שערורייה נשמעה במה שפורסם שמותר לאיש לשמוע אשה זמרת בהופעה חיה רק שלא יביט בפניה של הזמרת - ודבר זה נוגד את דעת התורה הצרופה.
ונבאר מקור הדברים. נאמר בגמ' ברכות [כ"ד עמ' א] אמר שמואל שנאמר "כי קולך ערב ומראך נאוה", בירושלמי מסכת חלה אמר שמואל שנלמד זה מהפסוק "והיה מקול זנותה ותחנף הארץ", והוזכרו הדברים בשו"ע בשני מקומות זה יצא ראשונה סימן עה' בעיף ג' וזה לשונו שם: "יש להיזהר בשמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע", ובמשנה ברורה שם כתב בזה הלשון: "וזמר אשת איש וכן קול העריות לעולם אסור לשמוע וכן נדה בכלל העריות היא ובתולות דידן בכלל חזקת נדות הן כשיגיע להם זמן וסת", וכן בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף א' כתב בזה הלשון "ואסור לשמוע קול ערוה וכו'".
ולהרבה אחרונים איסור זה הוא מהתורה, עיין ב'אוצר הפוסקים' שהאריכו בענין זה דכל אשה האסורה עליו בכלל ערוה היא ועוד עיין בשו"ת 'שבט הלוי' ח"ה סימן קצז שגם נשים הרבה השרות ביחד אסור לשומען וכן כתב בספר 'חוט שני' אבן העזר סימן כא סק"י.
ואלו הרוצים להביא ראיה מדבריו של גאון עוזינו ותפארתנו מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, דבריהם מהבל ימעטו, שהרי ב'יביע אומר' ח"א אורח חיים סימן ו', בדין קול זמר של אשה דרך הרדיו, וסיכום הדברים וכתב שרק דרך הרדיו אם אינו מכירה מותר ואין בזה משום קול באשה ערוה.
ומכל דבריו האמורים שם יראה הרואה שמכל דבריו בנדון זה מוכח שאשה בהופעה חייה ודאי שאסור לשמוע, ועד החמיר שם שאם ראה תמונתה אפילו על ידי הרדיו אסור לשומעה.
וב'שבט הלוי' שם החמיר ברדיו אפילו שאינו מכירה וכתב שהוא דבר מכוער, ועיין ב'אור לציון' פ"ו הלכ הי"ג שכתב "שדווקא דרך הדדיו אם אינו מכירה מותר".
ועתה ראינו בספר הנפלא שולחן יוסף (והוא מקבץ כתבי מרן זיע"א אהע"ז סימן לב) שהביא מכת"י מרן זצ"ל מיום י"ז אלול תשכ"ט - דדין קול באשה ערוה הינו דין גמור, ולא חומרא בעלמא, ולכך אין בזה שום חילוק בין אשכנזים לספרדים ומכל האמור ודאי שאיסור גמור הוא ללכת ולשמוע אשה בהופעה חיה, ואוי לו למי שמקל בזה.