך ארץ רק כביטוי להתמודדויות שונות שהוא עובר, ועל המחנך מוטלת החובה לזהות את השורש הנסתר. הסביר.
התרגשות גדולה היתה עם כניסתו לאולם של המשגיח הגה"צ רבי דן סגל, אשר השיב לשאלות בדרכי החינוך ועורר את הצורך לאהוב את התלמידים באמת ולהקדיש זמן לשיחה אישית עם כל אחד ואחד.
במהלך הכינוס הופנו שאלות סבוכות שהתעוררו בתקופה זו בתוככי עולם הישיבות, אל מרנן גדולי ראשי הישיבות, אשר השיבו בכובד ראש על הדברים.
ראש הישיבה הגאון רבי שרגא שטיינמן, ראש ישיבות אורחות תורה וחבר מועצג"ת, פתח בדברי חיזוק ואמר, כי הקשיים וההפרעות של הדור נועדו כדי שנלמד תורה מתוך הדחק.
בדבריו התייחס הגר"ש שטיינמן לדברי אביו, מרן בעל ה'אילת השחר' זיע"א, שהוקרנו מתוך אחת מכנסיות החינוך שע"י לב שומע, שהדגיש את החובה להתעניין בכל תלמיד, גם אם למראית עין נדמה שאין לו קשיים.
ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצג"ת, עורר סערה של התרגשות בקרב מרביצי התורה, כאשר חשף כי למרות טרדותיו הרבות, הוא מחזיק ברשותו רשימה של תלמידי הישיבה ועובר עליה מעת לעת כדי לוודא שלא נפקד מהם אחד ללא שיהיה שימת לב אישית אליו. הוא הדגיש כי על הר"מים לשוחח עם התלמידים על ערך התורה והכרה בכך שכל קיומנו הוא בזכותה.
במענה לשאלות שהועלו בפניו, ביאר הגר"ד כהן את הצורך לדאוג לכל תלמיד ותלמיד למקום מתאים וסיפוק שלא יגיע למצב של הבטלה מביאה לידי שעמום וחטא, ולפעמים לבחורים מעין אלו ישיבות הקיבוץ מהווים בשבילם קרש הצלה.
ראש הישיבה הגאון רבי חיים פרץ ברמן, מראשי ישיבת פוניבז', עמד על סוגי הכישרונות השונים, והגדיר את ה"התמדה" ככישרון גדול יותר מהבנה, שכן זהו תחום שניתן להשקיע בו ולפתחו. כל גדולי ישראל גדלו על ידי שהיו דבקים במטרה, וכל מי שדבק במטרה ויאמין בצדקת דרכו יצליח.
במענה לשאלה, מהו השיעור שעל הר"מ להקריב מזמנו לתלמידים. הביא את מה שסיפר לו זקנו מרן הסטייפלער זיע"א על רבינו הפרי מגדים, שמיאן לייעץ לאנשים ומכח זה עלה בידו לחבר את ספרו הפמ"ג. מאידך, החוזה מלובלין כתב על עצמו שהיה בדעתו לחבר ספר על קדשים, אך כשראה שיכול להועיל לאנשים בעצות טובות לא חיבר את ספרו, וכנגד הדפיס את ספר צאן קדשים [שלימים הדפיסו רבינו החפץ חיים בתוך אסיפת זקנים], ובהכרח שכל ערום יעשה בדעת וישקול היטב בדעתו את הקו הדק שבענין זה.
פאנל מיוחד בענין מקומה של הישיבה ודרכי הסיוע
חלק מרכזי בכינוס הוקדש לפאנל מיוחד ורב ענין, במקומה של הישיבה ודרכי הסיוע. בהשתתפותם של חברי הנהלת לב שומע, הגאון רבי אליהו קלרמן, משגיח בישיבת פוניבז'; הגאון רבי חיים פאלי, משגיח בישיבת חברון; רבי יהודה שטיינהרטר, ממייסדי לב שומע וחבר ועדת המנחים של הארגון; והרב מרדכי קרביץ, מרבני לב שומע, ולצידם הרב יצחק מילר, פסיכולוג חינוכי וראש השפ"ח בעירית בית שמש.
במהלך הדיון נותחו מקרים מורכבים שהגיעו למוקד הטלפוני של 'לב שומע'. אם זה בדברים מענייני השעה, או בהגדרת תפקידיהם של המשגיחים, מתי מוטל עליהם לטפל בהתמודדויות של התלמידים, וכיצד הוא הדרך לזה. ומתי עליהם להעביר את הדברים לאנשי מקצוע, והרבנים שיתפו את הציבור בתשובות מהחדר פנימה. כן שמעו מרבני 'לב שומע', בדרכים להבין מתוך דברי או מעשי התלמיד את שורש הבעיה, ואת הדרך לזהות נסיגה אצל תלמידים.
בסיום הפאנל הביא הגר"א קלרמן, מדברי המשגיח הרב וולבה זללה"ה, על חשיבות התפקיד של המשגיח לשוחח עם התלמידים, שערכו רב יותר מלמסור שיחות או וועדים. הגר"ח פלאי, עורר את תשומת הלב לזה, שלעיתים כאשר ניגש תלמיד לשוחח עם המשגיח או אחד מאשי צוות הישיבה, זה לאחר הרבה התמודדויות עם עצמו, האם לפנות או לא לפנות, ואחר שסו"ס פנה, אל לנו לדחותו בשום אופן גם אם יש סיבה מוצדקת, כי אם נדחנו הדבר עלול לגרום שהבחור לא ינסה יותר לפנות לבקשת עזרה.
במהלך הכינוס נשא דברי ברכה קצרים, סגן ומ"מ רה"ע ירושלים אליעזר ראוכברגר, העומד לימין הארגון בכל דבר וענין בכל ימות השנה, בהם הביע את הערכתו ל'לב שומע' על פעילותם המיוחדת. וסיפר מזיכרונותיו, שראה במחיצת מרן בעל אילת השחר זיע"א שדרש מר"מ להתפלל תמידין כסדרן על תלמידיו.
כמו"כ נשא דברים קצרים ח"כ אורי מקלב, ששיתף את הערכתו לארגון 'לב שומע' על פעילותו התמידית המוסיפה והולכת לפי צורך הדור והשעה, ולמרביצי התורה שבאים מידי שנה להחכים עוד ועוד, פעילות תמידית זו היא המביאה את ההכרה בזכות שיש להיות בכל עת שותפים בפעילותו הכבירה של מפעל החינוך 'לב שומע'.
"עשרה מי יודע"
לפני משתתפי הכנסייה הונח דף מסרים חשוב, שעלו מתוך דברי רבותינו במהלך השנים, ובהם נקודות חשובות למרביצי התורה, לשים על לבם לתועלת הקשר עם התלמידים, תחת הכותרת "עשרה מי יודע".
הדף כלל עשר שאלות מנחות שעל כל מרביץ תורה לשאול את עצמו לגבי תלמידיו. בין השאלות: "מאיזה בית בא התלמיד"?, "מה מידת הקשר שלו עם הוריו"?, ואף שאלה נוקבת כמו "כמה זמן לא קנה חליפה"?. שאלות אלו נועדו להבטיח ששום פרט בחיי הבחור לא ייעלם מעיני המחנך, שכן תשובה על אחת מהן יכולה לשנות את כל עולמו של התלמיד.
החלטות הכינוס ודברי סיום
את המעמד הנחה בטוב טעם ודעת, הרה"ג ישעיהו גרינשפן, רב קהילת 'נכספה' ב"ב. בסיום הכנס הוכרזו החלטות מעשיות, וביניהן:
- שכל ר"מ יחזיק בכיסו את רשימת תלמידיו ויקפיד לשוחח באופן אישי עם כל אחד מהם לפחות אחת לחודש.
- שמרביצי התורה ישלבו דברי השקפה ומוסר בתוך השיעורים הכלליים כדי לבצר את אמונת התלמידים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הכנסייה הגדולה נחתמה בתחושת מרוממת, כאשר מאות מרביצי התורה מצוידים בכלים חדשים, בתובנות עמוקות ובעיקר - בלב שומע וקשוב יותר לדור העתיד של עולם התורה.
0 תגובות