היסטוריה ואקטואליה

"שטותים והבלים"; דבריו החריפים של ה'שפע חיים'

על קדושתו וגאונותו של הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זי"ע ה'שפע חיים' מצאנז נכתב רבות; הנה דבריו החריפים על שיטת הלימוד שעוסקת רק בפלפולים (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
השפע חיים מצאנז זי"ע (מאת Yael Simon מוויקיפדיה האנגלית, CC BY-SA 3.0)

פרק ט': על קדושתו וגאונותו של הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זי"ע, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, מחבר הסה"ק 'שפע חיים' ו'דברי יציב' נכתב רבות.

האדמו"ר עמד בראש חסידות צאנז-קלויזנבורג משנת תש"ו (1946) ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד (1994), והיה ממקימי העולם היהודי של אחרי השואה, וכן מייסד קריית צאנז בנתניה ובית חולים לניאדו.

הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>

את הרידב"ז שציטטנו שעוסק בפולמוס שיטת הלימוד של גאוני ליטא, ציטט אדמו"ר 'שפע חיים' מצאנז זי"ע (שפע חיים הדרכה וחיזוק עמ' שלח), והמשיך וכתב:

"ודוה לבי למאוד, שאני רואה שנשתרש בישיבות קדושות שלנו שלומדים ח"ו דברי חז"ל כדברי חולין... ולא לומדים ביגיעת בשר ונפש לאמיתה של תורה לדייק בדבריהם הקדושים... כמו שכתב אא"ז בדברי חיים... ומייגעים על חידושי מהרש"א ז"ל או מגן אברהם כראוי, ולא עלה על לבם לחדש... כי יודעים ומכירים ערך עצמם שאין בכחם לחדש דבר אמת ונכון, לא כן וכו' מפלפלים בהבלים וכל מי שיודע רק מימרא בש"ס תיכף אומר חידושים, עיין שם דבריו הקדושים להבות אש".

השפע חיים מצאנז זי"ע (מאת Yael Simon מוויקיפדיה האנגלית, CC BY-SA 3.0)

ממשיך ומצטט ה'שפע חיים' מדברי זקנו ה'דברי חיים' שבכל הדורות ישבו ולמדו לייגע עצמם להבין כל אות בש"ס וכל מילה ברש"י ותוס'. ובאות ג' כותב דברים חריפים ביותר:

"ובעוונותינו הרבים ותרד פלאים שעוסקים רק בדמיונות וסברות שדופות קדים, וכל המרבה בשטותים והבלים הרי זה משובח, וכל הממעט מללמוד פשוטו כמשמעו תורת אמת הוא מתעלה על חבירו".

הדברי חיים מצאנז זי"ע; ציור מאת לזר קריסטין (באדיבות בית המכירות קדם)

נאה דורש נאה מקיים. השפע חיים מצאנז מסר מידי שבוע 7 שיעורים בגמרא, יורה דעה, וחושן משפט. כל ימיו עודד את חסידיו לדעת את כל הש"ס. במסגרת מפעל הש"ס העולמי שהקים, נבחנים הלומדים מדי חודש על שבעים דפי גמרא, רש"י ותוספות, ותוך שלוש שנים לומדים, מסיימים ונבחנים על כל הש"ס.

יש לציין שהשפע חיים זי"ע בראש השנה לפני התקיעות התעמק בספר 'קצות החושן'. הרב שלמה לורנץ מזכיר פרט מפעים זה בזיכרונותיו וכותב: "החסידים היו בטוחים שרבם מתעמק בכוונת התקיעות", אך לאחר זמן נודע שהיה לומד בספר 'קצות החושן'.

השפע חיים עצמו נדרש להסביר את פשר מנהגו זה, וענה בהאי לישנא: "בראש השנה אנו באים לפני בורא העולם עם חבילות של בקשות. אם הקב"ה ישב עמנו בדין וידקדק עם כל אחד אם בקשתו אכן מוצדקת, אוי לנו! מה איפה העצה היעוצה? עלינו לגרום לה' יתברך שמחה גדולה, כדי שיעניק לנו ביד רחבה, בלי לדקדק עמנו... וכיצד יכולים אנו לגרום להקב"ה שמחה? 'קודש אבריך הוא חדי (שמח) בפלפולא דאורייתא', נאמר בזוהר". לכן דווקא לפני התקיעות, בשעה שאנו נכנסים לפני התקיעות, בשעה שאנו נכנסים לפניו לדין, קבע ה'דברי חיים' את לימודו בספר קצות החוזן וזכה לפלפל לאמיתה של תורה, ואין לך שמחה גדולה מזו לפני הקב"ה.

המשך יבוא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר