יש(י) קונה עולמו בשעה אחת

כרגיל, הוא השמיע אותה בצורה ברורה, חדה ומשכנעת. והוא לא רק דיבר. הוא עשה בפועל מהלכים שכמעט והביאו לסיום הפרשה.

נסיונות הפשרה שלו, ביום שקדם למאסר - כשל, אבל הוא לא הרפה. כפי שנחשף לראשונה ב"כיכר השבת", בסוף-השבוע שעבר, דרעי ניסה להוביל מהלך פשרה מצויין - שבסופו של דבר נדחה על-ידי השפט אדמונד לוי בערב שבת.

דרעי היה מתוסכל. אם הוא לא הצליח להביא לפשרה, בטח אמר לעצמו, אף-אחד לא יצליח. איזה בית-משפט אטום.

אבל היה מישהו שחשב אחרת. קוראים לו אלי ישי, יו"ר ש"ס. הרבה קיתונות של בוז חטף ישי בשבועיים האחרונים, בעיקר על רקע הגמגום שלו ושל מפלגתו בכל הפרשה ובעיקר על רקע שליחת ילדיו לבתי-הספר האשכנזיים.

לישי היה רעיון מעולה: לשלוח את ילדי עמנואל לבית-הספר המריבה, שם ילמדו יחד על אהבת ישראל ושנאת חינם.

הוא מיהר לצלצל ליוסי דייטש מסלונים (ומעיריית ירושלים) והרעיון החל להתגלגל. קודם הטלפון לדייטש, ישי סיפר למרן הגר"ע יוסף על הרעיון.

"אני רוצה להביא לסיום הפרשה", אמר לו הגר"ע שהתלהב מהרעיון של היו"ר.

במבט ראשון, היה נראה שמדובר בצעד חסר סיכוי. אם דרעי, יחד עם עורך-דין בכיר ומוערך - רם כספי - לא הצליח להביא לפשרה, למה שהשר ישי, יצליח להביא לפשרה.

אבל מסתבר, שלברכת מרן יש כח גדול יותר. עד לשעה עשר בבוקר (ראשון), השר ישי לא היה אופטימי.

הרכב השופטים בבג"צ, החליט לקראת השעה עשר וחצי לקבל את הצעת הפשרה של אלי ישי.

ועל זה נאמר: יש(י) קונה עולמו בשעה אחת.