טור אישי: בני משפחתי קברו אותי בחיים בגלל שבחרתי בדרך שונה

זו אני הנקודה הכול-כך מאתגרת שגורמת לאלה שמשתמשים בי לקפוץ אל מותם ממתקני בניה רבי קומות, אני יודעת שלא אצליח לגרום לאף אחד באמת להתייחס אלי ברצינות, אני לא סימן שאלה, אני סה"כ נקודה קטנה באותו סימן.

הנקודה הקטנה הזו שלו רק הייתם שמים לב אליה הכול היה נראה יפה יותר וכואב הרבה פחות, אני זו נקודת ההתעלמות מקרובי המשפחה וחברים שלכם שעשו צעד בחייהם ואתם אלה שבוחרים להתעלם מהם.

גם אני עזבתי דרך לפני שנים, משפחתי בחרה להתעלם מעצם קיומי, כן... כמו שאתם מבינים, אבא, הסבים והסבתות בהחלטה משותפת של כל הדודים והבנים שלהם החליטו על הקמת מצבה בעודי חי.

כולם אהבו אותי אהבת נפש, אתם וודאי מכירים את הסבתא שאם לא תתקשרו לומר לה שבת שלום היא תהיה בטוחה שמשהו קרה לכם, כן ... זו הייתה אהבתה של סבתא שלי אלי. אני אומר "הייתה" ואתם אומרים לעצמכם טוב נו, היא מתה ברבות השנים, אבל לא.. היא חיה ואבא שלי חי, אחים שלי גם הם מקימים ברגעים אלה משפחות לתפארת העם היהודי.

הכל היה טוב כל עוד צעדתי עם הורי יד ביד

כפי שכתבתי לעיל, כולם אהבו אותי מאוד, הייתי הבחור החברמן של המשפחה, כזה שכולם רצו להיות בחברתו. כל זה היה מרנין וכיף כל עוד צעדתי עם הורי יד ביד בדרכם שלהם.

גדלתי, מאסתי בדרך מלאה באמונות טפלות, מאסתי בצעידה בעדר ולרוב ללא רועה. לא, אני לא פרקתי עול ויצאתי בשאלה, פשוט בחרתי בדרך אחרת, דרך של אמונה תמימה ביושב במרומים ללא עדרים של מאמינים הצועדים בעצימת עיניים תוך אי התייחסות לעיקרי האמונה והחינוך.

עשיתי שינויים קיצוניים בלבוש החיצוני שלי, עזבתי מסגרת יפה ומכובדת שהייתה אך ורק מסגרת לתמונה מלאה בכלום, ובחרתי בדרך אמיתית וטובה משלי. לא התנצרתי ולא התאסלמתי, תראו אותי היום, אני נראה כמו כל תושבי העיר בה מתנהלים חיי, אבל אבא שלי ומשפחתי לא יזהו אותי ברחוב. הם בחרו לסתום את הגולל על בנם ואחיהם בגלל הבעיטה במסגרות המקובלות עליהם, הם בחרו לקברני בעודי חי.

אז בשונה מהמון אחרים שהנקודה הקטנה הזו הרסה את חייהם, אני בחרתי "בחיים" והמשכתי הלאה, בניתי בית משלי עם ילדים מדהימים, ואיבדתי כל צורך במי שלא רוצה אותי למרות קרבת הדם בנינו.

אבל רגע... תחשבו על אלה שבלי הכוחות הנדרשים, אלה שהחיים תולים להם על בלי-מה בזמן שמשפחתם קוברת אותם כי בחרו לדלג החוצה מהמסגרת.

הם יצאו ממנה כי היה להם רע, ואתם לא יכולתם לתת לזה מענה, אתם, ההורים והמשפחה שלהם שנטשה אותם בזמנים קשים, אתם אלה שמעמידים אותם מעבר למעקה של המרפסת. אני בטוח שאם תהיו שם באורך רוח, הנקודה הקטנה הזו של סימן השאלה לא תהרוג את הבא בתור.

פססס... אבא... משפחה.. זו אני הנקודה הקטנה שגידלתם .. אז מה אם אני בתחתית סימן השאלה...