יצא לי לדבר עם ידיד שלי בן למגזר הבדואי בדרום הארץ. השיחה נסבה על תוכנית פראוור. הצד הפחות ידוע של התוכנית היה השקעה של מיליארדי שקלים במגזר הבדואי בנגב על מנת לקרב את רמת החיים הקיימת בו אל רמת החיים הממוצעת בארץ. אותו ידיד הכיר היטב את הגורמים במשרד ראש הממשלה שפעלו לקידום התוכנית ועסקו בין היתר בהקמת תחנות דלק וסניפי בנקים בעיירות הבדואיות בנגב.
שאלתי אותו מה הניע דווקא את ממשלת הליכוד להסכים להקצות לכך כל כך הרבה משאבים, לפחות 'על הנייר'. שכן, גם אם ההשמצות הרווחות בשמאל כאילו אנשי הימין זוללי ערבים לתיאבון אינן נכונות, הרי שגם קידום המגזר הערבי בכלל והבדואי בפרט על שלל בעיותיו אינו בראש מעייניו של ציבור הבוחרים הטבעי של שרי הליכוד. 'אהה זה פשוט' הוא ענה. שירות הביטחון הכללי הסביר להם שזה צו השעה ואחרת ההקצנה הפוליטית והדתית בקרב הבדואים תמשך ותתעצם. לדבריו, כל הצד של ההשקעות החומריות במגזר הבדואי בתוכנית פראוור זה רעיון שקודם ונדחף על ידי שירות הביטחון הכללי.
אם דבריו של ידידי אכן נכונים, אז מותר לנחש כי לאותם מגמות בשב"כ יש גם יד ורגל בעידוד הממשלה לקדם תוכניות של אפליה מתקנת לשילוב ערבים בשירות הציבורי במדינת ישראל.
זהו, שלחרדים אין את השב"כ שילמד עליהם סנגוריה וידרוש את טובתם במשרדי הממשלה השונים. יש להניח, ויש שיאמרו יש לקוות, כי לרובו ככולו של הציבור היהודי במדינת ישראל ברור כי החרדים דורשים את שלומה טובתה של המדינה (גם אם אינם אומרים מילה במילה את התפילה לשלום המדינה) ומתפללים לשלום חייל צה"ל שבגבולות (גם אם אינם אומרים את התפילה לשלום חיילי צה"ל ככתבה וכלשונה).
כך שיש אמנם בחברה בישראל, בין חרדים לשאינם חרדים, ויכוח נוקב אודות הדרך הנכונה שעל העם היהודי לצעוד בה ולכלכל את חייו במדינתו אבל חשש אמיתי מאינתיפאדה חרדית אין. גם לא מצד אנשי הפלג הירושלמי. זאת, למגינת לבם של כמה שוחרי ריב ומדון בודדים מבין קיצוני העדה החרדית.
אבל, לפעמים היה דווקא טוב אם מישהו היה חושב לעשות אפליה מתקנת של חרדים בקבלה לשירות הציבורי. זאת, משום שהתלונות הרבות על בוגרי מכללות חרדים שמתקשים למצוא עבודה במקצוע אותו רכשו, הן רבות מדי מכדי לפטור את כולן כבכיינות. יש להניח כי חלק מהמסיימים שלא מוצאים עבודה באמת לא מתאימים לאותו מקצוע שבחרו ללמוד אבל מותר גם להניח כי חלק אחר, מוכשר וראוי שלמד היטב ועמד בהצלחה בבחינות לתואר הנכסף, באמת מתקשה 'לעבור מסך' בראיונות עבודה בגלל הזקן הפאות והטלית קטן או סתם בגלל שהוא חלק מהחרדים האלו 'שיושבים כל היום על ישבן ולא עובדים'. גם אם הוא בכלל בא לראיון עבודה...
אז למה באמת אין תוכניות שכאלו גם עבור הציבור החרדי ?
אולי בגלל שלמגזר החרדי יש את ה-'כוכבים' שלו שהוא אפילו די אוהב לנפנף בהם שכשהוא מבקש לומר שאם הוא היה יוצא לשוק העבודה הוא היה נוחל הצלחה מרובה. כך, דוברים חרדים אוהבים לציין את שמותיהם של עו"ד יעקב ויינרוט [תחום המשפט], את אנשי העסקים דן גרטלר ולב לבייב [יהלומים, מכרות, נדל"ן], את שלמה קאליש בתחום ההיי טק, את הרב יעקב ליצמן והרב משה גפני שמילאו בהצלחה תפקידים ציבוריים חשובים ביותר [שר הבריאות [כן כן, רק 'סגן שר'] ויו"ר וועדת הכספים וקצרו שבחים (כמעט) מכל עבור על תפקודם], ויסלחו לי אחרים שלא מניתי את שמם.
לכן, ייתכן שלמתכנני המדיניות נראה מבחוץ שאין באמת בעיה כי הנה יש חרדים מוצלחים, אפילו מוצלחים מאד. לעומת זאת, יהודים יוצאי אתיופיה של כך מוצלחים עדיין אין [ויש לקוות שיהיו בקרוב] אז הם צריכים אפליה מתקנת אבל חרדים כבר יש 'אז הם כנראה מסודרים'. אבל כאמור כנראה שיש באמת בעיה. אולי לא בעיה גדולה כמו שיש מי שמעוניין לצייר על מנת לרפות אל ידיהם של אלו מבני הציבור החרדי שמבקשים לרכוש השכלה אקדמית ומקצוע שיפרנס אתם בכבוד, אבל בעיה אכן ישנה.
אין פתרון קסם שימגר באחת את הרתיעה שאולי חשים מעסיקים מסוימים מקבלת חרדים לעבודה. כל מי שמכיר ולו במקצת את ההיסטוריה של יהדות ארה"ב יודע שכיום יהודים מנהלים מוסדות שלפני חמישים ומאה שנה התקשו בגלל אנטישמיות אפילו לקבל את המחשבה שיהודים בכלל יעבדו או ילמדו בהם. מוסדות אקדמיים מובילים בארה"ב קבעו בעבר מכסה [נומרוס קלאוזוס] ליהודים והיום אותם מוסדות מנוהלים על ידי יהודים ומגישים אוכל כשר בקפיטריות שלהם. זה לא קרה ביום אחד אלא נבע מתהליך בן עשרות שנים וכנראה גם אצלנו זה ייקח זמן מה.
עד אז, אחד הפתרונות הוא אפליה מתקנת שתאפשר קבלה של כמה עשרות מבני הציבור החרדי מדי שנה למשרות לבעלי השכלה אקדמית בשירות הציבורי. כך, אחרי עשור בו ייקלטו חמש מאות עד אלף חרדים בשירות הציבורי ויעשו חייל בעבודתם (יש לקוות) הרתיעה מפני קבלת חרדים לעבודה תתפוגג. אולי כמעט מאליה. כי 'אם החרדי הוא עובד טוב חרוץ מסור וישר אז מדוע שלא יעבוד טוב גם אצלי בעסק...'
האתגר הזה מונח, גם, לפתחם של נציגי הציבור החרדי בכנסת. מותר להניח שממשלה שאינה כוללת נציגי חרדים אינה המצב הנצחי בפוליטיקה הישראלית, אולי להיפך. דרישה של יהדות התורה במסגרת מו"מ קואליציוני כי תוכן ותיושם תכנית לשילוב בני המגזר החרדי בשירות הציבורי, תתקבל. אולי אפילו בברכה. כמשפטן אני גם מרשה לעצמי להניח כי אם יהיה מי שיתקוף את התוכנית בבג"ץ תדע מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה להגן יפה על המדינה בעניין זה ולהביא לדחיית העתירה.
הרב גפני עמל קשות לפני הבחירות האחרונות על מנת לטעון כי דגל התורה הינה הבית גם של החרדים העובדים לא פחות ואולי יותר ממפלגות אחרות שניסו בהצלחה חלקית לייצג ציבור זה, לפחות במישור המוניציפלי. יכול להיות שקידום תוכנית מעין זאת היא ההזדמנות של נציגי הציבור החרדי ם להוכיח זאת קבל עם ועדה.
האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.