ישראל במלחמהישראל במלחמה
היסטוריה ואקטואליה

התוכנית האגדית ליישוב חברון - שנגנזה

לגרמ"מ אפשטיין היו תוכניות אגדיות לפיתוח ארץ ישראל, כך שזמן קצר לפני הפוגרום הערבי הוא עמד בפני רכישת שטח אדמה גדול לצורך המשך פיתוח ישיבת סלבודקה והבאת משפחות יהודיות נוספות לחברון (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
פלסטינים מתפללים ליד מערת המכפלה (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

פרק ח': אנו עסוקים ביסודה של העיר חדרה על ידי הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבת חברון בשנת תרנ"א (1891), ועל עלייתה של ישיבת סלבודקה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925).

מסתבר שלגרמ"מ אפשטיין היו תוכניות אגדיות לפיתוח ארץ ישראל, במחקרו של ד"ר ר' שלמה טיקוצ'ינסקי צוטט חתנו רבי משה חברוני, שזמן קצר לפני הפוגרום הערבי בחברון ובישיבה בשנת תרפ"ט (1929), עמד הגרמ"מ אפשטיין בפני רכישת שטח אדמה גדול לצורך המשך פיתוח ישיבת סלבודקה והבאת משפחות יהודיות נוספות לחברון.

דוקטור ר' שלמה טיקוצ'ינסקי בוגר ישיבת פונביז' חקר שנים רבות את קורתיו של הגרמ"מ אפשטיין. ספרו "ישיבות ליטא – פרקי זכרונות" שכתב ביחד עם פרופ' עמנואל אֶטְקֶס עוררו הדים רבים בקרב ציבור שוחרי ההיסטוריה, ומהוים מקור נכבד לסדרת מאמרינו הנוכחים (באדיבות המצולם)

במחקרו, מסיק ד"ר ר' שלמה טיקוצ'ינסקי, שרוחו של מרן הג"ר משה מרדכי אפשטיין מרחפת עד היום, ומשפיעה על המתיישבים הנוכחים של קרית ארבע וחברון, שלא לנטוש את העיר היהודית ההיסטורית.

הנצחתם של ארבעת הצירים המייסדים של העיר חדרה ביניהם הגרמ"מ אפשטיין במוזאון החאן חדרה (צילום: ישראל שפירא)

הערבים חשבו אז בשנת תרפ"ט (1929) שהם שברו והרסו את תכניות הבינוי של ראש ישיבת סלבודקה-חברון, אבל הם טעו. למרות כל השחיטות והפוגרומים שהערבים ערכו על היהודים בארץ ישראל, זכינו לקיבוץ הגלויות של זמנינו.

וכך 2000 שנים של תפילות התגשמו בעזרת ראש ישיבת סלבודקה-חברון, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. הוא היה מבוני העיר חדרה בארץ ישראל, יחד עם הבונים הראשונים של הדור החדש של הישיבות בארץ ישראל.

האדמו"ר מבעלזא במערת המכפלה בחברון (צילום: א. מ. ש.)
האדמו"ר מבעלזא במערת המכפלה בחברון (צילום: א. מ. ש.)

הסבא מסלבודקה אוהב ציון גדול היה, ובמשך שנים רבות שאף לעלות לארץ ישראל. רבים אינם יודעים שכבר בשנת תרס"ג (1913) התכתב על כך עם הרידב"ז רבה של צפת, וחפץ לשלוח קבוצת בחורים בני עלייה לשם, בדיוק כמו יעקב אבינו שטרם ירידתו למצרים שלח את יהודה להקים שם ישיבה, וכך תיכנן אח"כ להעלות את כל ישיבת סלבודקה לארץ ישראל, אולם הדבר לא הסתייע.

כמובן, גם הגרמ"מ אפשטיין שחפץ לעלות לארץ הקודש, אולם לו הייתה עוד סיבה. יחד עם חיבת ציון הגדולה שלו, היה איש חזון, הוא הבין ששיבת הציון השלישית שהתרחשה בימיו עת עלו המוני יהודים פשוטים מארופה לארץ ישראל, שם הקימו ערים כפרים ומושבות, הרי שהם יזדקקו לרבנים שינהלו את הדת, שלא יוכלו לבוא מהישוב הישן הקנאי והקיצוני של אז (וכבר הרחבנו פה בעבר על החרמות שבני ישיבת חברון סבלו מהקנאים של זמנם).

במוזיאון החאן בחדרה המנציח את יסודה של העיר, מודגשת המייסדים החרדים שביניהם עמד הגרמ"מ אפשטיין זי"ע. במיצג שלפניכם מובא דמות של אברך חבוש בכיפה רבנית ומעונב וכולו לבוש בהידור סלבודקאי כפי שהיו ראשוני המתישבים בעיר בראשות המרא דאתרא הג"ר יהודה לייב פרנק אביו של מרן הגרצ"פ פרנק (צילום: ישראל שפירא)

לכך סבר הגרמ"מ אפשטיין שכשם שישיבת סלבודקה, כמו ישיבות אחרות בליטא, סיפקה רבנים לערי ליטא, כך תוכל סלבודקה הליטאית בחברון, לספק רבנים לישוב החדש בארץ ישראל (כידוע כל הקמתה של ישיבת וולוז'ין הייתה כדי לספק רבנים ומלמדים בזמנם לעם שבשדות, כפי שהתבטא מרנא הגר"ח מוולוז'ין).

ואכן שורה ארוכה של רבנים ודיינים בישראל, שחוללו מהפכה אצל העם שבשדות והחזירו בתשובה רבים וטובים הם תלמידים לשעבר של ישיבת חברון, כגון הרב הראשי רבי אברהם שפירא-כהנא, וכן הרב הראשי שלמה גורן שניהם תלמידים של ישיבת חברון. כמו כן הרב הראשי של ירושלים, רבי יצחק קוליץ, וקודמו רבי בצלאל ז'ולטי ,הינם בוגרי ישיבת חברון.

- לקריאה נוספת:

התשוקה לאדמה", מאת איילת ברודצקי תמרי
"ישיבות ליטא – פרקי זכרונות" מאת שלמה טיקוצ'ינסקי

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר