וויכוח על גט מסעיר את מסדרונות בית הדין הרבני האזורי בירושלים, זאת לאחר שח' אישה שהגישה בקשה לבית הדין להתגרש מבעלה, לאחר שזה התנהג כלפיה וכלפי ילדיהם באופן בלתי הולם, אך התערבות עסקנים פגמה לטענתה בהליך לאחר שאולצה להיפגש עם בעלה.
לפי הדיווח בעיתון "הארץ", הדיינים - הרב יוסף גולדברג, הרב מאיר יששכר מזוז והרב ישראל שחור, הודיעו לה כי עסקנים המקורבים לבעלה ומתגוררים בסמוך אליה, הציעו הצעת פשרה שתזרז את הליך הגירושין, ולפיה, היא תצטרך להיפגש עם בעלה ביחידות ללא שאיש יהיה נוכח בחדר, ובאם בעלה לא יצליח לשכנע אותה לאחר כמחצית השעה, הוא ייתן לה את הגט.
האישה סירבה בנחרצות לבקשת הדיינים ואמרה: "אני כולי רועדת מהרעיון, אני לא מסוגלת לדבר איתו, אני לא מסוגלת לשבת איתו באותו חדר".
למרות תשובתה הפצירו בה הדיינים להיפגש עם הבעל, ובמהלך השיחה, לפי טענתה, הבעל גידף אותה אך הדיינים שהיו עדים להתנהלות השיחה, לא התערבו ונתנו לו להמשיך בשלו. לדבריה, הדיינים הסבירו לה שכדאי לה "לסבול" עוד קצת וזאת במטרה שעוד דקות ספורות הגט המיוחל יגיע לידיה.
אך רצונה להמשיך ולשוחח עם בעלה לדקות שנקבעו מראש, לא הועילו. היא המשיכה "לסבול" והגט לא הגיע. מאוחר יותר התברר כי הבעל כלל לא התחייב הן בפני העסקנים והן בפני הדיינים כי אחרי הפגישה הוא ייתן את הגט במידה והאישה לא תסכים לשוב אליו.
אלא שהסיפור לא הסתיים כאן. התברר כי שלושה עסקנים הגיעו לביתו של הדיין הרב גולדברג, וביקשו ממנו לסייע לתושב שכונתם שנמצא בהליך גירושין - בעלה של ח'. בקשתם הייתה לדחות את הדיון עד שהבעל ישוחרר מהכלא. לטענת הדיין, הוא חשב שהם באו לבקש תרומות ותו לא.
האישה הגישה על-כך קבילה לנציב תלונות הציבור השופט אליעזר ריבלין, שדרש הבהרות מהדיין שאמר לו כי הוא הבהיר להם שאסור לו לדון עמם בנושא, אבל הם רק ביקשו לדחות את הדיון עד שהבעל ישוחרר מהכלא.
הדיין ציין בתגובתו לנציב תלונות הציבור כי הוא שיתף את חברי ההרכב בבקשתם וכי הוא אמר לעסקנים כי עליהם להגיש בקשה מסודרת לבית הדין בכדי לדחות את הדיון.
הנציב קיבל את טענותיה של ח' נגד הדיין והעסקנים וכתב כי "יש לתמוה על חברי בית הדין שעל סמך שיחה שקיים עסקן עם הדיין הרב גולדברג, מחוץ לכותלי בית הדין, הפעילו לחץ על האישה לקיים פגישה עם בעלה. בית הדין לא טרח לוודא בתחילת הדיון עם הבעל, אם אכן התחייב שאם יתאפשר לו לשוחח עם אשתו הוא יסכים לתת לה גט, אלא בחר להסתמך על השיחה שקיים העסקן עם הרב גולדברג".
הדיין הרב גולדברג השיב לנציב כי לדעתו מקור התלונה הוא "בדמיונות שווא של באת כוחה של האישה, שכביכול יש לי איזה שהוא קשר עם צד הבעל בתיק". אך השופט דחה את הטענות וכתב כי" לא ניתן לטעון כי המדובר בדמיונות שווא כאשר הדיין עצמו מצהיר בפרוטוקולי הדיונים כי עסקנים פנו ושוחחו עמו על תיק זה והעסקן מציין בפתח מכתבו: 'דיברתי עם כבודו פעמיים'".
השופט ריבלין כתב כי "מתגובת הדיין גולדברג עולה שהוא לא הפנים את מראית פני הדברים. מדובר בפגיעה קשה בטוהר ההליך המשפטי".
במהלך סדרת התלונות התברר לשופט כי לא מדובר במקרה יחיד בבית הדין אלא במקרים רבים ועל-כך הוא מתקומם. "אם אכן כך הדבר", הוא כתב, "אין להשלים עם תופעה פסולה שכזו. פניות של עסקנים ומקורבים לדייני בית הדין, מחוץ לכותלי בית הדין פוגעים פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובבתי הדין בפרט, וקיים אף חשש ממשי של השפעה על שיקול דעתו של הדיין".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר ל"הארץ": "נציב תלונות הציבור על שופטים הביא בהחלטתו את טענת אחד המעורבים כי עסקנים מדברים עם דיינים מחוץ לאולם בית הדין אך לא קבע כי קיימת "התנהלות" שכזו. בהמשך, הודיע הדיין ביוזמתו כי הוא פורש מן הטיפול בתיק. הנציב רשם לפניו את דברי הדיין כי פניות העסקן היו בניגוד לרצונו וכי הדיין לא הגיב לפניות אלא נאלץ לשמוע את הדברים באופן פסיבי בסיטואציה שנכפתה עליו וללא שום כוונה לתת לדברים משקל בהכרעת הדין.
"עם זאת, הנציב הצביע כי קיים קושי במראית פני הצדק וציין כי אילו היה הדיין נמנע מלכתחילה לדון בתיק היה בכך כדי להביא את העניין על פתרונו. נשיא בית הדין הרבני הגדול קיים שימוע לדיין ובהמשך לכך הנחה את היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, לפרסם הנחיה לדיינים שכותרתה 'פניות מטעם בעלי דין אל דיין מחוץ לגדרי הדיון'. למותר לציין כי אין להעלות על הדעת לכפות על אשה מוכה להיפגש עם בעלה. השיחה בין בני הזוג התקיימה תוך כדי הדיון בנוכחות עורכי הדין ויחידת נחשון (שב"ס) מאחר שהבעל היה עדיין עצור".