ישראל במלחמהישראל במלחמה

אוי לו למגזר שכך עלתה בימיו! • טורו של אברהם פרסטר

אברהם פרסטר, הפרשן הבכיר של רדיו "קול חי", בטור ביקורת חריף על המחלוקת הגואה במגזר החרדי בצל סיכום שנה לבחירות וחוסר בהישגים אצל חברי הכנסת החרדים (מאמרים)

אברהם פרסטר | כיכר השבת |
אברהם פרסטר (צילום: שלומי כהן)

במקרים לא רבים בחיים אנו מאחלים לעצמנו כי כשנסתובב להביט אל העבר נהפוך - כמו בהיסטוריה התנכי"ת - לנציב מלח, סטייל 'אשת לוט'.

הציבור החרדי - רובו ככולו - חושב על המשאלה האמורה, כשהוא מפנה ראשו אחורה, מנסה להביט אל העבר, אל השנה שחלפה מכ"ב בשבט תשע"ג - יום הבחירות לכנסת ועד היום.

אולי דווקא במאמר מסוג זה, כדאי להתחיל מהסוף, מהמסקנה, מהמציאות המרה, טרם נעבור למציאות הכל כך כואבת. רק שבמקרה האמור, הסוף הוא ההתחלה, ההתחלה היא הסוף, העבר הוא העתיד וכנ"ל הפוך - או במילה אחת: 'מחלוקת!'.

סיכום 'שנה לבחירות' מתחיל בכלל בסיכום 'שנתיים להרב אלישיב', שם מתחיל ומשם נמשך ונמשך ונמשך הסיפור האמיתי.

בתאריך י"ד בשבט תשע"ב יצא הרב אלישיב מביתו שברח' חנן 10 בירושלים בפעם האחרונה. הרב אושפז במרכז הרפואי שערי צדק בבירה, יומיים לאחר מכן איבד את הכרתו ובתאריך כ"ח באב באותה שנה הלך לעולמו. התאריך הראשון שבקטע זה - הוא התאריך שבו איבד המגזר החרדי ובכלל זה הציבור הליטאי את ה'מנהיג', מיום זה והלאה החל לשלוט בשטח סטטוס חדש - 'מנהיגות'. הציבור החסידי שהיה אורח של קבע ברחוב חנן 10 כמעט ולא נצפה היום בבתי המנהיגים הרוחניים של המגזר הליטאי, הליטאים עצמם עוברים כאמור חבלי לידה קשים ומייסרים בדרך מ'מנהיג' ל'מנהיגות'. רוב תת המגזר הליטאי קיבל על עצמו את מרות הרב שטיינמן מבני ברק, החלק האחר קיבל על עצמו את מרות הרב אויערבך משכונת שערי חסד בירושלים. הציבור החסידי אגב, עבר את אותם ייסורים לפני 242 שנים, עם פטירתו של המגיד רבי דב בער ממזריטש.

קשיי המעבר מסטטוס 'מנהיג' לסטטוס 'מנהיגות' הרסו והורסים כל חלקה טובה במגזר החרדי. לא מדובר במאבק של תלמידי ישיבה לצעירים וגם לא רק של מבוגרים. מדובר במאבק של אבות ובנים, אמהות ובנות, זקנים וזקנות, צעירים ומבוגרים, חשובי עם ופשוטי הקהל. כולם נקבצו ובאו ליטול חלק במחלוקת שאינה לשם שמים, פשקוולים ואיומים טלפוניים, מכות יבשות להרב שטיינמן באשמורת הבוקר ופתק איום ברצח על רכבו של הרב אויערבך, הרחקות מכוללי אברכים, פיצולי ישיבות, קווי נייעס, אתרי אינטרנט, 'יתד' נגד 'הפלס' והאחרון נגד הראשון, מאמרים מושחזים ומה לא. עדיין לא נגענו בתוצאה הפוליטית המובהקת, שתי מפלגות לתת מגזר אחד, כשהכל כשר למהדרין במאבק בין שניהן, 'בני תורה' משתדלת להוריד את ה'דגל' לרבע התורן, ו'דגל התורה' צווחת שובו 'בנים שובבים'.

גם אגודת ישראל שהשתדלה לא להכניס ראש ורגל למאבק הליטאי מצאה את עצמה בעל כורחה ובניגוד לרצונה בתוך המחלוקת המצמררת והמיותרת. חה"כ ליצמן מזוהה עם 'בני תורה' (למה ומדוע?!) וחה"כ פרוש מזוהה עם 'דגל התורה' (מה הקשר?!). האדמורי"ם מובילי התנועה האגודאית מוצאים את עצמם מותקפים בקריקטורות פרי תוצאת המחלוקת המרה. גם כל צעדיהם נדרשים להיות מחושבים לפי עמדת אנשי דגל, במידה ולא… יישלח דובר לגנותם בערוצים שונים ומגוונים (עיינו ערך 'מסע ארה"ב').

אוי לו למגזר שכך עלתה בימיו!

בש"ס המצב שונה לטובה בהרבה, אולם גם בעדות המזרח לא שמח ומלהיב במיוחד. הסתלקותו של נשיא מועצת החכמים הרב עובדיה יוסף בתחילת החורף גרמה לכאבי ראש מיותרים לראשי ובכירי התנועה המזרחית חרדית.

איש יהודי היה שנשא בכיסו כרטיס ביקור רווי תארים. 'סגן ראש ממשלת ישראל', 'חבר הקבינט המדיני בטחוני', 'שר הפנים', 'יושב ראש תנועת ש"ס' ועוד. האיש הזה מצא את עצמו לאחר הבחירות עם כרטיס ביקור שזולת שמו נמחקו ממנו כל התארים המעשירים והמאשירים. מה שנותר הוא תואר אחד ויחיד 'ח"כ', בדיוק כמו 'דב חנין' או 'שמעון סלומון'. לא קל, אולי גם קשה מאוד לוותר על הכל. האיש הזה לא נותן ליו"ר החדש מנוחה לרגע והתנועה המזרחית מטולטלת ומטלטלת.

מה שכן, אריה דרעי פעיל מאוד יחסית לחכי"ם ביהדות התורה. סיורים ברחבי הארץ, פגישות שתדלנות, עיסוק מוניציפאלי רחב, איוש תקנים, שיחות עם מועצת חכמי התורה ועוד שלל נושאים רשומים ביומנו של השריף הישן-חדש לבית ש"ס.

עד כאן סוף המאמר שהוקדם לתחילתו. כעת, התחלת המאמר שהיא סופו המסכם.

ימים קשים ומרים עוברים על הישיבות החרדיות, כוללי האברכים, תלמודי התורה, בתי הספר לבנות, ארגוני התרבות החרדיים, הדיור החרדי, הרשויות החרדיות וכל מה שנוגע למגזר החרדי בישראל. ימים אלו החלו בסיכום ספירת קולות הבוחרים בלילה שבין כ"ב לכ"ג בשבט תשע"ג ונמשכים בהעצמת הפגיעה במגזר החרדי עד לרגע זה.

תקופה קשה וגורלית זו למגזר החרדי, דורשת איחוד וליכוד כוחות במטרת זיעור וצמצום מגה הפגיעה במוסדות ומטרות המגזר. למרבה הצער, לא ליכוד ולא איחוד, לא שלום ולא דומיו. מחלוקת ארורה וסרטנית בלב המגזר התורני גורמת לחכי"ם האשכנזיים שליחי ושלוחי המגזר תרדמת עמוקה הנובעת מפחד ואימה, חוסר שיתוף הפעולה גורם אפס פעילות בנושאים הקריטיים ומאפשרת עבודה קלה עד קלילה ללפיד וחבריו.

מה נאמר ומה נסכם בשנה לבחירות… את ההישג של גפני בהשגת תפקיד סגן ראש רשות לאחד מידידיו בואכה אחוזת ברכפלד?! אולי את ההישג האדיר של פרוש בהשגת עבודה לאחד מבני משפחתו באלעד?! את הפעילות האינטנסיבית של עסקני דגל לצמצום כוחו של 'הפלס'?! או את המאמץ הבלתי נלאה של עסקני 'בני תורה' להשיג הקלטות נדירות ובלעדיות מתוך הבית בחזון איש 5?! ייתכן שהקדיש בנוסח ויז'ניץ אותו נשא מוזס באושוויץ זהו סיפור ההצלחה של השנה שחלפה?! אולי בכלל הדרתו של אלי ישי מהספד השבעה למרן?!

שום הישג לעולם התורה, שום הישג לארגוני התרבות, שום הישג לבני הישיבות, שום הישג לאברכי הכוללים, שום הישג! שנה לבטלה!!! למה?! דברי ריבות בשעריך.

אוי לו למגזר שכך עלתה בימיו.

חודש שבט, שנתיים לאחר הרב אלישיב זצ"ל, שנה לאחר הבחירות. הזכרון שבמוח מעלה תמונות מביקוריהם התכופים של חברי הכנסת של יהדות התורה ברחוב חנן 10 באותם ימי מנוחה ושמחה, מיתרי הלב פולטים בצורה ספונטנית את כמיהת הנביא 'מי יתנני ירחי קדם בהילו נרו עלי ראשנו' באהבה, באחווה, בשלום וברעות.

לסיכום שנה, חכי"ם – לא לכך שלחנוכם!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר