'הערבים רוצחים בגלל חילול השבת'

הרב רוט מרחיב בתחילה על הבטחת הקדוש ברוך הוא לתת את ארץ ישראל לעם ישראל וכותב: ״הבטחת הבורא לעם ישראל לרשת את ארץ ישראל, מותנית באופן מוחלט בקבלת התורה ובשמירתה, כפי שהתורה עצמה חוזרת על כך שוב ושוב.

הדברים כתובים בספר הספרים הנצחי של עם ישראל, כי זכות ארץ ישראל, מותנית תנאי ברור בקיום התורה, כאשר אי קיומה רח"ל עלול לגרום להם לגלות מעל ארצם, כפי שקרה פעמיים בהיסטוריה היהודית.

בשלב זה מתייחס הרב רוט למציאות האקטואלית בירושלים וכותב: מועצת הביטחון קיימה שלשום דיון על הבנייה במזרח ירושלים. מכל הבעיות הבוערות בעולם, מול התחזקות האיסלם הקיצוני, המלחמה בסוריה והטבח בעיראק, לא היה משהו מטריד יותר את חברות המועצה, מאשר בניית כמה מאות בתים בירושלים. מול הנציג הפלשתינאי שטען על זכות הפלשתינאים על ירושלים, התייצב שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, ובידו הוכחה חד-משמעית כי ירושלים שייכת לעם היהודי. בתמונות שפורסמו בכלי התקשורת, נראה השגריר הישראלי מנופף בידו בספר התנ"ך, כאשר הוא אומר כי הספר שבידו מוכיח שליהודים יש קשר של אלפי שנים לירושלים ו"שהפלשתינאים יפסיקו להמציא היסטוריה".

לדברי רוט ״השגריר הנוכחי באו"ם, אינו הראשון שמנופף בספר התנ"ך בידו. היה זה ראש הממשלה הישראלי הראשון, עוד קודם הקמת המדינה, שיצא לשכנע את מדינות העולם לתמוך בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כאשר בידו התנ"ך. שגריר ישראל באו"ם בעבר ומי שכיהן מאוחר יותר כנשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג, השתמש אף הוא בספר התנ"ך, כאשר נאלץ להתמודד מול הצעת החלטה שקבעה כי הציונות היא תנועה גזענית. אלא שאז התייצב מולו השגריר הסעודי באותם ימים, וקרא לעברו קריאת ביניים באומרו: בתנ"ך שאתה מחזיק בידך יש עוד דברים מלבד הוכחה לבעלות על ארץ ישראל, האם את הדברים האחרים אתה מקיים?

צריך עזות פנים, להשתמש בטיעון זה, בימים בהם מדינת ישראל שמה לה למרמס את כל הדברים האחרים הכתובים באותו 'מסמך'.כותב עורך יתד נאמן ומוסיף: לא רק הממשלה הנוכחית העוקרת כל דבר שבקדושה ורומסת את כל ערכי היהדות הכתובים בתורת הנצח האלוקית, אלא גם ירושלים עיר הקודש, הופכת מיום ליום את פניה, להיות כמו הגרועות שבערים. הירושלמים החילוניים כבר אינם צריכים להרחיק עד 'העיר העברית הראשונה' כדי לחוש עצמם בלונדון או בפאריס, אלא יכולים להישאר בירושלים. השבת בעיר הקודש הופכת למרמס, בעוד ועוד אזורים שבעבר עוד הורגשה בהם שמירת השבת ברשות הרבים. באותו ספר בו החזיק השגריר באו"ם נאמר באופן ברור: "ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת". האם יעלה על הדעת, בכל חוזה או מסמך מחייב, לדלות מתוכו סעיף אחד או שניים ולהתעלם מכל הסעיפים האחרים המופיעים בו? האם אפשר לדרוש מהעולם להכיר בריבונות היהודית על ירושלים מכח התנ"ך, כאשר הופכים את הספר הזה ל'מסמך בלתי מחייב' רח"ל באף תחום ואף נושא?

הרב רוט קובע בנחרצות כי ״חילולי השבת בעיר הקודש, הם הסכנה הגדולה המרחפת עליה, ולא פיגועי הערבים. לפני שבאים לשכנע את נציגי המדינות באו"ם שירושלים שייכת לעם היהודי בגלל התנ"ך, צריך לבדוק האם העם היהודי עומד בתנאי הסף של זכות זו. לא ניתן לתלוש דף אחד מחוזה וברית ולנפנף בו, כאשר רומסים ברגל גאווה את התנאים האחרים. ירושלים בוערת בימים אלו. בין אם מדובר באינתיפאדה שלישית ובין אם לאו, כבר שנים לא ישבה העיר על חבית חומר נפץ כמו בימים אלו, וכאשר באים לכבות את הדליקה לא די בדליי מים, כל עוד לא מחפשים את מוקד האש. ולא שאנחנו יודעים יותר מאחרים, אבל כאשר אומרים חז"ל (שבת קיט:): "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת שנאמר: 'ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמונות ירושלים ולא תכבה'", יש לחפש את הפתרון לאש היוקדת בעיר הקודש, במישור אחר לגמרי״. מסיים העורך את מאמרו הנוקב.