"חרדים לא עומדים בצפירה?אז מה?"

קודם כל, רוב הרבנים הגדולים, דוגמת הרב עובדיה יוסף, מורים לעמוד בצפירה למרות שמדובר במנהג גויים, לצורך שמירה על דרכי שלום ועל מנת לא לעורר שנאה בינינו, שהרי אנו אחים. לכן, חרדי שלא עומד בצפירה לא מייצג את שאר החרדים (שהרי אמורים להקשיב לרבנים) אלא רק את עצמו. ועדיין, מגוחך בעיני שיש חילונים שפתאום מתמלאים בחרון זעם קדוש. כאילו מה כבר קומץ מהחרדים (אותו קומץ שמככב במדיה כאילו הוא הרוב) עשה - העז לא לעמוד בצפירה!

באותה מידה היה אפשר לקבוע שכדי להזדהות עם זכר הנופלים, כולם חייבים בזמן הצפירה להסתובב במקום. או לשיר את התקווה או שיר של חיים נחמן ביאליק. לצפירה הרי אין ערך (זו רק מוסכמה חברתית) אלא למשמעות עצמה. והחרדים, בניגוד לרוב החילונים, לא רק עומדים אלא גם מועילים לנשמות הנפטרים (על פי אמונתם, וגם כוונה זה משהו, לא?) בקריאת פרקי תהילים באותו יום, בלימוד לעילוי נשמתם וכו´. ובעיניי זו קצת יותר מאשר סתם סמליות.

אני לא יודע אם ההתנפלות השנתית הזו של המדיה על החרדים נובעת סתם מעצלנות (לוותר על האייטם השנתי הקבוע ולאמץ את המוח לחשוב על דברים חדשים?!), שנאת דתיים או שהתשובה, כמו ברוב הדברים בחיים, נמצאת איפשהו באמצע. אבל אל תשכחו שדווקא החרדים האשכנזים הם ברובם הגדול נכדים לקרבנות השואה. אחד מאבות אבותיהם נהרג בשואה או ניצל ממנה. אתם חושבים שלא כואב להם? אתם חושבים שהם מנותקים מהזעזוע? אתם חושבים שחלק גדול מהחרדים לא שירת בצה"ל ולא איבד קרוב משפחה או חבר באחת ממלחמות ישראל, או בעוד איזה פיגוע מחריד?

זאת לא חוכמה להיות עצובים ביום השואהבתוך עמם הם חיים, אבל יש להם דרכים אחרות להביע כאב, צער, הזדהות ואפילו ניסיון לתיקון - דרכים אחרות ולא פחות טובות. אני באופן אישי יודע על לא מעט ישיבות שמקדישות בקביעות את הלימוד לניצולי השואה ולחללי מערכות ישראל במשך כל השנה. מה שמוביל לאבסורד נוסף: הם, שמקדישים שלל לימודי תורה במשך כל השנה לעילוי נשמות הנפטרים, נמדדים במשך צפירה קצרה וסמלית שאורכת דקה. כך יוצא שאותו חילוני שיושב מול החדשות ורואה שוב את האייטם השנתי על החרדים שלא עומדים בצפירה, מסנן מבין שפתיו "זבלים, החרדים האלה!" ומרגיש צדיק על שעמד בצפירה במשך דקה, למרות שבפועל הוא עשה הרבה פחות מהם לאורך כל השנה. גם לפי אמונתו.

אנחנו לא צריכים לחפור אחד בצלחת של השני. מאוד לא הייתי רוצה לראות בערוצים ובאתרים היהודים כתבות נוזפות על "החילונים שנוסעים באופניים ביום כיפור", מיד בצאת הצום, כמו שאני לא מתלהב מהריטואל השנתי של התדהמה המעושה והצבועה מנושא החרדים בצפירה. חלאס, די. זה לא בסדר, זה אפילו נוגד את דעת מנהיגי הציבור התורני, אבל חרדי שלא עומד בצפירה ומתפלל במשך כל השנה לעילוי נשמות הנפטרים הרבה יותר עדיף בעיניי מחילוני, שלא זורק רבע מחשבה על חללי השואה ומערכות ישראל במשך כל השנה, אבל בצפירה עומד דום מתוח במיוחד ומשתדל לא לצחוק.