רשמיו הכבירים של כינוס מועצות חכמי וגדולי התורה ההיסטורי עדיין מהדהדים בלב כולנו. זכיתי לשמש כחבר ועדת ההיגוי לכינוס חשוב זה שייחקק בדברי הימים כיריית בפתיחה במאבק ההירואי על נשמת האומה.
בשיאו של המעמד המרומם, קשה היה שלא לחוש בחסרונו הצורב של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בכינוס זה. קשה היה שלא לחשוב מה היה קורה אילו היה יושב אף הוא במרכז השולחן הרבוע הזה, בכל עוזו ותפארתו, והיה משמיע את דבריו החדים והנוקבים.
נוכחותו רבת הרושם בכינוס ודיבורו הכובש היו בוודאי מעבירים גל של רטט בחדר, וממנו לקהל האלפים וממנו לכל עם ישראל. המסר של 'נצחיות התורה' שאנו כה מתאמצים היום להעביר החוצה – היה זוכה להגיע לא רק אל בני התורה והישיבות אלא גם אל העם שבשדות. אל מאות אלפי היהודים הפשוטים והתמימים הרוחשים כבוד אמת לתורה ולנושאי דגלה. כי הוא היה יחיד ומיוחד שידע להשמיע דברים חדים ונוקבים שאף התקבלו בהערכה בכל שדרות העם.
יכולת פלאית זו, הנובעת מהאמת המזוקקת שפרצה מלבו הטהור, ניכרה היטב בצמתים רבים בחיים הציבוריים. כך לדוגמא, זכיתי להיות באותו מעמד מרטיט בו ישב מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל על כיסא אבלותו, כשמולו ישב ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגיע לנחמו על פטירת בנו בכורו, רבי יעקב זצ"ל. לאחר מילות הנימוסין מצד נתניהו, ראיתי את מרן נדרך על כסאו ואומר בקול מיוסר, וכמעט מתחנן. "אני בצער גדול ובאבל, בני היה איש יקר, איש חמודות, אבל יותר מהכל אני בצער על שעושים לבני הישיבות".
הדברים פעלו כמכוות אש. ראיתי את החיוורון המתפשט על פניו של נתניהו. לכזו מנה לא ציפה. "כבוד הרב, נדבר על כך בפעם אחרת", הוא ניסה לומר אבל מרן המשיך. "בפעם אחרת", ניסה שוב, אבל מרן בשלו. הדאגה והכאב על לימוד התורה לא יכולים לחכות.
נתניהו נלחץ ובצדק. הוא ידע היטב מה שכולנו חשים ומרגישים היום בבירור. מרן זצוק"ל היה האיש שדבריו – גם החריפים והקשים ביותר – מתקבלים על כל שדרות הציבור.
נתניהו לבטח ידע שכאבו הכנה של מרן פורץ החוצה - גם בשעת אבלו הפרטי המייסר - ועומד לחולל סערה ופגיעה קשה בתדמיתו, אז הוא כבר לא יוכל להמשיך ולרחוץ בניקיון כפיו.
דוגמא מהדהדת נוספת הייתה לפני הבחירות האחרונות, כשמרן זצ"ל כבר אז ראה בעיני קודשו את הסטייה החמורה של המפלגה הציונית דתית מן הדרך הישרה, וכינה אותם "בית של גויים".
צפו: רוה"מ בנימין נתניהו בניחום אצל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל (צילום: יוסף חיים כלף)
היתה זו אמירה חדה וברורה שקרעה את המסכות המצועצעות של אנשי המפלגה. האפקט היה מדהים. מ-17-18 מנדטים בסקרים ירד 'הבית היהודי' לכ12-13 מנדטים בלבד וכך גם היו תוצאות האמת.
אמירתו של מרן הרחיקה מבנט ציבור מסורתי גדול שלא היה יכול היה לשאת את הדברים הללו.
ומכאן מתעצם וגדל החלל הגדול שנותר לאחר פטירתו. בימים אלו, בהם היהדות התורנית נקהלת לעמוד על נפשה ויוצאת למערכה אדירה על זכותם של לומדי התורה בארה"ק – מתחדדת תחושת היתמות הקשה בה אנו שרויים.
אי אפשר שלא להרהר, מה היה קורה אילו הוא היה מצוי עמנו היום בכל הדרו, אילו היה דופק על השולחן ומבטא במילותיו הבהירות והחדות את דעתו. אין ספק כי מערכה זו הייתה נראית כאשר חלקים גדולים מהציבור הכללי היו שותפים עמנו במאבק ההירואי על נשמת האומה.
דמותו הטמירה של מרן זצוק"ל עדיין מרחפת מעלינו, מטילה צל ארוך של קדושה בתוכו אנו מסתופפים. רוחו האיתנה ודעתו הבהירה עדיין מפעמת בתוכנו, מעניקה את הכוח להמשיך לפעול בשליחותו ועל פי דרכו.